דרכים חדשות לציין את יום הזיכרון לשואה בישראל ›

בני נוער מניפים את דגל ישראל בטרבלינקה, פולין. cc: wikipedia by noa

בכ"ז בניסן נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הרב רון קרוניש מביא את דברי מנהלת מוזיאון לוחמי הגטאות, ד"ר ענת ליבנה, בביקורת חריפה על השימוש הלאומני בנסיעות בני הנוער לפולין. בתוך כך, הרב קרוניש, מציין כיצד מתהווים טקסים אלטרנטיביים ואוניברסליים חדשים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.

אסור לאפשר שימוש לא-הומניסטי בנסיעות של תלמידי תיכון למחנות בפולין

אחד מידידי שלח אלי לאחרונה, אי-מייל ובו סיפר שהבת שלו חזרה מסיור בפולין במסגרת בית הספר התיכון שלה והייתה המומה מהמסרים הלאומנים שהועברו להם במהלך הסיור. בשובה הביתה – כתגובת נגד – היא הדגישה את המסרים האוניברסאליים שהפיקה בעצמה מהחוויה של הסיור במחנות בפולין. בעוד שהשואה היא מאורע יהודי ייחודי, הוא נחווה גם באותה עת על ידי אנשים מעמים רבים ושונים, בני דתות וקבוצות מגדריות שונות שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם.

ד"ר ענת ליבנה, אחת ממחנכות השואה המובילות בישראל, ומנהלת בית לוחמי הגטאות, טוענת את אותה הטענה. במאמר שפורסם ב"הארץ" (27 באפריל, 2016), מנהלת מוזיאון בית לוחמי הגטאות, ד"ר ענת ליבנה, מתחה ביקורת חריפה על מסעות לפולין של תלמידי התיכון וכל תוכנית מצעד החיים:

"סיור כזה הוא חשוב רק אם הוא חלק מתהליך לימודי כולל, מחקר ומעורבות בזכר השואה. ברגע שזה הפך להיות פרויקט המוני, מכני, מכירת חיסול ללא הפנמה אמיתית, יש להפסיק את הסיורים הללו. הדרך שבה זה נעשה היום, הן במסגרת בתי הספר התיכוניים והן במסגרת הצבא, היא כלל וכלל לא לטעמי".

אני מסכים עם כל מילה. סיורים אלו תורמים למגמה המסוכנת של עליית הלאומנות הקיצונית בעשורים האחרונים, זו המפרידה בינינו לבין שאר העולם ומחזקת את הגישות המסתגרות בקרב הנוער היהודי בישראל (ובתפוצות).

דברים אלה אפשר לומר גם על רוב טקסי יום השואה בישראל היום. ד"ר ליבנה מתחה ביקורת על הטקסים "המוניים למדי והחוגגים ניצחון" על הצורר הנאצי אך חסר בהם מסרים הומניסטיים שצריכים להיות חלק מציון יום הזיכרון לשואה. כאשר נשאלה מהי החלופה שהיא מציעה לטקסים אלו, היא השיבה:

"מפגש זיכרון שנפתח בטקס צנוע המתרכז בלימוד וחשיבה. בפעם הראשונה, יתקיים דיון שנושאו "מפגש שונה ביום השואה". במסגרת קבוצות קטנות של ניצולים וילדיהם, וכן ידידי המוזיאון מהקיבוץ והסביבה, ידונו בטקסטים הקשורים לשואה ולעיצוב הזיכרון".

יש לציין שזו לא תהיה הפעם הראשונה שבה מתארגן מפגש מסוג זה בישראל. בשנה שעברה, זכיתי להשתתף ב"מפגש יום השואה אלטרנטיבי" בירושלים. זה היה אחד מ-10 קבוצות ניסיוניות שאורגנו על ידי צוות מחנכים ואנשי מקצוע בתחום מכל רחבי ישראל, בהובלת מיכל גוברין ממכון ון ליר בירושלים (. אשתי ואני השתתפנו באחד הטקסים שהתקיימו בירושלים. המפגש בו השתתפנו נערך בקהילת ציון והונחה בצורה משמעותית ומשתפת על ידי הרבה תמר אלעד אפלבאום, מנהיגה רוחנית של הקהילה הדתית החדשה הזו בירושלים. מבחינתי זה היה אירוע יום השואה המשמעותי ביותר עד כה שבו השתתפתי בכל 36 שנות חיי בישראל. מאחר והיינו קבוצה קטנה, כל אחד מאיתנו היה יכול לשתף את האחרים בזיכרונות ומחשבות שלו או שלה, לגבי בני משפחה או בני קהילה שלנו, שהושפעו על ידי השואה.

בול "השואה והגבורה" | By English: Designers: C. Menusy & Ch. Ornan עברית: מעצבים: צ. מנוסי וח. אורנן [Public domain], via Wikimedia Commons

גוברין קיבצה קבוצה של מומחים ממגוון תחומי ידע ובכללם היסטוריונים, אמנים, אוצרי תערוכות, חוקרי מוח, אנשי דת ופסיכואנליטיקאים וכולם באו מקבוצות אוכלוסייה ספציפיות (חרדים, אשכנזים, ספרדים וכיו"ב). לאחר שלוש שנים של מפגשים חודשיים במכון ון ליר, הקבוצה בנתה פורמט של טקס חדש שכונה 'התכנסות' ושתוכנן להיות ניסיוני ואמור לאפשר מעורבות פעילה של המשתתפים, תוך התבססות על המודל של סדר פסח.

כל התכנסות מתוכננת לנהל את דיוניה באמצעות חברי הקבוצה עצמם בהנחיה של מנחה. בראיון שנערך איתה בעיתון "הארץ" לפני שנה, הסבירה גוברין:

"זהו פורמט מודולארי, וכל 'קהילה' תוכל לבחור לעצמה את הטקסטים שהיא מוצאת לנכון. יהיו רגעים של שירה ורגעים שבהם המשתתפים יוזמנו לחלוק את מחשבותיהם וזיכרונותיהם עם שאר חברי הקבוצה".

השנה גם תתקיים התכנסות קטנה ואינטימית בקהילת ציון בירושלים בערב הזיכרון ליום השואה והגבורה. ובמכון ון ליר בירושלים, יהיה טקס שמתבסס על לקחים וההצלחה מהטקס הניסיוני של שנה שעברה. לדוברי עברית, ניתן להוריד מהאינטרנט טקסטים ופורמט אירוע לציון יום השואה שניתן לארגן בבית עם משפחה וחברים או במסגרת הקהילה. (גרסא מתורגמת לאנגלית של טקסטים אלו מתוכננת בהמשך).

בנוסף לכך, הטקס החדש יתקיים השנה במספר מקומות חדשים בישראל, ובכללם מוזיאון לוחמי הגטאות שבגליל המערבי ובקהילות שונות בתל אביב, מודיעין ובאירוע מרכזי במרכז העיר ירושלים.
עכשיו ניתן לציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בישראל בצורה רגישה, רצינית ומשמעותית, עם תובנות רציניות ואזכור אישי ללא הנופך הלאומני שנלווה ליום הזיכרון הזה במשך עשרות השנים האחרונות.

***