ים המלח וארץ ישראל מהר נבו שבו נאם משה את הנאום הפרידה שלו. מקור:
By 9999 (Own work) CC BY-SA 2.5-2.0-1.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5-2.0-1.0)], via Wikimedia Commons
'כל אומה מקבלת את המנהיגים הראויים לה', אומרת אמירה מפורסמת. בפרשת "דברים", הרב ראובן רזניק מצביע על כך שהתורה מלמדת אותנו לחשוב מחוץ לקופסה של האימרה הזאת.
ההסבר לטיוח פרשת המרגלים בנאום הפרידה הארוך של משה
בתחילת נאום הפרידה הארוך שלו, משה חוזר בפני העם על סיפור המרגלים. באופן מפתיע, הוא מתעלם מכל אזכור ישיר של השפעת המרגלים על הסתייגות העם לעלות ולכבוש את הארץ. משה מצטט רק משפט אחד מדיווחם, "טובה הארץ אשר ה' אלוקינו נותן לנו", ואז נוזף בעם על שסירבו להיכנס לכנען. הוא מדגיש שהעם חטא כשאמרו "אחינו המיסו את לבבנו", אך אינו אומר שהאחים האלה היו בעצם המרגלים! איך להסביר את ה"טיוח" הזה?
הרב דוד צבי הופמן סבור שהתורה מציגה כאן עקרון כללי: האומה מוכרחת לעשות את הדבר הנכון, אפילו כשמנהיגיה נכשלים בכך. למנהיגים יש לעיתים חסרונות רציניים, אבל לאומה מגיע, וגם מצופה ממנה, לעשות יותר טוב.
.jpg)
"הסירוב של יונה לכהן לתושבי נינווה היה ניסיון מפורש להפר את פי הקב"ה; עם ישראל חייב לעודד את כל בני האדם לשמור על שבע מצוות בני נוח (סנהדרין ע"ג.)."
אנו חיים בתקופה נפלאה או מתסכלת
אנו חיים בתקופה נפלאה אך מתסכלת לעמנו. מנהיגים ממגוון מחנות וקבוצות מתווכחים בלהט על הדרך שאנו צריכים לנקוט בה ועל סוג החברה שאנו צריכים להיות. אך למרבה הצער, מעט מאוד מהמנהיגים האלה מדגישים את סיבת הקיום האמיתית של עמנו: להשפיע לטובה על ההתנהגות המוסרית של כל העמים.
התפקיד הזה מודגש בתנ"ך ובספרות הרבנית. דוגמאות לכך: התורה ניתנת לנו כדי שנהיה "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט ו'), זאת אומרת לכהן לכל אומות העולם; אברהם אבינו אירח הרבה עובדי עבודה זרה ולימד אותם על המונותאיזם (בראשית רבה ל"ט כ"א); הסירוב של יונה לכהן לתושבי נינווה היה ניסיון מפורש להפר את פי הקב"ה; עם ישראל חייב לעודד את כל בני האדם לשמור על שבע מצוות בני נוח (סנהדרין ע"ג.).
"במהלך העלייה השנייה, תקופה שבה חוסר תלות בגויים נעשה ערך עליון…"
מדוע אנו מזניחים כל כך את ייעודנו
אז איך אפשר להסביר את העובדה שאנו מזניחים כל כך את ייעודנו? אחד הגורמים הוא שבמהלך העלייה השנייה, תקופה שבה חוסר תלות בגויים נעשה ערך עליון, נוצר טאבו ה"אוסר" על כל ניסיון להשפיע על החברה הערבית. למרות שעברו מאז יותר ממאה שנה, הטאבו עדיין תופס גם בימין וגם בשמאל.
סיבה נוספת היא שבמהלך הגלות הארוכה שלנו, יהודים שניסו להשפיע על החברה הכללית איבדו לרוב את הזהות היהודית שלהם. מנהיגינו הדתיים הגיבו בכך שנהיו יותר מבודדים. עם זאת, הקמתה של מדינה ישראלית ריבונית מאפשרת לנו וגם מחייבת אותנו לממש את הייעוד האוניברסלי שלנו.
הרב ראובן רזניק
הזנחת ייעוד זה ע"י רוב המנהיגים הפוליטיים, הדתיים והאינטלקטואליים שלנו משפיעה על החברה שלנו כיום, כמו שהדיווח של עשרת המרגלים השפיע על החברה דאז. ובדיוק כמו שנדרש מאבותינו לעשות את הדבר הנכון למרות מנהיגיהם, כך גם מצופה מאיתנו.
שבת שלום,
הרב ראובן רזניק
הרב ראובן רזניק עומד בראש הקהילה דוברת הרוסית יחד-מחניים בבת-ים
