בתמונה: גל השריפות בחיפה, נחל גיבורים. מקור: By Avi ben zaken (Own work) [CC BY-SA 4.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)], via Wikimedia Commons
הרב רון קרוניש מסביר מדוע הוא מתעקש לראות את חצי הכוס המלאה, דווקא כשלהבות השינאה וההסתה בוערות. הוא מראה איך ומאיפה יצמח דו קיום בחברה מקוטבת ומפולגת?
פסטיבל הָעוּד הבינלאומי בזמן שהלהבות בערוביום חמישי בערב, אשתי ואני היינו בקונצרט נהדר בתיאטרון ירושלים, שהתקיים במסגרת פסטיבל הָעוּד הבינלאומי ה-17 במיספר. ההרכב המוסיקלי שניגן בקונצרט הובל על ידי פרופ' תייסר אליאס, מהכפר הישראלי ערבי שפרעם שידוע מאוד כנגן עוד וכינור וכן משמש כפרופסור למוסיקולוגיה באוניברסיטת בר אילן ובאקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. מלבדו, ההרכב כלל שמונה מוסיקאים ערבים נהדרים שליוו את הזמרת הנפלאה ויולט סלאמה מחיפה ששרה רבים מהשירים הפופולאריים ביותר של הזמרת המצרייה המפורסמת, אום כולתום (1902-1975).
באולם מלא עד אפס מקום – שחציו יהודים וחציו ערבים – מאות אנשים שרו ומחו כפיים ונהנו בערב נפלא של מוסיקה ערבית בליבה של ירושלים המערבית! כל זה התנהל בשעה שהאש בערה בחיפה, בגליל ובחלקים אחרים של ישראל, ובשעה שרבים מ"המנהיגים" שלנו היו עסוקים בליבוי להבות השנאה.
היחסים בין ערבים פלסטינים שהם אזרחי ישראל לבין האזרחים היהודים
מקובל לקרוא בעיתונים שלנו ולצפות במסכי הטלוויזיה את כל הבעיות המשפיעות על היחסים בין ערבים פלסטינים שהם אזרחי ישראל לבין האזרחים היהודים, שהם קבוצת הרוב במדינה. אנחנו שומעים רבות על התגברות השנאה ההדדית בקרב הנוער, על אפליה נגד ערבים במקומות העבודה, וכן בהיקף ההשקעה בתשתיות במגזר הערבי, ועוד.
אולם אני מתעקש לראות את חצי הכוס המלאה. תנו לי להסביר מדוע.
ביום חמישי בשבוע שעבר ה-24 בנובמבר, 2016 בעיצומן של דליקות החורש, שמעתי ברדיו הצעות רבות של מנהיגים ערבים לארח יהודים שביתם ניפגע בדליקות. יום קודם, דיברתי עם ראש עיריית אבו גוש, מר עיסא ג'אבר, שאמר לי שהקהילה שלו מארחת יהודים מהישוב הסמוך נטף שבתיו נפגעו קשה בדליקות. ואז, למחרת בבוקר, שמעתי את אחד מראשי המסגדים בחיפה מדבר ברדיו ומזמין יהודים מכל רחבי חיפה, להתארח במסגד שלו.
ביקור בין דתי בבית הספר התיכון בכפר קרע
כמו כן, בסוף השבוע, ביקרתי בכפר קרע, ישוב ערבי ישראלי השוכן בוואדי ערה, אזור המכונה "המשולש" והוא מאוכלס ברובו בערבים מוסלמים תושבי ישראל. בעבר, ביקרתי בכפר קרע הרבה פעמים, אולם הפעם ביקרתי בבית ספר תיכון עם עמיתים שלי, הרב לוי ווימן-קלמן, הרב של קהילת "כל הנשמה" בירושלים, הרבה נועה מזור, מנהלת המחלקה הבין דתית ברבנים למען זכויות האדם [ICCI], והקאדי איאד זחלקה, ראש בתי הדין השרעיים של מדינת ישראל ותושב הכפר.
כולנו השתתפנו בפאנל דוברים, שבראשו עמד פרופ' מוסטפה כבאה, מנהל המרכז לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים (מרכז JCM) ויו"ר ההנהלה של אלנאהדה (בעברית תחיה), שתומך בבית הספר התיכון הפלורליסטי המוסלמי הראשון בישראל, שהוקם לפני שמונה שנים. בית הספר הזה מקבל לשורותיו תלמידים מכיתות ז' ועד יב' משמונה עשרה כפרים באזור. בית הספר בנוי לתפארת ומעורר השראה לא רק בשל המראה החיצוני שלו, אלא גם בשל האווירה הפתוחה והנהדרת והלמידה הרצינית שמאפיינת את מנהיגות בית הספר, צוות המורים והתלמידים בסביבה חינוכית ייחודית בישראל.
עמיתי ואני הגענו לשם כדי להשתתף בפאנל של דוברים – בפני כיתות י' של בית הספר ומוריהם – שדן בערכו וחשיבותו של דיאלוג בין דתי כדרך להשגת דו-קיום בשלום, על פי היהדות והאסלאם. לא זו בלבד שהדברים שהשמיעו חברי הפאנל התקבלו היטב על ידי המורים והתלמידים, הם גם נשאלו הרבה מאוד שאלות, שהעידו על הסקרנות והעניין הרב שלהם בנושא. רוב השאלות הופנו, מטבע הדברים לרבנים שבפאנל (נאמר לנו שזוהי כנראה הפעם הראשונה בחייהם שתלמידים אלה נפגשו עם רבנים!). רב שיח זה הוא חלק ממאמץ חדש של המחלקה הבין דתית בישראל (ICCI) להגיע לקבוצות אוכלוסיה חדשות. בשנה שעברה, נקראנו צוותי אברהם, ונשלחו לדבר בפני קהילות יהודיות וערביות בכל רחבי ישראל.
אם כך, אני שואל אתכם: האם דו-קיום בין ערבים והיהודי בתוך ישראל הוא אפשרי? התשובה היא לחלוטין חיובית. אך לא תוכלו לדעת על כך אם המידע שלכם מגיע רק מאמצעי התקשורת המרכזיים בישראל או תסמכו בעיקר על המדיה החברתית לשם קבלת "חדשות".
ודבר נוסף קרה השבוע. בנוסף לעזרה שאנחנו מקבלים מיוון וקפריסין לשם כיבוי השריפות, הרשות הפלסטינית הציעה את עזרתה במשלוח כבאים על ציודם לסייע בהתמודדות עם הדליקות הרבות. הצעתם התקבלה בתודה וארבעה צוותי כיבוי פלסטינים מקלקיליה, ג'נין, טול כרם ותובא סייעו בכיבוי שריפות בחיפה ולאחר מכן עברו לסייע באזור ירושלים. בימים האחרונים פעלו שמונה כבאיות פלסטיניות עם צווים של 40 כבאים לסייע בכיבוי השריפות, כולל בהתנחלות חלמיש שליד רמאללה. יתכן שזה לא רק ביטוי של עזרה פיסית וחומרית אלא גם מחווה סימלית לסייע בכיבוי להבות ההסתה והשנאה.
הרב רון קרוניש, 25.11.2016