בתמונה, משמאל: עבודות היד של נשות הג'הלין. מימין, הרב יחיאל גריינימן ואריאלה ויסבאום מארגון "אחוות עמים"
ביום חמישי [11.5] התקיים אירוע פתיחה במרכז וילי ברנדט באבו טור ירושלים לקמפיין סיוע למרכז אל בוסתן של הג'בל של הג'הלין, ליד עזרייה. המרכז מבקש להשיג בין השאר, באמצעות הקמפיין, עצמאות כלכלית לנשות הקהילה.
התערוכה של עבודות היד של נשות הג'הלין נערכת ביוזמת אריאלה ויסבאום מארגון "אחוות עמים" ובחסות רבנים למען זכויות האדם. מטרת הקמפיין היא לבנות בניין שבו יוכלו להמשיך לקיים את הפעילות של גב' איבתיסם אל הירש, עם ארבעים בני ובנות הקהילה, ומחנה הקיץ שאנו מסייעים לו מדי שנה, הכולל מאות ילדים וילדות.
נשים שוברות גבולות
החזון שהציגה מנהלת המרכז, גב' איבתיסם אל הירש [בתמונה למעלה], יוצר מרחב לנשים ולצעירות שבו יוכלו ליזום פעילות חינוכית ויצירתית. החזון מבקש לייצר אופק רחב יותר, מהאפשרויות המוגבלות ביותר, שקיימות כרגע לנשים בקהילה הזאת של פליטים בדואים, פלסטינים (שנעקרו פעמיים!).
שלושים איש הגיעו לפתיחת התערוכה והקמפיין, ברובם צעירים וצעירות. איבתיסם דיברה יפה. אחריה עלתה גב' אנגלה גודפרי-גולדסטיין והציגה סרט קצר "High Hopes” על אודות הגירוש מחדש של אותם פליטים בדואים פלסטינים, מהאזור שבו נבנתה ההתנחלות מעלה אדומים. רבנים למען זכויות האדם תומכים בקהילת שבט הג'הלין, מאז אותם הגירושים שאירוע בשנות התשעים.
הרב יחיאל גריינימן, דיבר בשם רבנים למען זכויות האדם, ושיבח גם את התעוזה והנחישות של אותן נשים פלסטיניות, וגם את פעילות המתנדבים והמתנדבות ארגון "אחוות עמים". לאחר מכן, המבקרים קנו את התכשיטים, התיקים ועבודות היד של נשי הקהילה.
תוכלו לתאם עם הרב יחיאל גריינימן, ביקורים, התנדבות ועזרה לקהילת הג'הלין. במיוחד כרגע אנו זקוקים למתנדבים למחנה הקיץ לילדי שבט הג'הלין שייערך בחודשי הקיץ יולי-אוגוסט: yehielgreni@gmail.com
ליחיאל וליתר המתנדבים .יישר כוחכם על עבודתכם המסורה למען הפלסטינים שנפגעו יותר מכל ממדיניות הגירושים והדיכוי של השלטון הישראלי לדורותיו.
בהוקרה רבה. יהושע.
יש צורך להעניש את היהודים על העוול שגרמו לפלסטינים המסכנים ובתור התחלה חייבים לפנות את כל הנהנתנים העשירים משיך מוניס הכבושה לגרש אותם עד האחרון שבהם ולמסור את בתיהם ורכושם וזאת בתור ההתחלה סוף סוף שיהנו שתהיה להם אוניברסיטה מערבית וילות יפות רכבים יפים , למה לא ואם,לאחר מכן יש את כל מאות אדמות הקיבוצים שנגזלו מן הערבים אפשר למסור , ונדון ונדבר מה אפשר כל פעם למסור, חיפה כמעט פלסטינית אפשר למוסרה רק גם את לוד יפו, כפר שמריהו הרצליה ,,,,,
נדמה לי שיש בכל זאת הבדל קטן בין מציאות של הקמת מדינה בעת מלחמה לבין גזל אדמות תחת שלטון צבאי בשטחים היום! הראשון נעשה מתוך כורח מציאות קשה לעם ישראל בזמנו בזמן ואחרי השואה, עם ללא כוח צבאי וכו' לעומת נישול אוכלוסיות אחרי 67 בהשפעת תנועות ל"גאולות" קרקע פרטית מתוך מניעים משיחיים מטורפים, בהתעלמות מעצ
ותיהם של רוב המומחים לבטחון האינטרס הלאומי ונגד החוק הבינלאומי