עמותת רבנים למען זכויות האדם מרכינה את ראשה באבל על הירצחה של הלל יפה אריאל והרב מיכאל "מיכי" מרק זכרונם לברכה.
זעם ותיסכול הן תגובות מובנות ואנו שותפים להן. אך תגובת המדינה למעשים נפשעים אלו אסור לה לכלול שימוש באמצעי ענישה קולקטיבית. ענישה קולקטיבית תחול גם על פלסטינים חפים מפשע; ענישה קולקטיבית תופנה למשל גם כנגד אותו פלסטיני שדיווח לכוחות הביטחון על אירוע הירי בכביש 60 והזעיק כוחות הצלה; גם כנגד הפלסטינים שמיהרו לטפל בפצועים, וכנגד אלו שגינו את הנער שרצח את הנערה הלל יפה אריאל ברשתות החברתיות. ענישה של חפים מפשע שולחת לפלסטינים מסר שלא משנה מה ייעשו, הם ייסבלו מהמשטר הצבאי שמחילה עליהם ישראל, ולכן הימנעותם מאלימות לא תמנע פגיעה בהם. זהו מסר שעלול לעודד רק עוד אלימות.
ביהדות ישנה קריאה ברורה נגד ענישה קולקטיבית. בסיפור של סדום ועמורה מתווכח אברהם עם הבורא עצמו כנגד ענישה קולקטיבית של העיר סדום, בתהייה: "האף תספה צדיק עם רשע…" ולאחר מכן בתוכחה המפורשת: "חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם-רשע, והיה כצדיק, כרשע; חלילה לך- השופט כל-הארץ לא יעשה משפט." (בראשית יח, כ"ג, כ"ה).
