הרב נאוה חפץ, מנהלת חינוכית של רבנים למען זכויות האדם, על מפגש מרגש ומאוד חוויתי, שהתקיים ביום ראשון [29.5.16] עם חניכי/ות מכינת "גל" מעכו.
מפגש מרגש מאוד חוויתי הבוקר עם מכינת "גל" מעכו. בפתח בית הספר דנמרק,פגשתי את אבי מנהל בית הספר, אשר בקול מלא גאווה אמר לי על מדריך המכינה שקיבל את פני: "את רואה את הילד הזה, הוא הגיע אלי כשהיה בכיתה ז', אני צופה לו גדולות ונצורות". המדריך עלו דיבר, הוא צעיר שהוריו עלו מאתיופיה. המכינה כוללת צעירים וצעירות ישראלים מהקהילה האתיופית המבורכת, מעולי חבר העמים לשעבר, וצעירים מזרחים לגוניהם מרחבי הפריפריה של ישראל. מקובצים יחדיו ישבו החניכים/ות באולם הכנסים של ביה"ס דנמרק, שחרט על דגלו: "ברוח מגילת העצמאות" והמתינו לשיעור ושיחה על יהדות, זכויות האדם והחברה הישראלית.
מפעל המכינות הוא מן היוזמות הברוכות שהחברה הישראלית הקימה
פגשתי צעירים שמגיעים מהשכבות הפחות מבוססות של החברה הישראלית ואף מודרים מעמדות הכוח שלה. צעירים וצעירות אשר רק משתוקקים ללמוד, להתדיין, לשאול שאלות ולהפוך למנהיגים/ות. קראנו יחד את פסקת העקרונות של הכרזת העצמאות, עסקנו בערכים היהודיים, שלאורם הקימו פה מדינה וניסינו לעמוד על המציאות בה אנו נמצאים היום: "חזון מול חלון". ניסינו לקמט את הערכים הכתובים בהכרזה כגון שוויון, חירות, צדק ולבחון אותם אל מול המציאות.
מפעל המכינות הוא מן היוזמות הברוכות שהחברה הישראלית יצרה במהלך שני העשורים האחרונים, אך לא כל מכינה מכילה בתוכה צעירים מהשכבות המוחלשות של החברה. קיימים פערים משמעותיים בין צעירים המגיעים מהמרכז לבין הפריפריה. למכינות יצא שם של מסגרות אליטיסטיות, שרק הורים אמידים יכולים להרשות לילדיהם שנת העשרה מעין זו. היום, פגשתי את ארץ ישראל היפה אותה מזניחים, אותה בדרך כלל לא מטפחים, לא מקדמים, ושמחתי שמגמה זו הולכת ונעלמת. בכל אחד ואחת מן הצעירים והצעירות שפגשתי הבוקר טמון פוטנציאל אדיר שאם רק נדע להוציאו אל האור, החברה שלנו תצא מורווחת.
הרב נאוה חפץ, מנהלת חינוכית של רבנים למען זכויות האדם
