פרשת השבוע "ויקרא": קרבן המאבק בגזענות, שנאת הזרים, מיזוגניה והומופוביה ›

כללי, פרשת השבוע | ‏| 28.03.17

בתמונה למעלה: שמשון ממוטט את עמודי המקדש הפלשתי. פסל המוצב בכביש החוף באשדוד לזכר גיבורי השואה ומלחמות ישראל - By ענת צילקר [Public domain], via Wikimedia Commons
בתמונה: בתמונה למעלה: שמשון ממוטט את עמודי המקדש הפלשתי. פסל המוצב בכביש החוף באשדוד לזכר גיבורי השואה ומלחמות ישראל – By ענת צילקר [Public domain], via Wikimedia Commons

אנו חייבים לשאול את עצמנו היום אילו עקרונות מוסריים עלינו לחזק דרך הטקסים. כאשר גזענות ושנאת זרים משתוללים בחברה שלנו, יחד עם מיזוגיניה והומופוביה, האם זהו הזמן להפוך את הטקסים בחיינו לכאלה המשקפים את המאבק בטומאות, במחלות ובחילול השם שמסביבנו. איזה קרבן נביא מחר על מנת להילחם בשנאה? איזו מנחה על מנת להילחם בהשפלה של האחר? הרב נעמה קלמן בדבר תורה לפרשת "ויקרא".

כלי המשכן והכהנים

תורת הכהנים

ספר "ויקרא" נקרא לעיתים קרובות "תורת הכוהנים", במעל ל-27 חלקים נפרסים החוקים המפורטים והמורכבים, כמו גם תפקידיהם הנוגעים לחובות הכוהנים. החוקים הנוגעים למערכת הקורבנות שהובאו למשכן במדבר, ולאחר מכן לבית המקדש בירושלים מתוארים פרק אחר פרק. קורבנות, בעלי חיים, חטאים ותבואה – הובאו למקדש על מנת להתמודד עם כל קשת המצבים האנושית: קורבנות לכפרה, סליחה ומחילה, רפואה, הודיה, עבירות פליליות ועבירות פולחן. לא פחות מפורטים החוקים המציינים טקסים של טיהור ממחלות וטומאה כולל מחזור חודשי, קשר עם מתים ועוד תפקודים פיזיים.

ספר "ויקרא" מכיל חוקים של ניקיון וטהרה עבור מספר עצום של מחלות ומצבים. הלכות הנוגעות למאכלות אסורים הינם חלק מחוקי הקדושה הללו. הכהן משמש כמתווך, כלי וכגשר לאלוהים. המילה העברית "קורבן", משמעותה היא "להתקרב". טקסים אלו נועדו לקרב את בני ישראל לאלוהים. בשונה ממסורות אחרות במזרח הקרוב, הכוהן הישראלי עובד בקרב העם, בכדי שכולם יראו. התפקיד שלהם היה מכוון עבור העם, והם פעלו בקרב העם. ובכל זאת, ולמרות הדגש על הפולחן והטקסים קיימת משמעות רוחנית לטקסים אלה. לדברי פרופ' יעקב מילגרום:

"ספר ויקרא עוסק כולו בערכים. ספר ויקרא ורבים מחוקיו הסותרים לעיתים יכולים להיות מובנים כביטויים שונים של עשרת הדברות. הליבה של עשרת הדיברות היא התמציתיות. ללא עונשים, זה נשמע יותר כמו כיוונים או עקרונות מאשר חוקים: אל תרצח, כבד את אביך ואימך, אל תגנוב. מצד שני, הפרטים היום יומיים על איך החיים אמורים להיות – כמו חוקים רבים הממלאים את ספר ויקרא – אינם נמצאים בעשרת הדברות מסיני. הם חייבים להיגזר מהעקרונות הרחבים של עשרת הדברות, אבל בעדינות, כך שליבת עשרת הדברות מכובדות גם כאשר מופיעים חוקים חדשים".

מהי קדושה כשגזענות משתוללת

קדושה, לפי מקורות יהודיים רבים מחוברת לניקיון פולחני ומיני. "קדוש" מובן פעמים רבות כנבדל. בקריאות מסורתיות זו ההבדלה היא בין טמא לטהור, בין יהודים לבין עובדי אלילים, ובין גברים לבין נשים טמאות. בקריאתנו אנו מתמקדים ברעיון של טהרה מוסרית ואחריות. כפי שמילגרום אמר: "צו אתי לצד טקסים הקובעים את הקדושה". זהו הבסיס של המצוות והתקנות. קדושה, כפי שמופיעה במסורת ישראל, היא השילוב בין טקס ומוסר. במילים אחרות, אנו שומרים את השבת למען ההשלכות הטקסיות שלה כמו גם ההשלכות המוסריות שלה. אנו נחים, נמנעים מהדלקת אש (טקסי) אבל מוודאים כי העבד ינוח גם הוא (מוסרי).

אנו חייבים לשאול את עצמנו היום אילו עקרונות מוסריים עלינו לחזק דרך הטקסים. כאשר גזענות ושנאת זרים משתוללים בחברה שלנו, יחד עם מיזוגיניה והומופוביה, האם זהו הזמן להפוך את הטקסים בחיינו לכאלה המשקפים את המאבק בטומאות, במחלות ובחילול השם שמסביבנו. איזה קרבן נביא מחר על מנת להילחם בשנאה? איזו מנחה על מנת להילחם בהשפלה של האחר? הקוד הקדוש שלנו חייב להיות תזכורת יומית לפעול נגד "חילול השם" של ימינו, חילול שמו של אלוהים בעולם.

אמר רבי ברכיה: א"ל הקב"ה לאדם זה: אדם, יהא קרבנך דומה לקרבנו של אדם הראשון שהיה הכל ברשותו ולא הקריב מן הגזילות, ומן החמסים. אף אתה לא תקריב מן הגזילות ולא מן החמסים, ואם עשית כן, (תהלים סט):ותיטב לה' משור פר:

דבר אחר: 
אדם, זה לשון חיבה, ולשון אחוה, ולשון ריעות.
אמר הקדוש ברוך הוא ליחזקאל: בן אדם! בן אנשים כשרים, בן צדיקים, בן גומלי חסדים, בן שמבזין את עצמן על כבודו של מקום, ועל כבודן של ישראל כל ימיו.

תורת הקדושה שלנו בשנת 2017 ברורה כמו תמיד: להילחם במה שמבזה את האחר, מי שמשתלט על האחר, במה שמשפיל את האחר. להפיץ קדושה, כי כל אדם נברא בצלם אלוהים. לפעול על מנת לאשר ולהעצים את אלו הפגועים, על הגבול והמופלים. אחרת מנחותינו יהיו טקסים ריקים.

שבת שלום,

הרב נעמה קולמן