רבנים למען זכויות האדם רואים בקריאת משרד הבינוי והשיכון להקים מנהלות עירוניות להליכי התחדשות עירונית צעד ראשון וחשוב בדרך להסרת החסמים החברתיים ובהגנה על זכויות הדיירים הוותיקים. במסמך מטה נפרט כיצד מסתמנת עד כה התצורה של המנהלות, ומהן המשמעויות של הדבר.
הארגון שפעל רבות לשם הקמת מנהלות עירוניות ככלי לשמירת הזכויות החברתיות של התושבים במסגרת תהליכי התחדשות עירונית, משתמש בידע ובמומחיות שלו כדי לסמן את ההיבטים החיוביים והבעייתיים או החסרים בהצעת משרד השיכון. ניתוח זה יישל בימים הקרובים למשרד השיכון על מנת לקבל הבהרות נוספות ולייצר דיאלוג בונה.
החל משנת 2015 קראנו להקים מנהלות עירוניות כפתרון כולל להבטחת הזכויות החברתיות של התושבים הוותיקים בפרויקטים למול היזמים והקבלנים וזאת כמסקנות מהפעילות שלנו במערב חיפה, הגשנו ניירות עמדה לכנסת בשיתוף נציגי התושבים ומחלקת הרווחה ופעלנו לשם כך מול הועדה להתחדשות עירונית שאף הגיעה לביקור מיוחד בעיר. אנו שמחים כי חזון זה מתחיל לקרום עור וגידים ונמשיך לעקוב אחר התפתחות המהלך הזה ולוודא כי הוא אכן מתממש על הצד הטוב ביותר ופועל לא רק בשלב הראשוני של ההתקשרות עם היזמים והקבלנים אלא גם בשלבי הדיור החלופי ובחזרה האינטגרטיבית לשכונה המתחדשת.
רקע – למה בכלל צריך מנהלות עירוניות?
החשיבות המיוחדת של המנהלות העירוניות הוא בהיותן גורם מקומי היכול להביא לתקשורת בינאישית עם התושבים המתגוררים במתחמים המיועדים לפינוי בינוי. מניסיוננו בשטח וכפי שכבר ציין מבקר המדינה, אחד הגורמים המרכזיים המעכבים את ביצועה של התחדשות עירונית הוא המצב הבלתי אפשרי בו נמצאים התושבים. מצד אחד יש להם חוסר האמון מצטבר כלפי הגופים הכלכליים הגדולים המעורבים בתהליך ולכל תרבות המאכערים וקבלני החתימות המתלווה לכך ומצד שני אין להם את הידע המספיק כדי להניע את התהליך בכוחות עצמם. בנוסף שיתוף הציבור בתהליכי קבלות ההחלטות שקדמו לתוכנית לוקה בחסר. מצב זה גורם לתושבים להימנע מהתקשרות חוזית ולהקפיא את התוכניות המוצעות. אך ורק גורם מקומי הכולל נציגי תושבים וגורמי רווחה בלתי תלויים פוליטית ייהנה מאמון ויהיה מסוגל לתקשר עם התושבים בצורה בינאישית. גורם זה הינו למעשה אותן מנהלות ללא כוונת רווח אשר תפעלנה בשכונות (שחלק גדול מתושביהם הינו עולים חדשים שגם השפה מהווה להם מכשול) והן האפשרות היחידה לגיבוש התושבים והבאתם לכדי התקשרות מאוזנת עם היזמים והקבלנים. המנהלת תהווה מקור מוסמך למידע מקצועי וגורם בלתי תלוי ביעוץ לבחירת יזמים. תסייע בבחירת נציגות תושבים, ישוב סכסוכים, ייעוץ משפטי לחתימה על החוזים וכמובן תהווה כוח משמעותי לאיזון נכון של האינטרסים הכלכליים כך שישמרו על הזכויות של התושבים ובפרט אלו המוחלשים כמו הקשישים והנכים.
קריאת משרד השיכון למעשה מעודדת רשויות מקומיות לקדם את תהליכי ההתחדשות העירונית תוך הכרה בחסמים הקיימים. יש בה התייחסות לרשויות שתהליכי הפינוי בינוי בשלב מתקדם ולאלו המבקשות להניע תהליכים אלו. קבלת התמיכה הממשלתית מחייבת את הרשויות להציג תוכנית כוללת לכלל המתחמים בעיר על מנת לקבל סיוע ממשלתי ולא רק תכנון התחדשות במקומות בהם השווי הכלכלי הוא ברור ובכך יוצרת תמריץ לרשויות לפעול גם בשכונות החלשות יותר ולא רק במוקדים החזקים. כמו כן היא מחייבת את המנהלת להיות גוף ללא כוונת רווח. המנהלת תכלול בעל מקצוע בתחום החברתי, תסנכרן בין הגופים השונים ותיזום פעולות הסברה וגיבוש לתושבים כולל בהרחבות על בסיס תמ"א 38.
למרות הכול עלינו לציין מספר הסתייגויות כפי שמשתמע מהמכתב:
1. יצירת מנהלות על בסיס מכרז כאשר להצעה הזולה ביותר יש יתרון משמעותי מהווה סתירה פנימית לעצם רעיון המנהלות. העיריות תחתורנה להוזלת השירותים החברתיים הניתנים על חשבון משכורתם של העובדים החברתיים ודילול הפעולות בשכונות כדי לעמוד בהנחה המאפשרת זכייה במכרז. פעולות אלו עלולים לסרס את הרעיון המרכזי שבהקמת המנהלות.
2. הקמת מנהלות טרם הקמת הרשות להתחדשות העירונית עצמה מגדירה למעשה את המנהלות העירוניות ככפופות לעיריות בלבד ומשמשות זרוע ביצוע. חלק גדול מתפקידי המנהלת בתחום החברתי מוגדרים בחוק להתחדשות עירונית כחובת הרשות הממשלתית. חובת דיווח שנתית אינה מספיקה כדי לפתור את אחריות המדינה לתהליכים אלו.
3. משרד השיכון רואה במנהלות העירוניות דרך לעידוד ורתימת הרשויות המקומיות בלקיחת חלק פעיל בקידום ההתחדשות העירונית בתחומם. חיזוק הרשויות המקומיות כשחקנית בתוך המכלול הקיים של גופים פיננסיים וכלכליים, גופי תכנון אזוריים וממשלתיים אמור להוות גורם מקדם אך גם עלול להיות גורם מעכב. ישנם ניגודי אינטרסים בין השלטון המקומי לשלטון הכללי ולא ברור המנגנון שידאג לאיזון הנכון בניהם.
4. אין בקריאה התייחסות לגודל הרשות. צרכי הרשויות הגדולות מחייבות לא רק מנהלת עירונית אלא אף שלוחות שכונתיות כדי להגיע לאותה רמת אמון קריטית לשחרור חסמי התושבים. כמו כן מפתח התקנים במנהלות צריך להיות פונקציה של גודל הרשות וספר הפרויקטים המתוכננים בה. מומחה חברתי אחד אינו יכול לספק פתרון לעשרות אלפי תושבים כפי שמתוכנן במערב חיפה למשל. על כן הסכום שנקבע (כ2 מליון שקלים בשנה) חייב להיות על פי מפתח של גודל האוכלוסייה בהתחדשות העירונית ולא רק חוזקה הפיננסי של הרשות המקומית.
5. הפתרונות של המנהלת הם קצרות רואי ומכוונות רק לשלב הראשון של הפרויקטים. אנו ברבנים למען זכויות האדם, כפי שחזינו את הצורך במנהלות, מאמינים כי הליווי של גוף אמין ומקצועי חייב להתקיים לאורך כל שלבי הפרויקט. גם בשלב הדיור החלופי המוצע לתושבים ובדגש על אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כמו קשישים ונכים. על המנהלות לוודא שמירה ותחזוקה הקהילה הקיימת על קשריה הייחודיים. כמו כן בשלב השברירי של חזרת התושבים לשכונות המחודשות יש לוודא אינטגרציה בין האוכלוסייה הוותיקה לאוכלוסייה החדשה והחזקה שנכנסת לשכונה. יש כאן הזדמנות פז לפתרונות תאי עוני קיימים בעוד שאי הקפדה חברתית נכונה על המרקם החברתי עלולה להביא להחרפת המצב, לתהליכי ג'נטריפיקציה וליצירת אזורי עוני גדולים בלתי ניתנים לטיפול.
לסיכום: אנו רואים בקריאה להקמת המנהלות סנונית ראשונה וחשובה ליישום חוק ההתחדשות העירונית ולשימת דגש על הממד החברתי אנושי. קריאה זו היא הצלחה גדולה למאבק החברתי שנהלנו ברבנים למען זכויות האדם ואנו נמשיך לעקוב מקרוב אחרי שלבי ההקמה והתאמה בין המנהלות לצרכים החברתיים. ישנם בעיות לא מעטות הן במנגנון הקמת המנהלות והן בהגדרתם כפי שמשתמע ממסמכי משרד השיכון, אולם אנו מאמינים כי במהלך הזמן יתווספו למנהלת תפקידים נוספים כפי שיעלה מהצרכים בשטח.
