החובה שלנו כבני חורין, שפעם היו עבדים במצרים: דבר תורה לפסח 5777 ›

דברי הרב עדית לב לחג הפסח:

סיפור יציאת מצריים הוא סיפור ניסי של יציאה לגאולה. העם שאיננו נאבק כלל לשנות את מצבו ניצל מהשעבוד כאשר האל מחליט לעשות זאת. את האל מייצג משה, שהוא גם מנהיג, גם נביא וגם מחוקק. סיפור החיים של משה שגדל כאדם חופשי נתפסת כחלק מההכנה שלו למנהיגות. הוא איננו אדם שגדל תחת שיעבוד ומצא את הדרך להתנגד לו. הוא ראה את השעבוד מהצד, הוא ידע שהוא חלק מהעם הזה, אך חייו היו שונים בארמון המלך פרעה.

הוא אינו מחפש את המנהיגות וכאשר אלוהים ממנה אותו הוא מנהל איתו משא ומתן לא קל (דו השיח הארוך ביותר בתורה) עד שמשה מסכים לייצג את האל ולהנהיג את העם.

השליחות של משה למצרים היא כפולה, הוא צריך לשכנע את פרעה לתת לבני ישראל לעזוב והוא גם צריך לשכנע את בני ישראל שבכוחו של אלוהים להוציא אותם ולהביא אותם לחיים של חירות, בשמות י' ב', באמצע הסיפור על מכות מצריים נאמר: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'”.

משה מצליח לשכנע את בני ישראל לצאת ממצרים ואת פרעה לשחרר אותם, אך הוא צריך לחזור שוב ושוב על מסרי אדוני וחוקי אדוני אל מול בני ישראל, ולנסות שוב ושוב לחנך אותם ולשכנע אותם לנהוג לפיהם.

חג הפסח מקושר אצלנו לדיבור על חירות, ועל היציאה משעבוד לגאולה. אנחנו ב"רבנים למען זכויות האדם" חושבים ומדברים בחודש ניסן על החובה המוסרית שלנו לתקן את העוולות שיש בחברה שלנו, העוולות שאנחנו מבצעים כלפי כל הקבוצות המוחלשות בחברה שלנו – אנשים שחיים בעוני, פלסטינים, בדואים, נכים, נשים ועוד. אנחנו מנסים ללמוד מיציאת מצרים את הלקח של החובה שלנו להיות חופשיים, וגם את החובה המוסרית שלנו לא לשלוט על עם אחר, ולדאוג ליתום, הגר והאלמנה של ימינו.

כשאנחנו עושים את האנלוגיה הזו אנחנו לא תמיד זוכרים שכשעם ישראל שינה את התנהגותו הוא עשה זאת בעזרת מנהיג שהנכיח את אלוהים. הקשר הישיר של משה אל אלוהים, והאמונה שהנחתה אותו במעשיו היו הבסיס למנהיגותו ואין לי ספק שהדבר ניכר בכל צעד של משה.

עכשיו, בפסח אנחנו ב"רבנים למען זכויות האדם" מזכירים לעצמנו שהיום התפקיד הזה הוא שלנו. כמו שאמר הרב מרשל מאייר: "התפקיד של רב הוא תפקיד של נביא, לעמוד מול הממשל, ולהביא את הקול המצפוני של החברה.” התפקיד הזה מהותי לחברה הישראלית, ואנחנו שמחים לבצע אותו בנחישות בכל אחד ואחד מהפרוייקטים שאנחנו מובילים.

בשבועות הקרובים נאבק על מנת להסיר שלטים פוגעניים בחברון גורמים מקרב מתנחלי חברון פעלו להסיר את שלטי הרחובות בערבים ברחובות בהם גרים רק או בעיקר פלסטינים, ולהחליפם בשלטים בעברית תוך שינוי שם הרחובות. בנוסף, הציבו המתנחלים שלטים המבטאים את הנראטיב שלהם על חנויות ורכוש אחר של פלסטינים, בכפייה ובחסות הכוח הצבאי המגן עליהם, אך ללא אישור רשויות הצבא או עיריית חברון. מעשים אלו מבזים את הדיירים הפלסטינים של אותם רחובות, ורומסים את זכויותיהם התרבותיות. לכולנו זיקה לעיר האבות, אך לא זה החזון שאנו מייחלים לה. אנו דורשים מרשויות הצבא, אם הם לא מוכנים לממש את תפקידם ככוח השולט ולהסיר את השלטים, לכל הפחות שילוו ויאבטחו אותנו, ואנו, יחד עם מתנדבים, נבצע את המשימה הזו.

אנחנו מקווים כי נצליח להשמיע אותו באופן רם וצלול יותר גם בשנה הקרובה. אנחנו מאמינים כי יש לנו את היכולת להפוך את החברה שלנו לטובה יותר, כי יש משמעות עמוקה לתורת ישראל שהתגבשה לאורך הדורות עם ערכים של צדק, מוסר ושיוויון. האמונה והפעילות שלנו יחד עם אנשים רבים בחברה הישראלית שמאמינים בערכים הללו הם הבסיס לתקווה שתהיה פה חברה טובה יותר.

הרב עדית לב

תודה לרב מאוריסיו בלטר על העזרה בהכנת דבר תורה זה

תגיות: