היום, יום ב', ט' באלול התשע"ו [12.09.16], שלחה עמותת רבנים למען זכויות האדם מכתב לראש השב"כ ולמשרד ראש הממשלה האחראי על השב"כ בנושא מניעת מפגש עם עו"ד והפרת זכויות חשודים בפשיעה לאומנית וטרור. המכתב מביע חשש משימוש לא הכרחי באמצעים דארקוניים פסולים. המכתבב המלא:
הנדון: פגיעה נרחבית בזכויות חשודים היא לא הדרך להיאבק בפשעי שנאה וטרור!
גם במקרים של פשיעה לאומנית חמורה ומתועבת, אסור להשתמש בהפרת זכויות של חשודים, למשל באמצעות מניעת מפגש עם עורך דין. המידע שהובא בידיעה ב"הארץ" מיום 11/09/16 לפיה מניעת מפגש עם עורך דין הפכה לפרקטיקה רווחת אל מול חשודים מהימין הקיצוני, מעוררת דאגה. הנטייה של השב"כ למנוע או לעכב מאוד מפגש בין חשודים בפשיעה לאומנית ובין עורך דין איננה הדרך להיאבק בתופעה החמורה של פשעי שנאה גזעניים כנגד האוכלוסייה הפלסטינית. השקעה רבה בחקירות, איסוף מידע, מעקבים, וכן עונשים חריפים הם הדרך לעשות זאת. הדבר נכון כמובן, גם לגבי פגיעה בזכויות חשודים פלסטינים, שם ההפרות אף חמורות ונרחבות בהרבה, וגם הסיקור הציבורי והביקורת הציבורית פחות נשמעים.
אפשר שבמקרים מאוד נדירים ומיוחדים, כשיש חשד קרוב לוודאי כי פשע עתידי חמור יתרחש בשל מפגש של חשוד עם עורך דין, יש מקום לשקול צעד נקודתי של הפרת זכויות החשוד מפני קדושת החיים. אבל אסור שהפתח הצר הזה יהפוך להרשאה לנהוג כך באופן גורף, לא מבוקר ולא מפוקח. מהכתבה עולה חשד כבד ששימוש גורף ולא מבוקר כזה אכן נעשה בפועל.
מהתיאור בכתבה יש לנו מקום להאמין שהפשע בביצועו היה חשוד אחד הנערים נוגע למקרה בו טיפלנו – הצתת אוהל של משפחה פלסטינית שרק בנס לא נגמר באסון של פגועים בנפש כפי שאירע במקרה דומה של משפחת דוואבשה מדומא. למרות זאת, ועד כמה שהיינו רוצים לראות את בני הבליעל שביצעו את הפשע החמור מאחורי סורג ובריח, אסור שאמצעים דראקוניים ובלתי דמוקרטיים יהפכו לכלים שגורים ורגילים למאבק בפשעי שנאה וטרור.
אנו קוראים לשב"כ ולשירותי הביטחון האחרים להבטיח שהפרת תנאי חשודים נעשית רק במקרים הנדירים בהם יש וודאות גבוה שאי-נקיטת צעדים כאלו תביא לפגיעה בנפש, ולא משנה אם החשש מופנה כלפי פלסטינים או יהודים. אנו קוראים למשרד ראש הממשלה לוודא שלא נעשה שימוש מורחב, לא מבוקר ולא ראוי בכלים בעייתיים אלו, מול חשודים פלסטינים מהגדה, פלסטינים אזרחי ישראל או יהודים.
הרב איימי קליין, יו"ר רבנים למען זכויות האדם
