בתמונה: "שפוך חמתך", מתוך הגדת דרמשטט, גרמניה, המאה ה-14. By Israel b. Meir of Heidelberg (ישראל בן מאיר מהיידלברג) [Public domain], via Wikimedia Commons
פעמיים בשנה נאספים כל בית ישראל לשמוע דרשה: בשבת "שובה" שלפני יום כיפור, ובשבת זו שלפני הפסח. על כן כבוד גדול נפל בחלקי למלא את המשבצת הזאת. ברצוני לדבר אל ליבם של מי שנקעה נפשם מהטון הלוחמני שעל ההגדה המגיע עד כדי שנאת הגוים. הרב ג'רמי מילגרום בדבר תורה לפרשת "צו" לשבת הגדול.
בדבר אחד חייבים להודות: בהינתן שנושא החג הוא סיפור יציאת מצרים, מובן לגמרי שיהיה איזכור לסבל שעבר על בני ישראל המשועבדים, ושהמצרים המשעבדים יצטיירו לא כל כך טוב. אמנם בסיפור המקראי ישנה הַאֲנָשָׁה של העם המצרי ואף של פרעה, אבל זה לא נמצא בהגדה, שבה עיקר הדגש הוא על כוחו של האל, שלא הצליח להחזיר את פרעה בתשובה, ואולי לא כל כך ניסה. בכל אופן, ועם כל ההבנה למצוקתם של בני עמנו במשך הדורות, קצת מזעזע למצוא בימי ביניים את מיחזור הקללה מספר תהלים, שכוון במקור נגד עובדי עבודה זרה.
"שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך קוראים בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם. יזכו לראות בסוכת בחיריך ולשמוח בשמחת גוייך." By Printers: Giovanni di Gara, Publisher and proofreader: Israel ben Daniel ha-Zifroni Details of artist on Google Art Project [Public domain], via Wikimedia Commons
לשמחתנו נתגלה נוסח הפוך לפסוק זה בהגדה משנת 1521 המיוחס לנכדו של רש"י כדלקמן:
"שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך קוראים בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם. יזכו לראות בסוכת בחיריך ולשמוח בשמחת גוייך."
אך אין, לעניות דעתי, בתיקון זה להסיר את האפקט המצטבר של אמירות שליליות כנגד הגוים בחלקים אחרים של ההגדה. למשל, כבר בהבדלה שאומרים בסדר שחל במוצאי שבת:
"המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים"
ולשיא הקסנופוביה אנחנו מגיעים באמירה האיומה:
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו."
ולבסוף באמירת הלל (מי שלא נרדם או השתכר) ישנה אמירה דומה:
"כל גוים סבוני בשם ה' כי אמילם."
על כן, בסביבה כל כך עויינת נפשנו מתרווחת כשאנחנו מוצאים את מה שמשה הלברטל פעם כינה "התפילה המושלמת", פנינה מחיי היום יום של יהודי/ה מברכת המזון:
"ברוך אתה ה' אלוהינו, מלך העולם, הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים. הוא נותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו. ובטובו הגדול, תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד, בעבור שמו הגדול, כי הוא אל זן ומפרנס לכל, ומטיב לכל, ומכין מזון לכל בריאותיו אשר ברא. כאמור, "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון”. ברוך אתה ה', הזן את הכל."
וכך, באמצע ההתקרבנות המתמשכת שלנו, פתאום מכוונת אותנו ההגדה להודות לא רק על האוכל שאנחנו אכלנו אלא גם אל מה שהאחר – כולל האויב – אכל. אלהים הוא האל של כולנו, והדבר מודגש, שימו לב, על ידי החזרה של המילה "כל" שבע פעמים.
" לא כל תושבי הגדה המערבית יכולים לזכות באישורי כניסה לירושלים, ולעתים גם מתושבי ירושלים המזרחית ומאזרחי המדינה המוסלמים נמנעת הכניסה להר הבית."
"לשנה הבאה בירושלים"
באווירה הפוליטית המוקצנת והמאוסה בה אנו מצויים אנחנו נוטים למצוא בנוסחה "לשנה הבאה בירושלים" הנאמרת בסוף הסדר הצהרה לאומית, אם לא לאומנית, אך למרות שיש כאלה שזו כוונתם (ואף מעבר לכך לוטשים עיניהם אל בניין בית המקדש וחידוש הקרבת קורבן הפסח) ישנה גם כוונה אחרת, והיא הנלמדת מתפילות יום כיפור, שגם בהן אומרים "לשנה הבאה בירושלים". בתפילות הימים הנוראים אנחנו מזכירים גם את חזון ישעיהו:
"ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים."
היישום המלא של חזון ישעיהו אינו רק חופש הפולחן, שאינו מתקיים במלואו בימינו, אלא גישה חופשית ורצופה לירושלים שנמנעת בדרך קבע מרוב רובו של העם הפלסטיני: אלה שבגלות בסוריה ובלבנון ומי שחי תחת מצור זה שנים ברצועת עזה. בפני אלה המתגוררים בירדן עומדים לא מעט מכשולים, לא כל תושבי הגדה המערבית יכולים לזכות באישורי כניסה לירושלים, ולעתים גם מתושבי ירושלים המזרחית ומאזרחי המדינה המוסלמים נמנעת הכניסה להר הבית.
מצער הדבר שבמקביל לאמירה הרווחת, “איפה את/ה בסדר" אפשר גם לשאול, "איפה את/ה בסגר" – אבל זאת כמובן רק אם יש לך את מי לשאול, שאם לא כן אולי לא ביערנו את החמץ שבחיינו, ושמא אין אנו מודעים כלל .לקיומו. ואפשר לצאת ידי חובה עם השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין, כולנו — ושיהיה חג שמח!
הרב ג'רמי מילגרום
הקשר בין פסח וזכויות האדם הוא מתבקש ובלתי נמנע. אנחנו מעודדים את כל מי שמארחים או משתתפים בסדר פסח, לשלב חלק מהתוספות האלו להגדה לפסח. כמו בשנים שעברו, תוכלו להוריד את תוספות הזכויות האדם המיוחדות שלנו להגדה להגדה לפסח:
- פירוש הרב שמשון רפאל הירש לתורה.
- "ארבעת הבנים/בנות. מי מהם הוא אני?" מאת הרבה מעין טרנר.
- ההגדה האלטרנטיבית שהכנו לסדר פסח בחולות עם מבקשי המקלט.
