הסרת חסימות בצפון הגדה לאחר פעילות ציבורית ולחץ של רבנים למען זכויות האדם ›

פתיחת חסימות באזור חאוורה

 

היום הוסרו חסימות של כפרים פלסטינים באזור חאוורה שפגעו בחופש התנועה של עשרות אלפי פלסטינים. רבנים למען זכויות האדם כתבו מכתב לאלוף הפיקוד והפעילו לחץ על הצבא להסיר את החסימות המהוות ענישה קולקטיבית ואמצעי לא מידתי.

 

המכתב שנשלח לפני כשבוע, ב-20.09, בא בעקבות חידוש חסימות בכפרים באזור חאוורה שכבר הוצבו והוסרו במהלך החודש. גם בגל הראשון של החסימות פעלנו למען הסרתן ועקבנו אחרי ההתפתחויות בשטח (המכתב בנוגע לגל הראשון של החסימות נשלח כבר ב-05.09). נערכנו בעמותה להגשת עתירה לבג"צ כנגד החסימות העומדות בניגוד לרוח פסיקת בג"צ בתיק בג"צ דאהריה.

 

למכתב המלא ופרטים נוספים:

 

בהול

שלום רב,

 

הנדון: הסרת חסימת הכבישים וענישה קולקטיבית

בכפר חווארה וחסימת כפר בורין

סימוכין: מכתבנו מיום 5.9.2016

 

אנו פונים אליך על מנת שתורה להסיר לאלתר את החסימות אשר הוצבו אתמול ה 19.9.2016 בכפר חווארה שבצפון הגדה ולידו אשר גורמות לפגיעה קשה ובלתי חוקית בזכויות האדם של תושבי האזור בהיותן מטילות הגבלות נרחבות על יכולתם לעשות שימוש בכבישים, בכיכרות ובצמתים המהווים עורקי התחבורה העיקריים והראשיים המחברים בין כפרי האזור למרכזים העירוניים בחווארה, עינבוס, גמאעין עוריף וביתא.

חשוב לציין, שזו לא הפעם הראשונה שכבישים נחסמים בצורה פתאומית, אכזרית ובלתי מחושבת.  

  1. ביום 19.9.2016 בוצעו חסימות פתאומיות ובלתי חוקיות על ידי הצבא בכפר.
  2. מצ"ב תמונות הממחישות את החסימות המדוברות.

להלן פירוט החסימות:

  1. חסימת הצומת הראשית בכפר המובילה לכפרים עינבוס, גמאעין ועוריף.
  2. חסימת הכיכר הראשי " האמצעי" בכפר, כיכר החיוני ביותר לזרימת התנועה.
  3. חסימת הכניסה הראשית מהכפר לעיר ביתא.
  4. חסימות פנימיות בכפר עצמו שמקשים על תנועת התושבים.
  5. כל הכניסות ויציאות לכפר עוורתא נחסמו לחלוטין.
  6. חסימת בכניסה במערבית של כפר עקרבה.  
  1. הנני להקדים ולהגיד, כי חסימת כבישים בכלל וחסימת כבישים חיוניים כנ"ל בפרט, הינו דבר אסור על פי כל חוק וכל דין.
  2. מדובר בחסימות המטילות מגבלות תנועה קשות על אזור נרחב הכולל את הכפרים המצוינים לעיל בצפון הגדה ובין היתר החיבור שלהם עם כביש 60. עבור חלק מהכפרים הללו מניעת נגישות לכביש 60 משמעה ניתוק מוחלט מעורק תחבורה כלשהו.
  3. לענייננו, אתמול וללא כל אזהרה ו/או התראה מוקדמת, באו כוחות צהל וחסמו את הכבישים המדוברים לעיל, ובעצם הם חסמו את הגישה הראשית היחידה לכפרים והערים הנ"ל לכביש 60.
  4. דבר זה עומד בסתירה לרוח פ"ד בבג"צ 1748/06 ראש עיריית דאהריה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן: עניין דאהריה), ולהצהרות שניתנו על-ידי המדינה בפני בית המשפט בהליך זה ( "להלן: בג"צ דאהריה") .
  5. לחסימות השלכות קשות על חיי תושבי הכפרים המצויים באזור כפר חווארה, בהיותם תלויים בכל תחומי חייהם בשירותים שאליהם מגיעים רק דרך כביש 60, ובכלל זאת: לצורך קבלת שירותי בריאות – בשגרה ובעת חירום; שירותי חינוך; לצורכי פרנסה; ולשם רכישת מזון ומצרכים שונים. כמו כן, לרוב התושבים באזור קרובי משפחה המתגוררים בכפרים סמוכים והחסימות מטילות מגבלות על זכותם לקיים קשרי משפחה תקינים.

ראה בג"צ דאהריה.

  1. לאור החסימות המתוארות לעיל, נגרמו נזקים רבים לתשובי כפר חווארה והכפרים הסמוכים בשל כך שהיא מקשה על ביצוע פעולות בסיסיות ויומיומיות כגון מעבר לאדמות חקלאיות, שינוע סחורה חקלאית וכלי עבודה וכדומה.
  2. נוכח המתואר לעיל, התושבים נאלצים לחפש חלופות ליציאה וכניסה למקומות החסומים. חלופות אלו, כדוגמת שימוש בשבילים עקלקלים ולא מסומנים כרוכות בסיכונים בטיחותיים תחבורתיים כמו גם חשיפת התושבים להתנכלות מתנחלים. שימוש בדרכים עוקפות אלו כרוך בעלויות כספיות בשל האילוץ להשתמש בדרכים ארוכות יותר לא מוסדרות ולא סלולות ותוך סכנה של גרימת נזק לכלי הרכב; נשיאה בעלויות דלק גבוהות; התייקרות עלויות תחבורה ציבורית ושינוע מזון ומים לבני אדם, בעלי חיים וכדומה.

 

  1. מדובר בהפרה חמורה של חובות המפקד הצבאי על פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי, לפיהן עליו לעשות ככל שביכולתו להבטיח את חייהם התקינים של תושבי השטח הכבוש, ובכלל זה לכבד ולהגן על זכויות האדם שלהם, ובהן חופש התנועה.
  2. לפי בג"צ דאהריה, החסימות האמורות מהוות פגיעה בלתי מידתית בזכויות האוכלוסייה המתגוררת באזור, בפרט על רקע מאפייניה הייחודיים ובכללם תלותה בנגישות לשירותים חיוניים לשרידותה, שירותים שאינם מצויים בתוככי הכפרים והבתים החסומים, שלאורן יש לבחון את מידת הפגיעה באוכלוסייה קונקרטית.
  3. הצבת החסימות על דרכי הגישה לכפרים האמורים מהווה הפרה של עמדתה העקרונית של המדינה במסגרת ההליכים בבג"צ דאהריה.
  4. נוכח המתואר לעיל נבקשך להורות לאלתר על הסרת חסימות אלה.
  5. ככל שפנייתנו זה לא תענה, אנו נפנה לערכאות המתאימות.
  6. לתגובתכם הדחופה, אודה.

 

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.