שיעור ממחלקת החינוך: ט"ו בשבט – ההזדמנות השנייה ›

By Gilabrand (en.wikipedia) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html) or CC BY 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by/3.0)], via Wikimedia Commons

מסכת ראש השנה נפתחת בציון ארבע אפשרויות לתחילת שנה. אנו מבקשים להציע כי ארבעה ראשי השנה הם לא רק מועדים טכניים או עונתיים אלא ארבע הזדמנויות שנתנו לנו לבחון את השנה שעברה עלינו ולעשות ארבע פעמים בשנה חשבון נפש אישי וחברתי. המשנה תפרט בהמשך את ההזדמנות (או הדין) הגלומים בכל אחד מן המועדים הללו. ט"ו בשבט, הוא ראש השנה השני אחרי ראש השנה בתשרי. ננסה להבין מהי ההזדמנות הטמונה בראש חודש לאילן ומה התיקון שאליו נכוון הפעם.

משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה א
"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים:בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:"

1. האם באמת יכולים להיות ארבעה ראשי שנה?
2. לדעתכם, מהי המשמעות של כל אחד מראשי השנה הללו?
3. מהי המשמעות של ציון ראש השנה לאילן?

"ראש השנה לאילן – לעניין מעשר פירות. שאין מעשרין פירות אילן שחנטו קודם שבט, על שחנטו לאחר שבט, שבאילן אנו הולכים אחר חנטה. כך יוצא מזה לעניין שנה שלישית של שמיטה שנוהג בה מעשר עני, שאותן פירות שחנטו מראש השנה של שנה שלישית עד שבט דנין אותן כפירות של שנה שנייה שעברה, ונוהג בהן מעשר ראשון ומעשר שני, ומשבט ואילך נוהג בהן מעשר ראשון ומעשר עני." (פירוש ר' עובדיה מברטנורא מסכת ראש השנה, פרק א', משנה א')

מעשר ראשון – עשרה אחוז מכלל הפירות והירקות אותם מביא בעל השדה ללוי.

מעשר עני – בשנה השלישית והשישית למניין שנות מחזור השמיטה, במקום מעשר שני, צריך החקלאי להפריש מעשר עני בנוסף על המעשר הראשון, ולתתו כמתנה לעניים נוסף על שאר מתנות העניים המוזכרות בתורה. עם זאת, כדי למנוע סרבול  מיותר, רשאי החקלאי להלוות לעני כסף, ולנכות את דמי החוב ממעשר העני, ובעצם להשאירו אצלו.

• רבי עובדיה מברטנורא מסביר מהו אותו ראש השנה לאילן אליו מתייחסת המשנה – מהי לדעתכם החשיבות של ההגדרה של מועד המעשרות?

"כתוב בירושלמי סוף פרק עשרה יוחסין: רבי חזקיה בשם רב: עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עיניו ולא אכל. רבי אלעזר חשש לאותה שמועה, והיה מצמצם לו פרוטות ואוכל מכל דבר חדש בשנה. (ירושלמי, קידושין, ד, סו) עיין שם. על כן אפילו עני שבישראל ישתדל לקנות מכל פרי חדש לאכול ממנו, הוא ואנשי ביתו, ולברך שהחיינו להודות לה'."
(רבי יוסף חיים, 'בן איש חי' – הלכות, ירושלים תרצ"ב (1902), שנה ראשונה, פרשת ראה, אות ט"ז)

הבן איש חי

רבי יוסף חיים – הבן איש חי
נולד בבגדד בשנת תקצ"ד (1834), מגדולי הפוסקים האחרונים בקהילות הספרדיות, דרשן ופייטן. הנהיג את קהילת בבל ללא תואר רשמי במשך 50 שנה, עד לפטירתו בשנת תרצ"ד (1904). פסיקתו הייחודית בהלכה מבוססת על הקבלה. כתב מעל ל-50 ספרים בתחומים שונים: שו"תים, הלכה, קבלה, דרשות ועוד. ספר ההלכה הידוע ביותר שלו, 'בן איש חי', שונה מרוב ספרי ההלכה, המשמרים את המבנה של ה'שולחן ערוך'. ההלכות השונות מובאות בו בקבוצות נושאים הקשורים לפרשיות השבוע.

• מדוע לדעתכם, חשש רבי אלעזר והיה מקפיד על אכילת פרי חדש?

• מה מוסיף הבן איש חי כאשר הוא מחייב גם את העני לקנות פרי חדש?

כפי שראינו בירושלמי ובדברי הבן איש חי, ט"ו בשבט החל כמועד בשנת המס שמסמן את תחילת השנה לצורך הפרשת מעשרות, והופך להיות מועד עם הזדמנות לתיקון חברתי. במקורות הבאים ננסה להבין מהי ההזדמנות הגלומה בראש השנה לאילנות:

"אמר להם הקב"ה לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאת כל טוב, לא תאמרו: "נשב ולא ניטע". אלא הוו זהירים בנטיעות. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם." (ויקרא רבה כ"ה)

"ראה את מעשה האלוהים כי מי יוכל לתקן את אשר עִוותוֹ" (קהלת ז, יג)
רְאֵה את מעשה האלוהים כי מי יוכל לתקֵן את אשר עותוֹ' [=עיוות אותו]: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלוֹ והחזירוֹ על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי; תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך. (קהלת רבה פרשה ז, א [י"ג])

מלמד שהקב"ה לא ברא את האדם שלם כדי שיהיה צריך לזולתו.
מה שלא ברא הקב"ה את האדם שלם מפאת עצמו כמו הבעל חיים הוא משום שאילו היה כך היה נשחת הקיבוץ המדיני והחברה האנושית כיוון שכל אחד היה מסתפק בעצמו ולא היה צריך לזולתו וממילא רוב מצוות התורה היו בטלים מעצמם ולא היה להם מקום לחול.
שהרי אם היה מזונו מוכן …היאך היו מתקיימים כל מצות עשה ולא תעשה התלויים בעבודת קרקע כגון לא תחרוש בשור וחמור יחדיו, שדך לא תזרע כלאים, לקט שכחה ופאה. …
ואילו היה כל אחד מסתפק בעצמו ואין צורך לזולתו, מה מקום היה למצוות שבין אדם לחברו כגון צדקה, וגמילות חסדים, והלוואת חן וחסד, ואיסור ריבית, וצידוק המשקולות והמאזנים, ושכר שכיר, והשבת העבוט, ומצוות ואהבת לרעך כמוך שהיא כלל גדול בתורה.
(אמרי שמעון, עמ' קפ"ה, הוצ' צאלח ב"ר יעקב מנצור, י-ם, תשכ"ח – 1968)

הרב שמעון אגסי ובנו עזרא-ציון, ~1910 [Attribution], via Wikimedia Commons

חכם שמעון אגסי נולד בשנת תרי'"ב (1852) בעיר בגדאד, שבעיראק. משפחתו שהיגרה מפרס לבגדאד, עסקה ביבוא מהודו ובמסחר. חכם שמעון אגסי, בתמיכת הוריו, בחר להמשיך וללמוד תורה. בשנת תרכ"ט (1869), והוא בן שבע עשרה, החל לעסוק בחידושי תורה על דרך הסוד. חכם שמעון אגסי המשיך בלימודיו, ב'ישיבת חכם יצחק' בראשות חכם יצחק מרדכי ששון, אך הקפיד לא להתפרנס מתורתו, והתמיד בעיסוקו במסחר. במקביל כתב דרושים, קונטרסים של הלכות ודינים, ופרושים בתורת הסוד ל'שער הגלגולים' ולספר 'עץ החיים'. בשנת תרנ"ט (1899) חכם שמעון אגסי הקדיש את הבית, שירש מאביו כבית כנסת. מאוחר יותר, הבית נתרם לאגודה ציבורית על מנת שישמש בית ספר מקצועי. הקים יחד עם הנדיב מאיר אליהו פרויקטים ציבוריים רבים כמו בניית בית חולים בבגדאד, וישיבה למצטיינים להכשרת רבנים.

• בשלושת המקורות להלן מוצעות מספר אפשרויות לתיקון, מהן?

• האם תוכלו לסמן את ההבדלים בין האפשרויות הללו?

• מה כל אחת מהן מוסיפה/משלימה לעומת האחרות?

מובא במדרש הגדול (שמות כא, הקדמה לפרשה):
אמר לו הקב"ה למלך: לתקן עולמי שמתי לך מלכות בארץ, לא להרע לעולמי. ראה שלא תיטול מכס יתר ולא כסף גולגולת יתר, ידוע תדע פני צאנך ותנהלם ברחמים.

1. מה הקשר בין מיסוי לתיקון עולם?
2. האם תוכלו להגדיר מהי עבורכם ההזדמנות השנייה של ט"ו בשבט?

• קיראו עוד שיעורים ממחלקת החינוך