פרשת השבוע לחג הפסח: העם העברי לא יכול לצאת ממצרים ›

Guido Reni [Public domain], via Wikimedia Commons

הרבה איימי קליין, יו"ר רבנים למען זכויות האדם. בדבר תורה לחג הפסח, טוענת כי העם העברי לא יצא ממצרים, משום שהוא התחנך על ידי המדכא המצרי. היא קוראת מחדש את ההקצנה בחברה הישראלית בהווה, כקבלה של רעיון של הגאולה בא"י, מבלי לבצע בדק בית עמוק.

אי יכולתנו לצאת ממצרים

כשמשה ירד מהר סיני ושבר את לוחות הברית, הוא שבר את השתיקה האלוהית. משה שבר בשתי ידיו את לוחות הברית, כשהוא מביט בבני עמו רוקדים סביב עגל הזהב. כעסו גבר עליו; צֶלֶם של כעס אלוהי שהוא הצליח להשתיק זמן קצר לפני כן בתירוץ, "מה העמים אחרים יגידו". ברגע אחד משה שכח את כל הסיבות שיכלו להסביר לו, אבל בטח שלא להצדיק את המעשה: העם העברי שגדל אל מול מעשי עם המצרי המדכא; העם העברי היה עייף וחלש מרדיפת עמלק; העם העברי לא היה בָּשֵׁל לאמונה באל בלתי נראה; העם העברי טרם הִפְנִים את משמעות החופש והדרור; והעם העברי היה מפוחד.

זהו סיפור שבא לאחר הפסח, [הפסח של יציאת מצרים, או הפסח ההיסטורי], סיפור שבא לאחר הגאולה, בכרונולוגיה המקראית של העם היהודי. בכל זאת, הוא שייך, אני מאמינה, לפסח דורות. ושני הסיפורים [פסח מצריים ופסח דורות] נמצאים בלב קריאת התורה ליום ראשון של החג. והם מהווים חלק מאין ספור סיפורים של אי יכולתנו לצאת ממצרים.

שוברים שתיקה

לפני כחודש, החדשות היו מלאים בקולות מנהיגי האומה, מקשת רחב של מפלגות פוליטיות, שכינו את חברי וחברות 'שוברים שתיקה' כבוגדים. תנועת 'שוברים שתיקה' נוסדה על ידי חיילים משוחררים שמטרתם לחשוף את הציבור הישראלי, למציאות היומיומית תחת הכיבוש. בנוסף, מטרת התנועה לעזור לציבור להבין את המחיר שמשלמים החיילים, שמשימתם לאכוף את מדיניות הכיבוש.

השבוע, בין ניקיון האבק, שטיפת החלונות, קניית מצות ובישול קניידלך, אלפי אזרחים, אלו המעדיפים לשמור את השתיקה האלוהית (מה יגידו העמים) מתכננים להתכנס בכיכר רבין לעצרת למען החייל שירה והרג מחבל פלסטיני בחברון, בעת שהוא שכב פצוע על האדמה. החייל הואשם בהריגה. הראפר סבלימינל, שאמור להופיע בעצרת, אמר שמגיע לחייל צל"ש. דוד ד'אור, שהחליט לבטל את הופעתו, אמר בראיון, "האם עלנו להאשים את הכלב, או את מאלף הכלב?" מנהיגים פוליטיים מגנים על החייל באופן פומבי.

"וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל-מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה: וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ: (שמות לב:יז-יח).

אלו לא הקולות היחידים הנשמעים. יש מנהיגים, ביניהם שר הביטחון והרמטכ"ל, המגנים את המעשה באופן חד משמעי. יש, אפילו, אנשים האומרים שהפרת (לכאורה) זכויות האדם זו הופך אותנו ללא יותר טוב מדע"ש.

"חד גדיא" בימינו

ב1989, אחרי תגובתה של מדינת ישראל לאינתיפאדה הראשונה (הסיבה שבגללה ייסדנו את רבנים למען זכויות האדם), חוה אלברשטיין הוציאה גרסה לשיר פסח הפופולרי "חד גדיא". לשיר המקורי היא הוסיפה הבית הבא:

"ומה פתאום את שרה חד גדיא ?
אביב עוד לא הגיע ופסח לא בא.
ומה השתנה לך מה השתנה ?אני השתניתי לי השנה
ובכל הלילות בכל הלילות שאלתי רק ארבע קושיות
הלילה הזה יש לי עוד שאלה
עד מתי יימשך מעגל האימה
רודף הוא נרדף מכה הוא מוכה
מתי ייגמר הטירוף הזה
ומה השתנה לך מה השתנה ?
אני השתניתי לי השנה
הייתי פעם כבש וגדי שליו
היום אני נמר וזאב טורף
הייתי כבר יונה והייתי צבי
היום איני יודעת מי אני"

השיר של אלברשטיין מסתיים פה. ברוחו אני מוסיפה את הבית הזה:

"ומה השתנה לך מה השתנה?
אני השתניתי לי השנה
הייתי פעם כבש וגדי מלא תקווה
היום אני החייל מחברון ונואם בכיכר רבין בעצרת למענו
הייתי כבר חייל בחברון ונואם בכיכר רבין בעצרת למען שלום
היום אני יודעת בדיוק מי אני

אני החייל
החייל הוא אני
אבל אני עדיין יכול לבחור להיות חופשי: ככתוב: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר" (שמות יג); "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָֹה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְִרָיִם." (משנה פסחים י:ה)."

חג שמח,

הרבה איימי קליין.

 

חומרים מיוחדים לפסח:

 

אודות הרבה איימי קליין

יו"ר שומרי משפט