מקור התמונה: CC0 Public Domain
סימולציה של אדם עני עובד בישראל:
בדקנו איך אמור לחיות אדם שעובד בשכר מינימום בישראל אם אין לו נכסים או עזרה כלכלית מהמשפחה. גם במקרה של אדם בריא עם התנהלות כלכלית מושלמת, מדובר בחוויה מפוקפקת שמבודדת אותך מהחברה ומהחיים במלוא משמעותם. תחשיב משוער:
אדם שחי בעוני ועובד בישראל חי חיים שמועדים לחובות ודיכוי של כמעט כל מה שהוא מעבר להשרדות. זוהי סימולציה של אדם עובד, בריא, ללא ילדים, ועם יכולת וידע מעולים בהתנהלות כלכלית – דברים שחסרים לא פעם לכולנו. כך זה נראה:
הכנסות – משכורת מינימום = 4825 בברוטו, בנטו כ-4584 [אחרי הורדת ביטוח בריאות, ביטוח לאומי, פנסיה וכו'].
הוצאות מינימליות לאדם אחד בלי ילדים שפשוט שורד, בחישוב חסר, בש"ח:
שכ"ד – 2000, ארנונה+מים+חשמל – 350, ביטוח בריאות – 100, אוכל בבית – 800, אוכל בחוץ – 100, בילויים – אלכוהול מסיבות, סיגריות, מתנות – 0, פרפורמריה – 100, תרופות – 50, בגדים – 20, בלת"מים – מוסך אם יש אוטו תקלות של מכשירי חשמל, בעיות אינסטלציה וכו' – 200, נסיעות כולל טסט לאוטו וביטוח [הכרח בפריפריה] – 700, טלפון – 100
- סה"כ הוצאות – 4520
- הפרש הוצאות הכנסות: 64
כלומר כל חודש אדם שורד כזה מצליח לחסוך כ- 60 ש"ח והוא חי בלי שום בילוי או חופשה, בלי טלוויזיה בכבלים או אינטרנט; הוא רק שורד, והוא במידה רבה מודר מאפיקים חברתיים שיכולים לסייע לו במוביליות חברתית [הכרת אנשים באינטרנט, בברים, באפליקציות וכו']. אדם כזה גם נמנע לחלוטין מלעזוב את עבודתו אפילו אם הוא סובל בה ושונא אותה וגם יש לו את המזל לא להיות מפוטר מעבודתו. בנוסף, כל טיפול רפואי חריג, ובמיוחד בעיות בשיניים, יוציאו אותו מאיזון כלכלי, והוא לפיכך מועד לחובות.
כל זאת מבלי לדבר על המחיר הפסיכולוגי של חיים שאין בהם שום בילוי. נכון שניתן לבלות ולקבל העשרה רוחנית גם ללא הוצאות כספיות גדולות, אבל זה בהחלט קשה ומוגבל. כמובן, אנשים עם ילדים, ו\או עם בעיות בריאות, ו\או חובות קודמים נמצאים במצב אחר לגמרי. אבל אפילו בן אדם כזה, שזה מצב אידיאלי למי שחי בעוני, הצליח לחסוך ב-10 שנים סגפניות כאלו סכום של כ-7680 ש"ח. בלי חופשות, בלי בילויים, ובחיים בדלות בדירה צנועה בפריפריה. זהו תמריץ שלילי, לרוב האנשים, להדק את החגורה ולחסוך. כי אתה לא חי בצורה מלאה, לא נהנה מהחיים, ולבסוף, בתום 10 שנים סגפניות, יש לך סכום שאתה לא יכול לעשות איתו כמעט כלום.
נכון, זה תסריט של אדם שאין לה\לו בן\בת זוג אבל גם אין פה הוצאות של ילדים, והן רבות, מה גם שלבוגרים ללא ילדים או בני זוג יש זכות לחיות בכבוד.
התחשיב הזה נכון לאדם שעובד במשרה מלאה, אדם אחר, שרוצה לעבוד במשרה מלאה, אך לא מוצא עבודה ומקבל מהמדינה הבטחת הכנסה נאלץ לחיות מ- 1730 ש"ח (בין הגילאים 25 עד 55, ובגילאים הללו אין זכאות ליחידים בריאים לסיוע בשכר דירה) זהו סכום שממנו אי אפשר לחיות.
מצב בסיסי זה, מלמד אותנו שמדינת ישראל לא השכילה ליצור שוק ומערכת רווחה שיכולים לשמור על זכויות חברתיות ולקדם את הטוב הכללי גם מול אנשים עובדים שחיים בעוני, ומתנהלים באופן הכי אידיאלי בתנאים בלתי אפשריים.
