בתמונה: השר אורי אריאל, וקטרפילר שמשמש להריסות בתים בנגב. מקור התמונה של השר אריאל: By אורי יהודה אריאל (received by email) [Public domain], via Wikimedia Commons
ברקע הדיון [15.11] בוועדה לביקורת המדינה, תוכנית שאפתנית של השר אורי אריאל לבנייה ב-6 עיירות וב-4 כפרים בדואים מוכרים, שעלולים לאבד את אופיים הכפרי. שורה של ארגוני זכויות: התוכנית מתבססת בעיקר על בנייה במרחב עירוני שלא מתאימה לחקלאים; התוכנית מלווה מגמה של הגברת הריסות הבתים שתפגע במי שייבחרו להמשיך לחיות בכפרים הלא מוכרים, עד כדי דחיקתם מכפריהם בלית ברירה; התוכנית תקפיץ את האבטלה בנגב – על השלכותיה השליליות – לרעת כל תושביו.
הארגונים מקוים כי הרשות להתיישבות הבדואים בנגב תתייחס למחדלים שעלו בדוח המבקר על הליכי התכנון הכושלים לאוכלוסייה הבדואית עד כה. להערכת הארגונים הרשות תנסה למקד את הדיון בגל בנייה נרחב שהיא מתכננת במסגרת התוכנית של השר אריאל, בהתעלם מכך שגם בתוכנית החדשה לא השתנה דבר מבחינת שיטות התכנון והשיווק שנכשלו עד עתה בלייצר הסדרה ובנייה בהיקף מספק. הארגונים גם כובלים כי במקביל להטוויית התוכנית ממשיכות ההריסות בכפרים הבדואים.
המדובר בתוכנית לבניית 25,000 יחידות דיור, בעיקר בעיירות הבדואיות. החשש הוא שהתוכנית על הנייר תהווה תירוץ להמשך אי ההכרה או אף החמרת הפגיעה בכפרים הלא מוכרים, הגברת קצב הריסות הבתים שנבנים בלי ייתכנות לקבל היתרים; עד כדי דחיקת אוכלוסיית הכפרים החקלאית ליישובים עירוניים שלא ייספקו לה תעסוקה.
התוכנית עלולה להעלות את האבטלה בשל דחיקת חקלאים מהיישובים הלא מוכרים הסובלים מהריסות לעיירות שסובלות מאבטלה. תחקיר מלפני כמה שנים מצא שישנם פי 4 יותר מקבלי הבטחת הכנסה בעיירות [יישובים לא חקלאיים] לעומת בכפרים הבדואים המוכרים, המאפשרים אורח חיים חקלאי.
לתוכנית שאותה מוביל השר אורי אריאל צמודה אומנם גם תוכנית רחבה לפיתוח כלכלי הכוללת הכשרות מקצועיות ומהווה מגמה חיובית ביחס של המדינה לבדואים. אולם תוכנית כלכלית, שאפתנית ככל תיהיה, לא יכולה להפוך באחת אוכלוסייה חקלאית לאוכלוסייה עירונית של מקצועות טכנולוגיים ואחרים. לפיכך הכוונה לעיור כפוי טומנת בחובה בכל מקרה גם סכנה לקפיצה בשיעור האבטלה.
הארגונים גם מודאגים מאיתותים והתבטאויות מהן נראה כי במקביל לבנייה בעיירות יזכרו הכפרים הלא מוכרים ליחס נוקשה יותר: יש לציין כי בנייה בעיירות לצד הזנחת הכפרים הלא מוכרים או הגברת ההריסות בהם ומניעת תשתיות חיים בסיסיות [מים, חשמל, ביוב] מהווה מדיניות פוגענית שדוחקת אוכלוסייה ממיקומה, בניגוד לעקרונות של זכויות אדם.
הארגונים החתומים: אמנסטי ישראל, שתי"ל, רבנים למען זכויות האדם, פורום דו קיום בנגב
דבר לא השתנה מאז תכניתו של משה דיין להפוך את שארית הבדואים שלא גורשו הן במלחמת 1947-9 והן בשנות ה50 המוקדמות לחטבי עצים ושואבי מים בלי לקבל מים היינו כוח עבודה זול ועד אורי אריאל עם כל מיני מלים מכובסות. בהוקרה לאירגונים הנאבקים מען זכויות הבדואים.