פרשת השבוע לשבת "סוכות": "הבל הבלים …הכל הבל" ›

יוצר היצירה: משתמש: כיכר השבת, מקור: ויקיפדיה. כל הזכויות שמורות לכיכר השבת

הרב יחיאל גריינימן בדבר תורה לשבת "סוכות" קורא את השבריריות במעשה האנושי דרך ספר "קהלת". החיים שלנו ברי חלוף ונתונים לשינוי בכל רגע ורגע, ובכל זאת שואל הרב יחיאל גריינימן, האם נצליח להתחזק ולקרב שינוי ותיקון עולם, בהקשר של הפסקת הדיכוי של העם האחר? 

אפשר להיות עצוב ושמח בעת ובעונה אחת. זאת הרגשתי בכל חג הסוכות, כאשר ישבתי בסוכתי ושמחתי בחלקי, ובו בזמן חשבתי על המציאות שבחוץ.

לקרוא את ספר "קהלת" בסוכות

החיים ברי חלוף. רכושינו והישגינו הם שבריריים. המוות והסבל מצויים תמיד, והם מהווים חלק מהמארג של החיים האנושיים בעולם הזה. בגלל זה ספר "קהלת" הוא טקסט תנ"כי מתאים במיוחד לקריאה בתקופה הזאת של השנה. הספר – יותר נכון המגילה – הזה נקראת בכל שנה בבתי כנסת בכל העולם, באותה השבת שנופלת בשבוע של חג הסוכות.

שרשרת של הגיגים פילוסופיים קיומיים על מהות החיים האנושיים ועובדת התמותה, המגילה חוזרת שוב ושוב על עובדת המוות והיות לכך על המחשבה שלכל מעשינו אין משמעות. "הבל הבלים…הכל הבל" הוא אומר בפתיחה ואז חוזר על הפזמון הזה שוב ושוב. חז"ל דנים על השאלה האם לכלול את המגילה הזאת בקאנון של כתבי הקודש והאם בכלל לקרוא אותה בציבור (תלמוד בבלי, שבת 30ב, ויקרא רבה 28,1) אבל כיון שנאמר בה שהמחבר היה דמות מלכותית (שלמה המלך על פי רוב הפרשנים) היא נכללת בקאנון ונקראת בציבור.

קהלת בכל אופן מסתיימת באמירה חיובית. יש הרבה להודות עליו ולהעריך, במיוחד במישור ה"מיקרו": משפחה, חברים, אוכל טוב (למי שיש!), בית (למי שיש!), יופיו של הטבע (משהו שהאל נתן לכולם!), אוצרות התרבות, ומעל לכל האהבה והחיים עצמם.

תחילת ספר קהלת, בספר תנ"ך מסוף המאה ה-13 |
By Samuel ben Abraham ibn Nathan (copista do tratado de gramática), Josué ben Abraham ibn Gaon (copista do texto religioso), Josef Asarfati (iluminuras) (Biblioteca Nacional de Portugal) [Public domain], via Wikimedia Commons

עם התקצרות הימים, העננים חוזרים אלינו שוב ועונת החורף מתקרבת. בזמן הזה אנחנו מתחילים מעגל חדש של עבודה ומסיימים את מעגל החגים. הזמן "אחרי החגים" (ביטוי ישראלי פופולארי להסביר את דחיית עבודה) יגיע עוד מעט ואנחנו נחזור לאתגרים של היום-יום.

מה שנכון ברמת המיקרו נכון ב"מקרו" גם. חברות נוצרות ונעלמות, אימפריות עולות ונופלות, כל העשייה האנושית יש בה פגמים ומגבלות, חלקם מצליחים, חלקים נכשלים. רק ה' הוא נצחי, רק האל יכול לשפוט לבסוף את ערך מעשינו, ערכם של תרבויותינו, צדקת דרכינו וחברותינו, והאם אמנם השלום אפשרי.

ארגון רבנים למען זכויות האדם אף הוא יצירה אנושית. יש לארגון תפקיד למלא בישראל בתרומה למאבק בעד שלום וצדק מתוך המסורת היהודית, בהשראת החזון הנבואי של שוויון חברתי, המוזכר במגילת העצמאות. הארגון מספק כלי לאקטיביזם למען זכויות האדם עבור רבנים ואחרים השואבים השראה מאותם מקורות; הארגון מהווה סמל עבור אלה שמחויבים (כמונו) לחזון  של היהדות שפועלת לתיקון העולם. הארגון מזהה עיוות ביהדות, שמאמינה בהמשך הדיכוי של העם האחר. לכן, הארגון מתנגד לכיבוש ועוולותיו.

אבל כל דבר ומעשה אנוש הוא שברירי, בר חלוף ונתון לשינוי כמו שקהלת מזכיר לנו שוב ושוב. השאלה היא האם השינוי בשנה הקרובה יהיה לטובה או לא? האם רבנים למען זכויות האדם – ימלאו את ייעודם ויתחזקו במיוחד לאור השינויים בזמן האחרון? התשובה תלויה בנו – בי ובכם.

שבת שלום וחג שמח,

הרב יחיאל גריינימן

• עוד מדברי התורה של רבנים למען זכויות האדם

• האזינו לתכנית הרדיו "רוח חדשה" עם הרב קובי וייס וציונה מידלש המשוחחים על פרשת השבוע