בתמונה: שולחן סדר הפסח, מקור: Gilabrand at en.wikipedia [GFDL (, CC-BY-SA-3.0 , via Wikimedia Commons
השנה, כמו בשנים שעברו, תוכלו לקרוא, את התוספות המיוחדת של רבנים למען זכוית האדם להגדה של פסח: "מי מסב איתנו לסדר?", ביחד עם "פירושו של הרב שמשון רפאל הירש לתורה. אנא שימו לב שהקטע הפופולרי "ארבעת הבנים/בנות. מי מהם הוא אני?" שכתבה הרב מעין טרנר נכלל השנה בתוך ההגדה לסדר הפליטים. תוכלו להוריד את שתי התוספות, ולהדביק אותן, ולעשות בהן שימוש משמעותי בליל הסדר.
- להורדת ההגדה לסדר הפליטים | להורדת תוספות להגדה כקובץ DOC וכקובץ PDF
תוספת להגדה תשע"ו
שומרי משפט-רבנים למען זכויות האדם
מי מסב אתנו לסדר?
אלוקינו ואלוקי קדמונינו (או "אבותינו ואימותינו", או "אבותינו"). השנה אנו מסובים סביב לשולחן הסדר כבני ובנות חורין, מצווים/ות בזכרנו את השנים הארוכות, אשר במהלכן סבלנו מדיכוי. תורתך מזהירה אותנו לעולם לא להפוך למדכאים/ות בהזכירה לנו "כי גרים הייתם בארץ מצרים". אולם, אם נהיה כנים/ות עם עצמנו, אנו יודעים/ות שהיינו כפרעה לעמים אחרים. והפקרנו את השכבות המוחלשות בקרב עמנו. גם צלקות העבר, וגם המודעות ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו" גורמים לנו, לעיתים קרובות מדי, להכביד את לבנו ולראות שנאה, במקומות בהם היא איננה קיימת ואף להצדיק דיכוי.
על כן אנו פונים/ות אליך, כפי שפנינו בכל דור ודור. עמוד לצידנו כדי שפחדינו לא יגברו ויהיו לנו לנוגשים. עזור לנו לגרש את הפרעה מתוככי ליבנו, בכדי שיתפנה מקום לשאר האנושות בתוך חדרי ליבנו.
בהרחיקנו את פרעה, אנחנו נעשים/ות מודעים/ות, עד כדי כאב, לחילול דמותך, בכל צלם אדם ואישה. התעצבנו עם עשרת המכות של הימים ההם, וגם היום, השמחה שלנו פוחתת, כאשר אנחנו שומעים/ות על כל אלו שתנאי החיים לא היטבו עימיהם/ן. "השתא עבדי", השנה אנחנו נשארים/ות עבדים/ות בגלל דיכויינו. הלילה הזה נטפטף החוצה טיפות של יין, מכוס השמחה שלנו ונחדש את התחייבותנו להשגת החירות של כל החיים/ות בקרבנו. וביום שכולם/ן יחיו חופשיים/ות, גם אנחנו נשתחרר לחופשי. אנחנו מפנים/ות מקום גם בלבבות שלנו וגם ליד השולחן למען:
[ניתן לבחור אפשרות אחת או יותר. אדם אחד/ת יכול/ה להקריא, וכל המסובין עונים/ות כאשר האותיות נטויות.]
- משפחת עובאיית – הנכדה בת 14 החודשים, של עלי עובאיית, זוחלת בין הריסות הבית שנהרס ב-5 בחודש אוגוסט בעמק הירדן. בסך הכל 22 מבני המשפחה איבדו את המבנים הארעיים, שסיפקו להם מחסה מלהט קרני השמש. בימים האחרונים הנשים מתכנסות מתחת לכמה עצים צעירים שמספקים להן טיפת צל. המשפחה של עלי גורשה מאיזור הנגב ב-1948. הם התגלגלו לאזור בית לחם. בשנת 1980 כשבנו את התנחלות מעלה עמוס, הם גורשו שוב. הם עברו לישוב אל מאליק שבצפון עמק הירדן, אך גורשו שוב, כשהצבא טען שהשטח בו הם נמצאו הוא שטח אימונים באש חיה של צה"ל. כרגע הם חיים על קרקע שישראל מחשיבה כאדמת מדינה, כלומר כשייכת ליהודים בלבד. האוהלים, הבקתות והצריפים הפשוטים שלהם נהרסים שוב ושוב. לעלי המנסה להתפרנס כשכיר יום בדוחק, אין לאן ללכת. משפחת עובאיית היא אחת ממאות המשפחות שאיבדו וממשיכים לאבד את בתיהם בכל שנה במזרח ירושלים, ובכל רחבי הגדה המערבית. לאחרונה, הממשלה שוב הורסת שוב ומאיימת לגרש את תושבי הכפריים שחיים ב"שטח אש 918" שבדרום הר חברון שבגדה. בנוסף, מעל 1,000 משפחות בדואיות נוספות מאבדות את בתיהן בכל שנה בנגב בשל הריסות הבתים. בעקבות ההריסות של הבתים הן בגדה והן בישראל, הילדים הופכים לנפגעי טראומה. הם מרטיבים את המיטה בלילות והציונים שלהם צונחים. הציורים והחלומות של אותם ילדים, מלאים בדחפורים, חיילים, הריסות ודמעות. לעיתים אף המשפחות מתפרקות בעקבות הריסות הבתים והלחץ והקשיים ללא קורת גג. בחודש יוני, בשנה שעברה, בית המשפט העליון בישראל סירב להחזיר סמכות תכנון בשטח C לפלסטינים – צעד שיכול היה לסיים את חילול השם. באופן שיטתי אנחנו ממשיכים להרחיב את השטח הזמין ליהודים ולהגביל את האדמות הפנויות לפלסטינים.
נדדנו ארבעים שנה אחרי שיצאנו ממצרים, עם תקווה בליבנו שאנחנו הולכים לארץ המובטחת. המשפחה של עלי נודדת ללא קץ. הערב הם יסבו איתנו. אנחנו צריכים להתחייב על שינוי השיטה שמונעת מהם למצוא בית.
- שירה (שם בדוי) – שירה יושבת בעצב ובוהה בחלל, במרכז זכויות של רבנים למען זכויות האדם בחדרה. שירה מתביישת שהיא לא יכולה לשלם עבור סל התרבות בבית הספר ושנעלי ילדיה קרועים. "הנעלים יקרות," היא מספרת לנו. שירה הינה אם חד הורית לארבעה. בעלה לשעבר לא משלם מזונות. שירה עובדת בעבודה חלקית ומקבלת 3,000 ₪ בתלוש המשכורת. בנוסף היא מקבלת 2,000 ₪ מהמדינה במקום מזונות ועוד כ-1,000 ₪ עזרה בשכ"ד. "למה בגלל שאני עובדת אני לא זכאית לדיור ציבורי או עזרה גבוהה יותר בשכר דירה," היא שואלת אותנו. אם שירה תוותר על דמי מזונות, היא תוכל לקבל השלמת הכנסה וגם להיות זכאית לדיור ציבורי. אבל זה ייקח זמן. באיזה הוצאות היא יכולה לקצץ בינתיים? אדם שאל בדף הפייסבוק של רבנים למען זכויות האדם: "האם אני לא משלם מיסים כדי שישראלים יוכלים לחיות בכבוד"?
בליל הסדר אנו שואלים הרבה קושיות. לא תמיד יש תשובות. כששירה יושבת אתנו בשולחן הסדר, אנו מתחננים לאליהו הנביא, שמגן על המוחלשים ופותר את השאלות הבלתי פתורות. עד שאליהו הנביא יגיע עם תשובה, עלינו להגן על המוחלשים, להעצים אותם ולדרוש תשובות ופתרונות.
- שבט אבו אל קיען – כשסלים היה ילד צעיר בשנת 1956, המדינה עקרה את השבט הבדואי שלו שוב. סלים ושבט אבו אל קיען לא יכלו לחזור לאדמות שהיו ברשותם, לפני 1948. אך הם קיבלו הסכמי חכירה על אדמותיהם החדשות, ונאמר להם, שכאן הם יוכלו לבנות את חייהם מחדש. הם שיקמו את חייהם, מבלי לקבל עזרה ממדינת ישראל, (שהיא גם מדינתם) כמו שאזרחים יהודיים קיבלו. שבט אבו אל קיען בנו שני כפרים: אום אל-חיראן ועתיר. הם בנו את חייהם בשטח סְפָר, ובשל כך באחד מן הימים, אחותו של סלים נחטפה על ידי הירדנים. היא מעולם לא חזרה. ללא היתרים לבניית בתים בטוחים, יציבים ועם תשתית נאותה, סערה העיפה את כל בתיהם ואף סחפה שלוש נערות צעירות אל מותן. כעת, הממשלה מתכננת להרחיב את יער קק"ל (שהתושבים בעצמם שתלו) בכדי להרוס את בתי הכפר עתיר. ובמקביל, הדחפורים עובדים כעת, כדי לבנות ישוב יהודי בשם "חירן" על הריסות אום אל-חיראן.
אלוקים שמע את זעקתם של אבותנו ואמותנו, אלוקים שמע גם את זעקתם של עשו והגר. הלילה אנו חייבים לשמוע את זעקתם של צאצאי הגר. אלוקים עשה מעשה עלינו (משתתפי הסדר יכולים לשלוח מכתב לראש הממשלה ונשיא המדינה בשם תושבי אום אל-חיראן ועתיר, בקריאה לעצור את ההריסות).
- פליטים אפריקאים הכלואים במתקן הכליאה "חולות" – הפליטים האפריקאיים אפילו לא יכלו לממן סירה למסע מסוכן של חציית הים אל עבר יבשת אירופה. זאת הסיבה שהם נאלצו להימלט ברגל למצרים. במצרים חייהם שוב היו בסכנה. לכן הם הסתכנו ברצח, עינויים, אונס וחטיפות, בכדי לחצות את מדבר סיני אל עבר הגבול עם ישראל. הפליטים הגיעו אל הארץ המובטחת, אך לא היה סוף טוב למסעם. ידענו שאי אפשר להחזירם בכוח או כפייה למדינות מהם הם נמלטו, משום ששם חיכה להם עונש מוות או מאסר. זאת הסיבה שזרקנו אותם להתמודד אל מול התושבים המוחלשים של שכונות דרום תל אביב, בלא אישורי עבודה, ואף אסרנו אותם. בית המשפט העליון אסר לאסור את הפליטים, אבל הסכים לרתקם למתקן כליאה "פתוח" במדבר. במתקן הכליאה "חולות" מבקשי המקלט סובלים מתת תזונה, לפעמים אף קיבלו אוכל מקולקל. יחד עם זאת, מבקשי המקלט לא נכנעו והקימו דוכני מזון בשטח המתקן, אך הנוגשים הרסו את דוכני המזון ואסרו עליהם להביא פנימה מזון טרי.
איך נדקלם הלילה "כל דכפין", אם אין לנו כוונה לפעול מחר למען תזונה נאותה במתקן הכליאה "חולות" . אליהו הנביא לא יכנס בדלת, שאנחנו פותחים לו, כל עוד אנחנו סוגרים את הדלתות והגבולות שלנו לפליטים הנמלטים על נפשם. המושב הריק על ידנו ישאר ריק ויחכה לאלו שהגדרות של מדינתנו מונעות מהם להכנס פנימה; לכל אלו שגירשנו עמוק אל תוך המדבר. הלילה, אנו מזמינים לשולחן הסדר שלנו גם ישראלים מדרום תל אביב וגם פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה.
- "השתולים"– איילת שקד, שרת המשפטים, הגישה הצעת חוק "אות הקין" שמסמנת את נציגי אירגוני זכויות האדם העובדים בתוך השטחים הכבושים. כבוגדים, ו"לוביסטים עבור מדינות זרות אם הארגון מקבל יותר מ-50% מימון מממשלות זרות. החוק מתעלם מתרומות פרטיות וממסדיות שאירגונים מכל הקשת הפוליטית מקבלים. קבוצות כמו "NGO MONITOR", "אם תרצו", "עד כאן" עושות דמוניזציה לאירגוני זכויות האדם. "אם תרצו" למשל פתחה בקמפיין פרסומי שסימן חברי צוות ומתנדבים באירגונים: "שוברים שתיקה", "בצלם", "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", "המוקד להגנת הפרט" כחפרפרות. אירגון "עד כאן" אפילו העסיק שתולים בתוך אירגוני זכויות האדם, שהשתמשו בסרטוני וידאו ערוכים מעוותים, בכדי להסית את הציבור נגד אירגוני זכויות האדם. רבנים למען זכויות האדם, "שוברים שתיקה" ו"תעאיוש" היו למטרות הראשיות בקמפיינים הללו של דה לגיטמציה ודמוניזציה.
פרעה ליבה את האש להסתת המצרים נגדנו. היום ארגוני זכויות האדם סובלים מהסתה, אבל מתנחמים ומתחזקים, מהידיעה שגם להם יש מקום בשולחן הסדר.
"אבן מאסו הבונים" – הלילה כשנדקלם בשמחה את ההלל, נתחייב לבנות מדינה בה יש מקום לכל הדחויים/ות, שקופים/ות או מדוכאים/ות. הלילה הזה יש לכולם/ן מקום ליד שולחננו. בזכרנו את המיילדות במצרים, אנחנו יודעים/ות שזרעי גאולה נזרעים כאשר אנחנו מתנגדים/ות לפקודות פרעה.
השנה הזרעים נשתלו: סקר דעת הקהל שלנו משנת 2013 חוזר על הממצאים, שרוב הישראלים ממוצא יהודי חושבים שדרישות הבדואים הוגנות, אם מדובר רק ב-5.4% מהנגב. בשבוע שעבר, לאחר חמש שנים של עבודה קשה, בג"ץ דחה את הערעור של מתנחלים מלילה על הוראת היועץ המשפטי בשטחים להחזיר אדמות שגזלו מהכפר קריות. בנוסף, מאז שנות התשעים, מדיניות הממשלה היתה לחיסול הדיור הציורי. עתה נרכש מלאי דירות ומלאי הדירות הקיים עובר שיפוצים. לפני מספר שבועות עבר חוק שקיפות בדיור הציבורי, שישפר באופן משמעותי את היכולת של דיירי הדיור הציבורי והזקוקים לדיור הציבורי להגן על זכויותיהם. מאות תלמידי מכינות קדם צבאיות ואוניברסיטאות למדו על הקשר בין יהדות וזכויות אדם ונסעו לראות את המציאות הקשה. ההתעניינות של הקהילה הבינלאומית השפיעה על הצבא לפתוח בדיונים עם התושבים הפלסטינים בכפר סוסיא, שבדרום הר חברון, עד למציאת פתרון מוסכם. זאת לאחר שהצבא רצה להרוס לחלוטין את הכפר סוסיא. בנוסף, זיתים נמסקו, נטענו מאות עצים במקום שבו נעקרו עצים בגדה ואף סייענו לחקלאים פלסטינים רבים להשיג גישה לעבד את אדמותיהם החקלאיות הפרטיות. עשרות נעזרו בחדרה, בי-ם ובבית שאן.
מי ייתן והצצות אלו למה שיכול היה להשתנות, יחזקו את נחישותנו לשאוף לתיקון חברתי עמוק שיוביל לשינוי אמיתי ויסודי .
לשנה הבאה בירושלים אשר במשפט תיפדה ושביה בצדקה.
**********
**********
מפירוש הרב שמשון רפאל הירש לתורה
הטעם המיוחד – "כי גרים הייתם בארץ מצריים" – בא לשמור על הכלל הזה מכל פגיעה.
"הקשר שבין הפסוקים האלה מציין את הכלל הגדול, שהתורה חוזרת עליו בכמה מקומות: כבוד האדם והאזרח וזכויות האדם והאזרח אינם תלויים בייחוסו ובמולדתו וברכושו, ולא בשום דבר חיצוני ומקרי, שאינו מפנימיות מהותו העיקרית של האדם, אלא הם תלויים אך ורק בערכה הרוחני המוסרי של אישיות האדם, הטעם המיוחד – "כי גרים הייתם בארץ מצריים" – בא לשמור על הכלל הזה מכל פגיעה. כי אין הטעם הזה זהה עם האמור להלן כ"ג,ט': "ואתם ידעתם את-נפש הגר" וגו' אלא נאמר כאן בלשון החלטית "כי-גרים הייתם" וגו', – כל אסונכם במצרים היה זה, שהייתם 'גרים' שם, ובתור שכאלה לא הייתם זכאים, לפי השקפת העמים, לאדמה, למולדת, לקיום, ומותר היה לעשות בכם ככל העולה על רוחם. בתור גרים הייתם משוללי זכויות במצרים, וזה היה שורש העבדות והעינוי שהוטלו עליכם. על כן הישמרו לכם – זה לשון האזהרה – פן תעמידו את זכויות האדם במדינתכם על יסוד אחר מאשר האנושיות הטהורה, שהיא שוכנת בלב כל אדם באשר הוא אדם, כל קיפוח של זכויות האדם יפתח שער לשרירות ולהתעללות באדם – הוא שורש כל תועבת מצרים."
חג פסח שמח וכשר!
איפה אתם עושים בסגר ?
אללה יסתור, איזה הגדה לפסח.
והגדת לבנך ביום ההוא, שפרעה צדיק והכי טוב להתנהג כמו פרעה וכמו ההוא עם השפם הקטן.
והגדת לבנך שהפעם תורנו להתרשע.