!["בערב יום הכיפורים", יעקב וינלס, 1900 לערך. Jakub Weinles [Public domain], via Wikimedia Commons](https://archive.rhr.org.il/heb/wp-content/uploads/2016/10/Weinles_On_the_eve_of_Yom_Kippur-500x300.jpg)
"בערב יום הכיפורים", יעקב וינלס, 1900 לערך. Jakub Weinles [Public domain], via Wikimedia Commons
הרב רון קרוניש מבקש שביום הכיפורים הזה, נטה אוזנינו לדבריו של הנביא ישעיהו, מפני שהם רלוונטיים היום, לשאלת היחס למיעוט החי בקרבנו. מילות התקווה והנחמה שלו במהלך שבע שבועות הקיץ החם, וכן התזכורת שלו מהי מטרתו העיקרית של הצום, חשובים וחיוניים לחברה הישראלית בת זמננו כפי שהיו בתקופתו.
יחסה של היהדות לגר – למיעוט החי בקרבנו
לפני מספר שנים ניהלתי במשותף יחד עם עמית מוסלמי קבוצת לימוד יהודית – מוסלמית ישראלית. במפגש הראשון לימדתי כמה טקסטים על יחסה של היהדות ל"גר", ובמילים אחרות למיעוט החי בקרבנו. טקסטים אלה מדגישים את חובתנו להתייחס לאחר, למי שאינו חלק מהשבט שלנו, בצורה הוגנת. לאחר שסיימתי, העמית המוסלמי שלי להנחיה פנה אלי ושאל: "האם הרבנים בישראל מכירים את הטקסטים הללו?!"
תשובתי הייתה "בודאי"! הם כמובן מכירים אותם – הם קראו אותם ושמעו אותם בתפילה אין ספור פעמים – אולם איכשהו הם לא מתייחסים אליהם כל כך, ובודאי שאינם מעניקים להם את תשומת הלב שהם מעניקים לשמירת השבת, למצוות הכשרות, ולמצוות הקשורות לטהרת המשפחה. מצב זה מצער בעיקר לאור העובדה שניתן דגש רב כל כך לדאגה לגר, ליתום ולאלמנה בתורה ובנביאים.
שבע נבואות הנחמה
במהלך הקיץ, קראנו אצל הנביא ישעיהו במשך שבעה שבועות ברצף, את שבע נבואות "הנחמה" שבאו אחרי יום 'תשעה באב' המציין את חורבן הבית הראשון והשני וטרגדיות נוספות בהיסטוריה היהודית. "הפטרות" אלו מכתבי הנביאים נקראות בכל בית כנסת אחרי הקריאה בתורה של פרשת השבוע. בקריאות מרוממות נפש אלו, ישעיהו מזכיר לנו שוב ושוב שכאשר נחזור כעם לארצנו עלינו לרדוף אחר צדק עבור כל יושבי הארץ, לא רק עבור אלו שהם חלק מעמנו, אלא גם עבור כל בני האדם בחברה שלנו ובעיקר החלשים והנרדפים בחברה.
ובבוקר יום הכיפורים הקרוב אנחנו נקרא שוב את דברי הנביא ישעיהו. מדוע?
- מפני שאנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שהצום באותו היום אינו רק טקס שאנחנו מקיימים כדרך שגרה, מבלי להבין את המשמעות שלו. זו אינה תחרות מי יכול לצום יותר, כפי שהילדים תופסים את מנהג היום הזה וזה לא משהו שאנחנו עושים רק מפני שהוא חלק מהמסורת שלנו.
- מפני שאנחנו צריכים להיות מודעים בצורה מלאה לעובדה שמטרת הצום, כפי שישעיהו מציג אותה בצורה יפה: "הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע התר אגודות מוטה ושלח רצוצים חופשים וכל מוטה תנתקו; הלוא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכיסתו ומבשרך לא תתעלם". (ישעיהו נ"ז: ו'-ז').
- ומהי התוצאה של צום כזה? מה קורה כאשר אנחנו מודעים לחלוטין למטרת העל של הצום בשעה שאנחנו צמים? על פי ישעיהו, התשובה ברורה: "אז תקרא ואלוהים יענה. תשווע, ויאמר הנני." (ישעיהו נ"ז: ט').
להביא לעולם את הנוכחות האלוהית
במחזור החדש והנהדר לראש השנה וליום הכיפורים שנקרא "לב שלם", שיצא לאור לפני מספר שנים על ידי 'כנסת הרבנים', הזרוע הרבנית של התנועה הקונסרבטיבית בארה"ב, מצאתי את הפרשנות הנהדרת הבאה לפסוק הזה:
בראש השנה, בסיפור עקדת יצחק, אנו קוראים על קריאתו של האלוהים לאברהם ועל תשובתו של אברהם, 'הנני'. ביום הכיפורים, אנחנו אלו הקוראים לאלוהים והוא זה המשיב, 'הנני'. באמצעות מעשי הצדקה שלנו, החמלה ותיקון העולם, יש בידינו את היכולת להביא לעולם את הנוכחות האלוהית. (לב שלם, עמ' 286)
מן הראוי לומר אם כך, שהמסרים המרגשים של ישעיהו הנוגעים לטיבו של המוסר האישי והלאומי הם אלה שצריכים להנחות אותנו בשעה שאנו בונים חברה החיה לבטח והם צריכים להיות מושרשים עמוק בתודעתנו. אך, נראה לי שדרך כלל אנו מתעלמים מישעיהו! יש לי תחושה שאנחנו קוראים את השירה והפרוזה הנהדרות של ישעיהו כדרך שגרה מבלי לשים לב יותר מידי למילים ולמסר של ישעיהו שהם לעתים קרובות נשכחים או מעודנים.
ביום הכיפורים הזה, הבה נטה אוזנינו לדבריו של הנביא ישעיהו מפני שהם רלוונטיים היום בדיוק כפי שהיו רלוונטיים בזמנו, במאה ה-8 לפנה"ס. מילות התקווה והנחמה שלו במהלך שבע שבועות הקיץ החם, וכן התזכורת שלו מהי מטרתו העיקרית של הצום, חשובים וחיוניים לחברה הישראלית בת זמננו כפי שהיו בתקופתו. הם מזכירים לנו את האידיאלים שעלינו להוקיר – הן כיהודים יחידים והן כחברה – והמדינה היהודית הצודקת והמוסרית שעלינו לחתור אליה בימים אלה.
גמר חתימה טובה,
הרב רון קרוניש
קיראו עוד
- יום הכיפורים, יום החמלה, הרב משה יהודאי
- אוניברסאליות וייחודיות בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, הרב רון קרוניש
- שבת שובה – יום כיפור, הרב יחיאל גריינימן
