תגובת רבנים למען זכויות האדם לעמדת משרד הביטחון מול הדרישה להרוס את בית רוצחי אבו ח'דיר: הוספת מימד של אפלייה על ענישה קולקטיבית פסולה.
רבנים למען זכויות האדם: עמדת משרד הביטחון למול הדרישה להרוס את בית רוצחי הנער אבו ח'דיר חושפת עוד טפח בבעייתיות שבמדיניות הריסת הבתים של משפחות מחבלים. המדובר לא רק בענישה קולקטיבית פסולה של מי שלא חטאו בעצמם (בני משפחת הטרוריסטים) אלא בסוג ענישה שאין המערכת מסוגלת להחיל על טרוריסטים יהודים וכך נוצרת מדיניות מפלה.
הטענה בדבר אופי והיקף שונה של טרור באוכלוסיה הערבית, שמצדיקים כיביכול את ההבחנה בין טרור לטרור למטרות "הרתעה", מלמדים על בעייתיות מוסרית עמוקה: האם ראוי שימנים ייענשו יותר בחומרה משמאלנים בכל הנוגע לפשיעה על רקע פוליטי כי שיעור הפשיעה הזו, והתמיכה בה, בקרבם גבוה בהרבה? בכלל, אמצעים כאלו של הרתעה מעולם לא הוכחו כאפקטיביים בקנה מידה נרחב ואם הם אכן אפקטיביים ולגיטימיים הרי שאמורים היו להשתמש בהם גם כדי למנוע טרור פחות רחב היקף – טרור יהודי המופנה נגד ערבים. שהרי לא אמור להיות הבדל בין דם לדם. לכל בר דעת צריך להיות ברור כי אסור ששיקולים ספוקלטיביים כאלו ירמסו עקרונות מוסריים כמו: מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא כד, כב). ייטב להימנע מענישה קולקטיבית כזו ככלל.
