הצבא נימק את הדחייה בחשש לאלימות כלפי הפעילים. רבנים למען זכויות האדם: שימוש מפלה בנימוק הביטחוני מצד הצבא שמאבטח תהלוכות עמוסות בסמלי ארגון טרור יהודי בלב אוכלוסייה פלסטינית אך מסרב לאבטח פעולה חוקית שהיה אמור לבצע בעצמו.
- עתירה לבג"צ: השילוט שהציבו מתנחלים בניגוד לחוק ברחוב השוהדא מוחק את הנוכחות הפלסטינית מחברון, 1.8.2017
ביום א', כ' בניסן (ה-16.04.17) השיבה לשכת היועץ המשפטי הצבאי לאזור איו"ש לפניית עמותת רבנים למען זכויות האדם וסירבה לאפשר כניסת פעילי הארגון לשם פעילות של הסרת שלטים פוגעניים בחברון וכן סירבה לבקשה לאבטח את הפעילים. מלשכת יועמ"ש איו"ש נימקו את הסירוב בין היתר בשל הסכנות הביטחוניות המצפות לפעילים, "ונוכח האפשרות הקרובה לוודאי להתממשות חיכוך אלים ואף מסכן חיים".
רקע:
ב-03.04.17 פנה ארגון רבנים למען זכויות האדם, יחד עם הארגון הפלסטיני "צעירים נגד התנחלויות" לצבא, בבקשה לאבטח פעילות להסרת שלטים פוגעניים שנתלו בחברון בכפייה על רכוש פלסטיני ו\או ברחובות בהם גרים רק או בעיקר פלסטינים.
המדובר בשלטים שנתלו בכפייה על חנויות ורכוש אחר של פלסטינים בעודם מציגים את הנראטיב של המתנחלים; וגם בשלטי רחובות שנתלו לאחר שהוסרו בלא סמכות שלטי הרחובות המקוריים בערבית, תוך שינוי שם הרחוב לשם עברי ושימוש בשפה העברית והאנגלית בלבד. המדובר כאמור ברחובות בהם דיירים פלסטינים הם הרוב, ובמהלך שלא קיבל אישור לא מעיריית חברון ולא מרשויות הצבא.
פעילות זו של החלפת שילוט, שנעשתה ככל הנראה על ידי גורמים מקרב מתנחלי חברון, פוגעת בזכויות התרבותיות והחברתיות של הפלסטינים, מנוגדת לחוק, ונעשתה ללא אישור הרשויות. עם זאת הפעילות הזו נעשתה בחסות הכוח הצבאי המאפשר לקבוצה קטנה וקיצונית פעילות כזו המבטאת כפייה וביזוי, ומכאן האחריות המוגברת של הצבא לנעשה. אך צה"ל לא רק שלא פעל נגד השילוט הפוגעני בעצמו – ככוח השולט והאחראי על האזור, וכמחוייב מחובותיו לפי הדין הישראלי והבינלאומי – הוא אף אוסר על פעילים ישראלים ופלסטינים לעשות את העבודה בעצמם.
רבנים למען זכויות האדם:
פעילות השילוט הפוגענית בחברון מהווה הפרת זכויות חברתיות, קנייניות ותרבותיות לצד ביזוי והקנטה של האוכלוסייה הפלסטינית. נדמיין איך היינו מגיבים לו על חנויות של יהודים בצרפת היו נתלים בכפייה שלטים המבטאים את הנראטיב הפלסטיני; נדמיין כיצד מרגיש סוחר או דייר פלסטיני כשהוא חולף ברחוב ורואה כל יום את מעשה הכפייה הזה על רכושו או ברחובו. עד כמה רחוקה פעילות מבזה זו מהציווי "וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" [שמות, כ"ב, כ].
סירוב הצבא לאפשר ולאבטח פעילות להסרת שלטים פוגעניים בחברון מבטאת מדיניות ביטחונית מפלה מצד צה"ל: אבטחה ואישור פעילות רק למי שתפישת עולמם קשורה לימין הקיצוני היהודי. מצד אחד הצבא מאשר ומאבטח תדיר פעילות של קיצוניים מקרב מתנחלי חברון בלב אוכלוסייה פלסטינית וגם לנוכח איומים ביטחוניים מצד גורמים קיצוניים בקרב הפלסטינים – למשל תהלוכות, כמו העדלאידע, בהן מופיעים תדיר סמלים של ארגון כך המוגדר כארגון טרור וביטויי גזענות כלפי האוכלוסייה הערבית כמו גם קריאות גנאי כנגד ערבים מצד גורמים מתסיסים. מצד שני, צה"ל מסרב לבקשה חד פעמית להסיר שלטים פוגעניים שנתלו בכפייה, בלא סמכות ובניגוד לחוק על רכוש פלסטיני או ברחובות בהם רוב הדיירים פלסטינים. לפיכך השימוש בהצדקה של חששות ביטחוניים לא משקף פה אלא אפלייה בוטה והפיכת צה"ל לכלי שרת לאבטחת גורמי ימין קיצוני וטרור יהודי ופסילת פעילות שטיבה שמירה על זכויות האדם.
לנוכח סירוב זה תשקול עמותת רבנים למען זכויות האדם את צעדיה באפיקי הפעולה השונים.
- עתירה לבג"צ: השילוט שהציבו מתנחלים בניגוד לחוק ברחוב השוהדא מוחק את הנוכחות הפלסטינית מחברון, 1.8.2017
תגובה לדברי דובר היישוב היהודי בחברון, נועם ארנון
דובר היישוב היהודי בחברון נועם ארנון תוקף בערוץ 20 את הקמפיין של רבנים למען זכויות האדם להסרת שלטים פוגעניים בחברון. יש לנו כמה דברים להשיב לו:
בדבריו של מר ארנון שולטת ההטעייה והמניפולציה: ראשית, השלטים להכוונת מבקרים בחברון, שאליהם מתייחס ארנון, הם שלטים מוסדרים ולא קשורים לשלטים הפוגעניים שהוצבו על רכוש פרטי של פלסטינים ושאנו מבקשים להסיר.
שנית, התוכן של השלטים יכול להיות ראוי אבל הוא לא הסוגייה, אלא כפיית שילוט וסמלים על רכוש ורחובות של פלסטינים. כך שהדיון על התוכן הוא לא מן העניין.
לבסוף סוגיית הריבונות על חברון כלל לא קשורה לעניין השלטים הפוגעניים והיא ניסיון להסיט את הדיון למקום מדיני: גם אם הריבונות על חברון תיהיה ישראלית לנצח, לא ראוי לכפות שמות עבריים על רחובות שרוב דייריהם פלסטינים, לא ראוי להסיר את שלטי הרחובות בשפת רוב התושבים, ולא ראוי לכפות שלטים על רכוש פרטי של קבוצת מיעוט. זהו ביזוי המיעוט בשם האדנות. ריבונות לא מחייבת דורסנות ודיכוי. זה לא החזון הראוי לעיר האבות. א-ב של שכנות טובה זה לא לרמוס את הזכויות התרבותיות והחברתיות של שכנך, ועוד באופן מכליל וקולקטיבי.
**
