שיעור לחנוכה: זכות למחאה וחובת ההתנגדות ›

סביבונים צבעוניים מעץ, בשוק מחנה יהודה בירושלים. מקור: By Adiel lo (Own work) [CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0) or GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html)], via Wikimedia Commons

חג החנוכה, מעבר להיותו חג האור, מזמן לנו אפשרות לדון בזכות למחאה ובחובת ההתנגדות לחושך ולכפיה. מתוך דברי הרמב"ם נלמד על העדפת  שלום בית, ומהבת החשמונאית  ולוינס על החובה למחות כאשר אנו עומדים מול עוול.

"היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום – נר ביתו קודם, משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק, לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר “דרכיה, דרכי נועם; וכל נתיבותיה, שלום”. (רמב"ם, משנה תורה פרק ד' משנה י"ד)

  • נסו להסביר את הקשר בין הדלקת נר שבת ל"שלום ביתו"?
  • מדוע לדעתכם הרמב"ם מקדים את נר השבת לנר חנוכה?

"נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, אף שזוהי מצווה שהזמן גרמה [=מצווה שיש לקיימה בזמן מסוים], קבוצת מצוות שמהן האישה פטורה בדרך כלל. אשה ודאי מדליקה [=בוודאי חייבת לקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה], "דאמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס". תלמוד בבלי,  מסכת שבת, דף כ"ג עמוד א

היו באותו הנס – שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה, ועל יד אישה נעשה הנס. רש"י על מסכת שבת, דף כ"ג עמוד א

 CC0 Public Domain

CC0 Public Domain

הבת החשמונאית

בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו שאין לשונאי ישראל חלק ונחלה באלוהי ישראל, מיד הלכו ישראל ועקרו בריחים שבבתיהם.

ועוד גזרו: שכל מי שיש לו שור יכתוב על קרנו שאין לשונאי ישראל חלק באלוהי ישראל, הלכו ישראל ומכרו שוריהם. ועוד גזרו עליהם: שיהיו בועלין נשיהן נדות, הלכו ישראל ופרשו מנשיהן.

ועוד גזרו שכל מי שנושא אשה תבעל להגמון תחלה ואחר כך תחזור לבעלה.

ונהגו בדבר הזה שלוש שנים ושמונה חדשים עד שנשאת בתו של יוחנן כהן גדול, כיון שרצו להוליכה אצל אותו ההגמון פרעה ראשה וקרעה בגדיה ועמדה ערומה בפני העם, מיד נתמלא יהודה ואחיו חימה עליה ואמרו הוציאוה לשריפה ואל יתגלה דבר זה למלכות מפני סכנת נפשות, שהעיזה פניה להיות ערומה בפני כל העם הזה.

אז אמרה לו: היאך אתבזה לפני אחי ורעי ולא אתבזה בעיני ערל וטמא שאתם רוצים למעול בי ולהוליך אותי לשכב אצלו.

כיון ששמע יהודה וחבריו כך נועצו יחדיו להרוג ההגמון, מיד הלבישו הנערה בלבוש מלכות ועשו חופה של הדס מבית חשמונאי עד ביתו של הגמון ובאין כל בעלי נבל וכינור ובעלי זמר והיו מזמרים ומרקדים עד שבאו לבית ההגמון.

כיון ששמע ההגמון כך אמר לשריו ועבדיו ראו אותם שהם מגדולי ישראל מזרע אהרן הכהן כמה הם שמחים לעשות רצוני ראויים הם לכבוד גדול, וציווה להוציא חוץ שריו ועבדיו ונכנס יהודה וחבריו עם אחותו אצל ההגמון וחתכו ראשו ובזזו כל אשר לו. והרגו שריו ועבדיו ודרסו היונים עד גמירא חוץ מעיקר המלכות. וישראל שהיו בעיר היו ברתת וברעד בשביל אותם בחורי ישראל. יצאה בת קול ואמרה: נצחו טליא דאזלו למעבד קרבא באנטוכיא [=נצחו הילדים שהלכו לערוך קרב באנטיוכיה], וחזרו אותם בחורים וסגרו השערים ועשו תשובה ועסקו בתורה ובגמילות חסדים. "בית המדרש", חלק א', בעריכת א' ילינק

  • מה מטריד את החשמונאים במעשיה על אחותם?
  • נסחו את השאלה של החשמונאית לאחיה במילותיכם, ומהי תשובתם?
  • כיצד המעשה של הבת החשמונאית משפיע על החברה שבה היא חיה? מה הוא חושף באמת?
  • אילו כלים עומדים לרשותן של נשים הרוצות לחולל שינוי?

"אין די בהתנגדות, אלא חובה לעמוד לשירות מטרה מסוימת. נדמה לי, שהפעילות המהפכנית לא ניכרת בתהלוכות ניצחון המוניות ברחובות הערים […] המעשה המהפכני הוא קודם כול זה של האיש הבודד, המכין את המהפכה תוך סיכון אישי, אבל גם בייסורי המצפון העלולים לשים לאל את סיכויי המהפכה, במחתרת הכפולה של המערות ושל התודעה. המצפון מייסר מפני שצריך לא רק ללכוד את הפושע, אלא גם אסור לייסר את החף מפשע…" (עמנואל לוינס, תשע קריאות תלמודיות, הוצאת שוקן, 2001, עמ' 135)

נקרא  את סיפור הבת החשמונאית  לאור דבריו של לוינס:

  • האם  הבת החשמונאית אכן עושה את המעשה המהפכני עליו מדבר לוינס?
  • מהו הסיכון והמחיר האישי אותו משלמת  הבת החשמונאית?
  • האם תוכלו למצוא קשר בין דבריו של לוינס "אין די בהתנגדות אלא חובה לעמוד לשירות מטרה מסוימת" לבין ההעדפה של  הרמב"ם את נר שבת על פני נר חנוכה?

***

הצטרפו אלינו לאירוע: בידינו אור – הדלקת נרות בין דתית, מתחם התחנה ירושלים.

הרבה נועה מזור, מנהלת המחלקה הבין דתית יחד עם חברת הועדה המייעצת של המחלקה – קרין יעקוביאן, ידליקו נר באירוע הדלקת נרות בין דתי שיתקיים ביום חמישי הבא, 29.12.

ישנן שתי אפשרויות עיקריות להתמודד עם המציאות – להילחם בחושך, או להביא את האור. האירוע מתקיים מתוך ההבנה כי האחריות להבאת האור היא של כל אחד ואחת מאיתנו. מוזמנות ומוזמנים להיות איתנו, ולעזור לנו להפיץ את האור.

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.