במהלך המאה העשרים, האנושות רכשה לה, בנהרות של דם ובסבל בל יתואר, את העקרון של "בלי הבדל דת, גזע ומין" שמופיע גם במגילת העצמאות של ישראל. למדנו שאסון הוא לאנושות להפוך את החוק והמדינה, הצבא והמשטרה, לכלי לְשַׁעְבֵּד קבוצה אתנית-לאומית אחת לטובת זולתה. בדבר תורה לפרשת "קורח", ד"ר שעיה רוטברג מלמד אותנו מה הקשר בין תפיסת הקדושה של קורח לבין המתרחש בשטחים הכבושים.
הטעות של קורח בהבנת הקדושה של ישראל
בפרשת השבוע "קורח" קורא תיגר על הנהגתם של משה ואהרון. הוא מכריז "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?" (במדבר טז:ג). לכאורה קורח צודק: כבר נכרתה ברית על היותה של ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות יט:ו) וברור אפוא ש"כולם קדושים". אך לאמיתו של דבר קורח טעה טעות הרת אסון בהבנת הקדושה של ישראל, ופרשת קורח מזהירה אותנו מפני טעות זו.
אזהרה זו חיונית במיוחד בימינו, לאור העובדה שתפישתו של קורח הפכה לתפישה דומיננטית בישראל. קורח תופש את היותו קדוש, כמקנה לו זכות לתועלת אישית מיוחדת: הוא מעוניין לשאת בשררה ולדעתו מכיוון שהוא "קדוש" זה מגיע לו. יש מגוון של משמעויות למושג הקדושה במסורת היהודית, אך הטיעון של "מגיע לי יותר" הוא זה שמנוגד לכולם. לדוגמה, "קדושים תהיו כי קדוש אני" (ויקרא יט:ב) מבטא משמעות של "היבדלו מחטאים" לדעת רש"י ורמב"ן (ע' בפירושם על אתר). ברור שהמתנזרים מחטאים אינם מנצלים זאת לקדם אג'נדה אינטרסנטית. משמעות נוספת של הקדושה היא דבר אשר ערכו מוקדש לאלוקים והמשתמשים בו לְצָרְכָם חוטאים בחטא הַמְּעִילָה. כך או כך, כשקורח עושה את הקדושה עֲטָרָה להתגדל בה, הוא מחלל אותה ואת ה'.
הפרשנות של קורח לקדושת ישראל משמעותית להבנת ההווה
פרשנותו הפסולה של קורח לקדושת ישראל לא נבלעה עם עדתו לתוך האדמה. היא חיה ומשגשגת במדינת ישראל של היום. לעיתים קרובות מדינת ישראל שמעבר לקו הירוק מהווה מנגנון שיטתי של עושק, גזל ודיכוי שמתגנדר ומצטדק ברוח של "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ'" (דברים ז:ו). תבדקו ותדעו כי מדינת ישראל דאגה שכמעט כל אדמות הציבור, וגם הרבה מאד אדמות פרטיות של ערבים, ינוצלו לטובת יהודים בלבד. תגלו גם שסמכות המדינה על תחומי התכנון והבניה גויסה ככלי לנשל ערבים מאדמותיהם ולחנוק את התפתחות יישוביהם. אלו דוגמאות כואבות אך רק מעטות מתוך רבות. המדיניות שלנו כלפי הערבים מעבר לקו הירוק היא מקרה מובהק של שֶׁלִּי שֶׁלִּי, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי. מדובר באפליה גזעית בכיסוי דק של שלטון-החוק-כאילו ואתנוקרטיה-בירוקרטית. העובדה שאנו עושים זאת בראש מורם ו"לא מתנצלים" מלמדת עד כמה חמורה היא הסכנה הקיומית שרובצת בקדושה המזויפת של קורח.
רבים מתקשים להשלים עם העובדה שמדובר באפליה גזעית. טוענים שמדובר בצרכים ביטחוניים. ואכן, אנו חייבים להגן על עצמנו מפני האלימות הגזענית והפונדמנטליסטית של העולם הערבי. אבל צרכי בטחון אינם יכולים להצדיק אפליה כלפי אוכלוסייה אזרחית המונה מיליונים עקב זהותה האתנית-לאומית ללא כל זיקה אמתית לביטחון. יש טוענים שגם ערבים-ישראלים יכולים לגור בהתנחלויות ולכן מדובר בענין של אזרחות ולא של אפליית ערבים. אך המדיניות המפלה מבוצעת על ידי יהודים, בכוונה להטיב עם יהודים, ובפועל הנהנים הם יהודים. כמו כן, הערבים הישראלים לעיתים קרובות נופלים קרבן גם הם לאפליה דומה בתוך הקו הירוק. עם כל כמה שזה כואב, האמת הברורה היא שמדובר באפליה גזעית.
"בלי הבדל דת, גזע ומין"
"בלי הבדל דת, גזע ומין" שמופיע גם במגילת העצמאות של ישראל. | cc: Public domain, via Wikimedia Commons
במהלך המאה העשרים האנושות רכשה לה בנהרות של דם ובסבל בל יתואר את העקרון של "בלי הבדל דת, גזע ומין" שמופיע גם במגילת העצמאות של ישראל. למדנו שאסון הוא לאנושות להפוך את החוק והמדינה, הצבא והמשטרה, לכלי לשעבד קבוצה אתנית-לאומית אחת לטובת זולתה. כבוד האדם וחייו תלויים במערכות המדינה ואלו חייבות להתבסס על זכויות האדם. מדיניות גזענית של מדינה ריבונית מהווה כפירה מעשית ברעיון שהאדם נברא בצלם אלוקים.
הכפירה של העושים את קדושת ישראל קרדום לחפור בו מחבלת בשורש אמונת ישראל ומכאן הגורל של עדת קורח. אבל יש גם עוצמה גדולה במשמעות האמיתית של ממלכת כהנים וגוי קדוש ולא מאוחר לשוב ולדבוק בה. משמעות זו מתבטאת היטב בפירושו של הרש"ר הירש לשמות יט:ו: "גוי קדוש"…[גוי] אשר אינו חי למען תהילת עצמו, גדולת עצמו ותפארת עצמו, אלא למען כינון מלכות שמים ותפארתה עלי אדמות. גוי זה לא יבקש גדולה בעוצמתו, אלא בממשלתו המוחלטת של חוק – המוסר האלוהי – והלא זה משמעה של 'קדושה'".
שבת שלום,
ד"ר שעיה רוטברג
ד"ר שעיה רוטברג מלמד מקרא ומחשבת ישראל בישיבה המסורתית (קונסרבטיבית) בירושלים. הדעות המובעות במאמר הן שלו בלבד ואינן מייצגות מוסד כלשהו.
בתמונה למעלה: ציור של ברטולצ'י לפרשת קורח. Sandro Botticelli [Public domain or Public domain], via Wikimedia Commons
צפו: כיצד משפיעה מערכת התכנון הצבאית בגדה על החיים
