פרשת השבוע "מטות-מסעי": איך בונים את בית המקדש? ›

CC0 Public Domain

בס"ד

בדבר תורה לפרשת "מטות-מסעי", הרב מרדכי גולדברג שואל כיצד אנו יכולים לסייע לבנין בית המקדש, בדמות איחוד העם היהודי. ובפרשנות מרתקת הוא מחבר בין עבודת רבנים למען זכויות האדם לבין המתנחלים. זאת כדי לבטל את שינאת החינם הפושה בתוכנו.

"כל דור שאינו נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו" (תלמוד ירושלמי מסכת יומא פרק א הלכה ה). שואל ה"שפת אמת" (הרב יהודה ליב אלתר מגור, מאה ה-19, פולין): "קשה להבין! שהיו הרבה דורות צדיקי עליון שנאמר שהיה ראוי להיות נחרב בימיהם!" במילים אחרות: איך אפשר להגיד שבגלל שבית המקדש לא נבנה בדור מסויים, היה מגיע לדור הזה שבית המקדש ייחרב בימיו? היו דורות עם הרבה צדיקים, ובדורות האלו בית המקדש לא נבנה! האם זאת אומרת שבאותם דורות היה ראוי שבית המקדש ייחרב? הוא עונה: "ונראה לפרש כי כל ימי הדורות מצטרפין ומתכנסין כל ההארות של עבודת בני ישראל להיות ראוין לגאולה." זאת אומרת, זה לא תלוי רק בזכויות אותו דור שבית המקדש ייבנה בימיו. הזכויות של כל הדורת הולכות ומצטברות. "זכות כל דור ודור עוזר ומביא מעט בנין בית המקדש, והבנין נמשך כל ימי הגלות." אז המאמר מהתלמוד הירושלמי מתכוון לא לכל דור שאינו נבנה בימיו, אלא לכל דור שאינו מסייע לבנינו. וממשיך השפת אמת: "וכל אדם בפרט גם כן צריך לידע שכל מעשיו הם סיוע לבנין בית המקדש."

קיראו שיעור מיוחד לט' באב: על קנאות ו"קול דממה דקה"

"בין המצרים"

להרבה מאיתנו די קשה להתייחס לעניין הזה של בנין בית המקדש, במיוחד אם מדובר בהקרבת קרבנות. ובכלל קשה להתייחס לאבלות של תקופת "בין המצרים". איך אפשר להרגיש את האבלות על זה שאין לנו בית המקדש, או את הגעגועים לבנינו? אז בא ניקח את זה במובן יותר סמלי. אנחנו לא מתגעגעים לבניין מסוים, אלא לרמה רוחנית מסויימת יותר גבוהה. אפשר לקרוא לרמה הרוחנית הזאת "שלום" או "אחדות". לא רק בתוך עם ישראל, אלא בעולם כולו. זהו החזון של הנביאים לימות המשיח. "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה."(ישעיהו ב:ד) ומה הוא הדבר העיקרי שמונע את השגת המטרה הנשגבה הזאת? חז"ל אומרים שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. ביטוי מודרני לשנאת חינם הוא דעות קדומות. אנחנו שונאים מישהו, או עם שלם או קבוצה מסויימת, בלי להכיר אותם. רק בגלל מה שאנחנו חושבים עליהם. כשמדובר ביחס לעמים אחרים, אפשר לקרוא לזה גזענות. אנחנו, העם היהודי, סבלנו הרבה מגזענות לכל אורך ההיסטוריה שלנו. ודווקא בגלל זה, אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים לא ליפול לתוך הנטייה לגזענות שקיימת אצל כל אדם, כי לכל אדם יש חשדנות כלפי אנשים ששונים ממנו. כמו שאומרת התורה: "וגר לא תלחץ, ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים." (שמות כג:ט) "גר" בתורה זה שווה היום לאדם זר או לקבוצת מיעוט בחברה. ואחת היסודות של "רבנים לזכויות אדם" זה להיאבק במדינת ישראל נגד היחס הזה של עוינות שהרבה יהודים ישראלים מרגישים כלפי הפלסטינים. הפלסטינים הם באמת "גרים" בתוכנו ,במובן התנ"כי. הם מיעוט, וכמו הגרים בתקופת התנ"ך, הם בדרך כלל חיים ברמה כלכלית יותר נמוכה מהחברה היהודית, והם יותר חלשים מבחינה פוליטית.

בתמונה: דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס). צולם במלון הולילנד שבירושלים. הדגם הועבר למוזיאון ישראל.  By Berthold Werner (Own work) [Public domain], via Wikimedia Commons

שבת שלום,

הרב מרדכי גולדברג

• עוד מדברי התורה של רבנים למען זכויות האדם

• האזינו לתכנית הרדיו "רוח חדשה" עם הרב קובי וייס וציונה מידלש המשוחחים על פרשת השבוע