הארגונים רבנים למען זכויות האדם, עומדים ביחד המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב קוראים לתקשורת:
דרושה התייחסות התקשורת לסימני השאלה שמעלה גרסת המשטרה על אודות תקרית הירי באום אל חיראן; הימנעו מתיוג אלקיעאן כטרוריסט בטרם התבררו העובדות.
התקרית בכפר אום אל חיראן, במהלכה נורה יעקוב מוסא אבו-אלקיעאן למוות לאחר שרכבו פגע – לטענת המשטרה בכוונה – בשוטר רב סמל בכיר ארז (עמדי) לוי ז"ל והרג אותו, היא בעלת משמעויות חברתיות רחבות וקשות. בשל השבר החמור באמון במשטרה בעקבות התקרית בקרב הציבור הערבי ומעבר לו, דרוש באופן מיוחד לפזר את הערפל סביב תקרית הירי, ולעשות זאת בצורה מהירה, שקופה ואמינה. לשם כך דרוש גוף חוקר שהרכבו ייתן משקל גם לגורמים מקצועיים בלתי תלויים. הדבר דרוש הן מטעמים של צדק, והן מטעמים של השבת האמון במשטרה ומיזעור השבר החריף בחברה הישראלית. לתקשורת, ובפרט להצפת סימני השאלה סביב המקרה בזירה הציבורית, יש תפקיד קריטי. הכרחי כי הדרישה לבירור העובדות תשמע בקול רם.
אנו מבקשים להעלות פה מספר היבטים שדורשים לטעמנו ניראות ציבורית ותקשורתית; היבטים שדרוש לחץ ציבורי על מנת לוודא שלכל הפחות יזכו לבחינה אמיתית על ידי הגורם שימונה לחקור את התקרית. אנו מצפים להתייחסות רצינית למה שעל פניו מעמיד סימני שאלה רבים ונוקבים אל מול גרסת המשטרה, שלצערנו לא אותגרה כלל על ידי התקשורת.
כידוע, לאחר פרסום הסרטון והתהיות בדבר ירי שנראה בו בטרם תקרית הדריסה, טענה המשטרה כי היה זה ירי אזהרה באוויר. הדבר מעלה מספר שאלות שצריכות לעלות בספירה הציבורית והתקשורתית והדורשות מענה:
1. על פניו כיווני ההבזקים המתועדים בצילום הירי המקדמי [ר' תמונות מטה] מרמזים כי היה זה ירי לכיוון הרכב שפגע בשוטר, גם אם לא ברור אם לעבר הגלגלים או הנהג. אם כן, מדוע מדווחת המשטרה בנחרצות על ירי באוויר? דרושה לכל הפחות בדיקה של תצורת ההבזק בצילום אווירי כשירי מכוון לאוויר לעומת כינון ישיר, וכן בדיקות בליסטיות ואחרות, בטרם תינתן קביעה פסקנית בדבר אופי הירי.
ירי באום אל חיראן – כיוון הרשף
ירי כיוון הרשף -זווית שנייה – שנייה 7
2. מדוע אצה דוברות המשטרה לקבוע בפזיזות שמדובר במחבל ולא בשלל אפשרויות אחרות: האם פסלה את האפשרות שמדובר בנהג שנבהל מירי על רכבו – ואפילו היה זה ירי לעבר הגלגלים – והאיץ בבהלה שהובילה לתוצאה הטראגית? או חמור מכך, שהירי הראשוני פצע\הרג את הנהג והביא להתדרדרות הרכב (כפי שהעידו לפחות שלושה עדי ראייה שאינם תושבי הכפר)? אפילו אם נניח שהירי הראשוני אכן היה באוויר, איך פסלה המשטרה את האפשרות שההאצה של אלקיעאן לא נבעה מבהלה מהירי הקרוב אליו? ואפילו אם נניח שהייתה לנהג כוונת זדון, איך קובעת המשטרה בנחפזות שהמניע הוא לאומני או איסלמיסטי ולא נקמה – פסולה בתכלית – בכוחות המבקשים להרוס את כפרו (כפי שארע כביכול גם בפינוי יהודים, בשכונת כפר שלם בת"א, בשנת 1982)? איך התנהלות זו עומדת עם השאיפה והמוסכמה של גוף ציבורי האמון על חקירות לחכות לתוצאות הבדיקה ולא לחרוץ דין בנחפזות?
3. אם הירי שקדם לדריסה היה ירי תקין, מדוע הדיווח עליו מצד המשטרה מופיע – לפי מה שהצלחנו למצוא בתקשורת – רק אחרי שחרור הווידיאו האווירי, והתהיות לגבי ההבזקים בטרם הדריסה?
4. האם ירי באוויר תואם את הוראות הפתיחה באש במבצע הכולל כלי טיס? הטווח המקסימלי של רובה M16 לירי באוויר ב-45 מעלות הוא מעל ל-2.5 קילומטר. האם הוראות הפתיחה באש במבצע הכולל מסוקים החגים ממעל מתירים ירי כזה? ואם לא כך הדבר, האם זה לא מטיל עוד ספק לגבי הטענה של דוברות המשטרה שמן הסתם ניזונה רק מעדויות השוטרים בשטח?
5. המשטרה טוענת כי אלקעיאן נהג ללא אורות. מדוע לא שוקללה בהודעת המשטרה או בחקירת המקרה האפשרות שאלקעיאן לא ראה את השוטרים? הרי האירוע ארע על פניו בחשיכה, כשהרכב נוסע ללא אורות והשוטרים לבושים במדים כהים. המחשבה שהוא כיוון דווקא אליהם מניחה שהיה לו קל להבחין בהם, אך זה טרם הוברר. ישנה, כמובן, השאלה מדוע נסע אלקעיאן בלי אורות. לכך דווקא יש הסבר מתקבל על הדעת: לפי העדויות ביקש לצאת מהכפר לקרוא לעזרה של עוד מפגינים וחשש שהשוטרים יימנעו זאת ממנו. ייתכן שרצה שלא יבחינו בו. זה כלשעצמו עדיין לא מעיד על מן הסתם כוונות טרור.
6. בווידיאו של האירוע מהשטח שומעים לאחר הירי הראשוני צפירה ממושכת מכיוון האוטו של אלקעיאן, מה שעשוי לתמוך על פניו בעדויות כי אלקיעאן נורה לפני הדריסה, ראשו נשמט על ההגה, ואולי הפעיל את הצפצפה. גם פשר מקור הצפירה הוא איתגור שצריך להעלות בפני הגורם החוקר.
בפרט יש לציין כי בטרם בדיקה, ולמרות שורה של סימני שאלה, החליטה התקשורת לאמץ כמעט ללא ערעור את הודעות המשטרה, ולקבוע כי המנוח, יעקוב מוסא אבו-אלקיעאן, הוא טרוריסט. זו פגיעה בשמו הטוב של המת, של משפחתו, של כפרו, ואף יש בדבר לסייע להכתמתה של כלל האוכלוסיה הערבית, כל זאת עוד בטרם התבררו העובדות. אנו מוחים על כך בחריפות, וקוראים לתקשורת לנקוט ביתר זהירות וביקורתיות, לאור האחריות הרבה המוטלת עליה.
