רבנים למען זכויות האדם במכתב פתוח לראש הממשלה ושר הביטחון: הבהירו מה תכלית סעיף הפיצוי הנוסף למפוני עמונה, מעבר לעלויות שיכונם מחדש.
כספי הפיוס למפוני עמונה דורשים הבהרה; הם כרגע סטירה בפנים של החיים בעוני.
היום, ג', ה-20.12.16, נשלח מכתב פתוח לראש הממשלה ושר הביטחון על ידי ארגון רבנים למען זכויות האדם בדרישה להבהיר את מרכיב הפיצוי הנוסף לתושבי עמונה. גוף המכתב:
לפי פרסומים בתקשורת הפיצויים למפוני עמונה חורגים מעלויות העתקת המבנים ושיכון התושבים מחדש, וכך מעלים בחריפות שאלות של צדק חלוקתי וצדק חברתי; כמו גם סדרי עדיפויות במדינה ומינהל תקין, וזאת מעבר לכל ויכוח על הגבולות או על הגישה הפוליטית למפעל ההתנחלויות. מכתב זה לא מתייחס לעלויות המעבר שניתנות למשפחות לצורך שיכונן מחדש והוצאות נלוות לכך; ובהחלט ניתן להיות אף תומך ארצישראל השלמה ולהתנגד לפיצויים נטולי הבסיס המוסרי או המשפטי לעשרות בודדות של משפחות.
לפי פרסומים בעיתונות שטרם הוכחשו על ידי גורם ממשלתי, הפיצויים בסכום של 40 מיליון ש"ח למפונים מהווים העברת כספים שהיא מעבר לעלויות המעבר של התושבים למיקום החדש ואף מעבר לעלויות נלוות נוספות – באלו נושאת המדינה. לפי הפרסומים, פיצויים אלו ניתנים פשוט כנגד הבטחה של תושבי עמונה לוויתור את תביעות וטענות כנגד המדינה [ר' למשל פרסום בוואלה מה-18.12.16; גלובס מה-13.08.16].
באם הפרסומים נכונים, המשמעות היא שהסדר זה בא על חשבון הקופה הציבורית למרות שלא ברור מה הבסיסי לו. שתי בעיות חריפות עולות כאן: 1. משפטית, לא היגיוני לתת כסף כנגד הבטחה להיעדר תביעות כשמדובר בהליך משפטי שכבר הוכרע בערכאה הגבוהה ביותר ואין סכנה לתביעות המשך בגינו. 2. מוסרית, לא ברור מה הבסיס לתת כספים כפיצויי "פיוס" למי שנמצאו כפולשים לאדמות פרטיות, מעבר לעלויות השיכון מחדש של של אותן משפחות ובלי קשר לשיקולים סוציו-אקונומיים פרטניים של המשפחות, לפי קריטריונים שווים לכל הישראלים. צעד כזה של מענק פריווילגי בסכומים כבירים למעטים בעלי כוח פוליטי הוא יריקה בפרצוף של ישראלים שומרי חוק בכלל ושל אנשים החיים בעוני בפרט. אנשים החיים בעוני בישראל משוועים לכל שקל אך חווים תדיר קיצוצים או טענות על היעדר תקציבים מספיקים. בעת שזכויות חברתיות מופרות בהיעדר תקציב, העברה כזו היא פגיעה בוטה באמון הציבור בשיקולי המערכת.
יש לציין כי אין זה ויכוח על תקציבים ציבוריים – והרי הפיצוי איננו תקציב ציבורי שמופנה לציבור המתנחלים, כי אם תקציב שמיועד לעשרות בודדות של משפחות. אפשר להתווכח על הגינות החלוקה של תקציבים ציבוריים, אבל מתן פיצוי נטול בסיס ובסכום כביר למעטים, שבא מעבר לעלויות העברת בתיהן; תוך התעלמות מהאנשים החיים בעוני מהצד השני – זהו עוול שזועק לשמיים. כמה רחוק הדבר מהעיקרון היהודי של "צדק צדק תרדוף".
אי לכך, אנו קוראים לראש הממשלה ושר הביטחון להבהיר מייד מה הבסיס המשפטי והמוסרי להעברת הכספים הזו; מה תכליתה; ולבטל כל העברת כספים שאיננה נוגעת לעלויות המעבר של התושבים, וחורגת ממה שניתן לכל ישראלי לפי עקרונות שיוויוניים ומקובלים.
כ' בכסליו התשע"ז | 20.12.16
