הוועדה לביקורת המדינה דנה [15.11] בדוח מבקר המדינה להסדרת היישובים הבדואים בנגב. בדיון הודיע יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות על החלטת השר להגיש מחדש חקיקה להסדרת ההתיישבות הבדואים והכריז על תכנית מקיפה במסגרתה יבנו בחמש השנים הקרובות 25,000 יחידות דיור. עד שנת 2025 יבנו 120,000 יחידות. התכנית הרשות להתיישבות הבדואים מכוונת לבנייה מזורזת בשישה מהיישובים הוותיקים וב-4 כפרים בדואים מוכרים. התכנית נתקלת בהתנגדות חריפה של התושבים ושל ארגוני זכויות אדם, מאחר שהיא מבוססת על התפיסה של עקירת התושבים בכפרים הבלתי מוכרים ליישובים המוכרים, תוך פגיעה קשה באורח חייהם ובהתעלמות ממקורות פרנסתם החקלאיים כיום. התוכנית תזניק את שיעורי האבטלה בקרב הבדואים ותחמיר את מצוקתם.
יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות קבע שבמדיניות הממשלה קיימת פריצת דרך משמעותית "למעשה 85% מהפזורה אינם תובעי בעלות וצריך להסדיר את יישובם בלי קשר לקונפליקט הבעלות, לכן הרשות עוסקת במתן פתרונות באדמות מדינה. אנחנו מתכננים תכניות בהיקף כולל של 120,000 יחידות דיור עד לשנת 2025. מהיום יהיו פתרונות לכל הביקוש לבנייה. במקביל פועלים כרגע במסגרת תכנית החומש להסדרת ההתיישבות של תובעים במקומם. לדוגמא: באלסייד עושים פיתוח תשתיות על תביעות הבעלות שלהם ומקבלים מגרש. בדרך הזאת נבצע בכל היישובים שאושרו בהחלטת הממשלה. ברובם כבר עם תב"ע בתוקף ובחלקם הוצעו מכרזים לקבלנים". עוד הוסיף: "אנחנו עוסקים בהסדרת התיישבות ל-85% מהאוכלוסייה על אדמות מדינה שאנחנו מתכננים ומשווקים בסדר גודל של 5,000 יחידות בשנה". "תקציב הרשות בשנה הבאה יגדל לחצי מיליארד ₪ ובשנה שלאחריה ל 1.1 מיליארד ₪".
ח"כ דב חנין, הרשימה המשותפת: "אחד הדברים הכי מקוממים שגם במקומות שמסתמן בהם כיוון לפתרון, כמו ביישוב ביר הד'אג, וניתן היה לקחת אותו לדוגמא להשקיע כסף ולפתור בעיות, במקום זה עושים בדיוק ההיפך: הורסים בתים, שולחים משטרה, מפגינים בצורה בוטה שאין רצון לדבר איתם. כל הנושא מחייב גישה לגמרי אחרת".
ד"ר תבאת אבו ראס, מקרן אברהם: "חקיקה תהיה בכיה לדורות ותוביל להתנגשות… לחזור לחקיקה כמו תכנית פראוור זו בכיה לדורות. התכניות במגירה ואף אחד לא מדבר עם התושבים עצמם. חקיקה תביא להתנגשות. בעיות פותרים בדיאלוג ולא בחקיקה".
ח"כ יוסף ג'ברין, הרשימה המשותפת: "האוכלוסייה עצמה לא שותפה לתכניות, ברשות להסדרה אין נציגים של האוכלוסייה. מה זה הסגנון הזה להכתיב לאנשים פתרונות? מתייחסים לבדואים כאזרחים סוג ב'".
ח"כ עבד אלחכים חאג' יחיא, הרשימה המשותפת: "הצעתם לתושבים לבוא למנהל ולחתום על קבלת מגרשים בלי להיכנס לבעלות, כלומר המגרש לא שלהם. התושב אומר: הקרקע לא של המנהל אלא שלי".
נילי ברוך, עמותת "במקום": "קיימת תכנית כוללת לתכנון ופיתוח היישובים הבדואים ולכפרים הלא מוכרים, אבל היא מוסתרת ע"י הרשות להתיישבות הבדואים. קיימת תכנית נוספת שהרשות מסרבת ליישם, תכנית מתאר המחוזית למטרופולין ב"ש. תכנית החומש לפיתוח חברתי כלכלי של הרשות לא נותנת מענה ליישובים הבדואים הלא מוכרים, ומזניחה את 80,000 תושביהם.". הרשות מציגה מספרים בלתי אפשריים לשיווק ובנייה, משום שרוב הקרקעות נמצאות בתביעות בעלות. הרשות לא טרחה להציג, כפי שטען גם המבקר, כיצד היא מתמודדת עם הכשלים בתחום שיווק המגרשים".
חסן אל ריפאעיה, מהמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים: "שמענו את מנכ"ל הרשות משמיע הבטחות והצהרות, ששמענו מראשי הרשות כבר לפני שנים. ככה לא יפתרו את בעיית הבדואים ונמצא את עצמנו עם אותן הבעיות. התכנית לא מבוססת על הדברות עם בעלי העניין ולא פותרת את בעיית הבעיות- כפרים הבלתי מוכרים".
הארגונים החתומים: אמנסטי ישראל, רבנים למען זכויות האדם, פורום דו קיום בנגב, במקום, שתיל
קיראו עוד:
- ארגוני זכויות לקראת הדיון בוועדה לביקורת המדינה על יישובי הבדואים: התוכנית החדשה עלולה ליצור משבר חדש בנגב, 14.11.2016
