מאגר נתוני אשראי, למה זה מפחיד אותנו ›

ועדת כלכלה, בדיון מאגר נתוני אשראי. 23.2.2016. צילום: הרב עדית לב

רוב הציבור הישראלי לא מודע לכך, שעוד שנתיים, הוא יקום להתנהלות כלכלית שונה, ממה שהוא היה רגיל אליה עד היום. הרב עדית לב מסבירה מהי הסכנה הגלומה במאגר נתוני האשראי, שאושר בועדת הכלכלה. 

מהי כלכלת חוב

הכלכלה המודרנית מתנהלת על בסיס התפיסה של כלכלת חוב. מה שמניע את ההתפתחות הכלכלית זה חוב. אפשר היה להתנהל גם אחרת. בספר שמות כב, כד' נאמר: “אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ."‏ ורש"י מפרש: "נשך: ריבית. שהוא (הנשך) כנשיכת נחש, שנושך חבורה קטנה ברגלו, ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קודקודו. כך ריבית: אינו מרגיש ואינו ניכר, עד שהריבית עולה, ומחסורו ממון הרבה." מאז עמלו הפוסקים היהודים על למצוא אפשרויות הלכתיות להתיר את התנהלות יהודית בתוך כלכלת החוב, אך השאלה העקרונית של מהות החוב נותרת כפי שהייתה. ממשלת ישראל דחפה בחודשים האחרונים את אישורו של מאגר נתוני אשראי בכנסת – מאגר שמעודד כלכלה מבוססת חוב. הדיון בכנסת לא היה על העקרון של כלכלת חוב, דיברו גם על החשש של הפגיעה האפשרית של מאגר שכזה באזרחים בכלל ובאנשים שחיים בעוני בפרט, והכנסת החליטה לקבל את הגישה הממשלתית שיש צורך ומקום למאגר זה.

• למאמר של הרב עדית לב על חוק מאגר האשראי

ישיבת ועדת הכלכלה בכנסת לאישור חוק מאגר נתוני המידע

לאחר כמה חודשים של דיונים מאוד ארוכים, קיימה ועדת הכלכלה ישיבה סופית וחגיגית לאישור המאגר, שר האוצר, שרת המשפטים ונגידת בנק ישראל הגיעו לדיון. נוכחות מכובדת זו מדגישה כמה חשוב המאגר לממשלת ישראל. כולם דיברו בשבח היתרונות לצרכן (אנחנו), ההלוואות שיהיו לנו זולות יותר. לא דיברו על החששות והספקות. אני רוצה להתמקד בויכוח שהתרחש ממש בסוף הדיונים: בכמה עיתונים תפרסם הממשלה את המאגר? הממשלה הציעה שני עיתונים, וחברי הכנסת רצו יותר. חברי הכנסת הצליחו בחלק הזה להוסיף עוד עיתונים. אף עצם הויכוח הדאיג אותי מאוד. הדיונים בכנסת עברו בשקט יחסי ועם מעט דיון ציבורי ואושר. רוב הציבור הישראלי לא מודע לכך, שעוד שנתיים, הוא יקום להתנהלות כלכלית שונה, ממה שהוא היה רגיל אליה עד היום.

• דרור פוייר סיכם בגלובס את הבעיות הגדולות שיש במאגר נתוני אשראי וחסך לי לכתוב את ההסבר החשוב הזה. מומלץ לקרוא.

מהו מאגר נתוני אשראי? ומדוע הוא לא קשור באמת למוסר

ממשלת ישראל מקימה מאגר שיאסוף מידע על "מוסר התשלומים" שלנו ועל פי המידע הזה יחליטו: חברות האשראי והבנקים, איזה ריבית לגבות מאיתנו על הלוואה, או האם לתת לנו אשראי. טענת התומכים במאגר היא, שככל שמוסר התשלומים שלנו טוב יותר – כך הריבית על ההלוואה שלנו תהיה נמוכה יותר. כדי לדעת מה מוסר התשלומים שלנו מתכננת המדינה לאסוף עלינו הרבה מאוד מידע. את המידע הזה יעבירו לחברות פרטיות שיפיקו את דירוג האשראי שלנו, ועל פי זה יוחלט איזו ריבית תהיה להלוואה שלנו: מוסר תשלומים טוב = ריבית נמוכה יותר. עצם השימוש במילה "מוסר" בהקשר של תשלומים מרגיזה אותי מאוד.

האנשים החיים בעוני, שמגיעים למרכז הזכויות בחדרה ידורגו במאגר הזה, כבעלי מוסר תשלומים נמוך. הדירוג הזה מתעלם מכך ששכר המינימום והקצבאות במדינת ישראל אינן בגובה שלא מאפשר לעמוד בכל התשלומים הנדרשים. התייחסות לעמידה בתשלומים כמוסר – מעידה על שיפוט ערכי, ועל התעלמות מכך שהמדינה כשלה באחריותה לספק לכלל אזרחי החיים בכבוד.

מדוע המדינה מייבאת מכשירים, אך לא משקיעה בחינוך ובדרך המתאימה להעברת הידע הזה

מתנגדי המאגר חוששים גם מכך שהריבית תתייקר לאנשים רבים, ולמעשה מי שירוויח הוא מי שכבר היום יש לו, הדלפה של המאגר ועוד (תקראו את דרור פוייר, הוא מפרט את הדברים). הדבר שבאמת מפחיד אותי הוא שהמדינה מייבאת כלים שונים על מנת לעודד תחרות, לאפשר לנו להיות צרכנים טובים יותר, אבל היא לא משקיעה בחינוך ובהעברת הידע, על איך משתמשים בכלים הללו. את ההדים לכך ראיתי בויכוח על היקף הפרסום בזמן הדיון האחרון. מאגר נתוני אשראי ישפיע על ההתנהלות הכלכלית של רוב אזרחי המדינה, התפיסה של המדינה שאפשר להקים את המאגר בלי מהלך מקדים של חינוך הציבור להשלכות המאגר, הדרך להעזר בו, ההשלכות שלו על חיי היום יום שלנו – מוטעית, ובמקרה הזה גם מפחידה.

מאגר נתוני האשראי ישפיע על כולנו, ואם לא נבין איך אנחנו אמורים להתנהל אחרת מרגע שמאגר כזה מוקם – כולנו נשלם מחירים כלכליים לאחר הקמתו. בויכוח על הפרסום ראיתי את שהמדינה לא מתכננת להשקיע את המאמצים הדרושים ללמד אותנו. וגם לא בהסברה על איזה מידע יאסף עלינו, היכן הוא ישמר ולמי מותר להשתמש בו. יום אחד  נקבל מכתב שיסביר לנו שאנחנו יכולים להודיע שאנחנו לא רוצים להיות במאגר (וגם לזה יש השלכות שמתאר דרור פוייר), ולא נבין אותו. חלק מאיתנו יתעלם, חלק אולי אפילו יענו שהם לא מוכנים להיות במאגר, ואז ביום שבו נלך לבקש הלוואה פתאום נגלה שיש עוד שלב בקבלת הלוואה. חברה חדשה שמחשבת את דירוג האשראי שלנו.

תומכי המאגר אומרים שמי שיהיה לו דירוג טוב יקבל בשלב הזה ריבית נמוכה יותר, אבל גם המשנה לנגידת בנק ישראל אמרה בראיון לגלובס שאי אפשר להיות בטוחים שההוזלה הזו תתרחש. את הדירוג שנקבל לא בטוח שנבין, והיה צריך להתווכח עם הממשלה על הזכות של האדם לקבל את המידע שנאסף עליו פעם בשנה. אם לא נבין איך נקבע הדירוג, לא נדע איך להתנהג כדי לקבל דירוג טוב. ואני מפחדת שבשנים הראשונות לקיום המאגר גם אנשים שאינם חיים בעוני יסבלו ממנו, רק בגלל שההתנהלות שלהם תהיה כמו שהיא היום, ולא מותאמת לכך שיש מאגר. על האוריינות הפיננסית הקשורה למאגר לא נראה שיש מי שתופס את עצמו כאחראי, וזה לא מופיע בחוק עצמו.

אז בזמן שמבטיחים לנו שהמאגר הזה נועד לטובתנו – הנה עוד סיבה לחשוב שהמרוויחים העיקריים מהמאגר הזה לא יהיו האזרחים, אלא החברות.  

הרב עדית לב

• נ.ב 1 – דוגמא למהלך דומה מתרחשת ממש בימים אלו: ת.ז. בנקאית: מסמך חדש שהמפקח על הבנקים מחייב את הבנקים מעכשיו לשלוח לנו פעם בשנה עם כל המידע על חשבונות הבנק שלנו. המטרה של המסמך הזה היא שנוכל לנהל מו"מ טוב יותר מול הבנקים, או לפחות כך נאמר. אבל לא ראיתי שום מסע פרסום שמסביר לנו איך להשתמש בה. אמנם יש סרטון יוטיוב באתר בנק ישראל, אבל רק אם תחפשו אותו – תמצאו אותו. העיקר שיש מי שדואג לנו (לפחות כך נאמר בסרטון).

• נ.ב. 2 האם חובות של משקי בית זו בעיה בישראל? – צפו בפרויקט הזה של כלכליסט או שתקראו את הטור הזה של שאול אמסטרדמסקי, שקובע שהחובות הלו מהווים בעיה, ואם יהיה מיתון זו תהיה בעיה גדולה מאוד.

—

הרב עדית לב @idit_lev בפוסט חובה: "מאגר נתוני אשראי, למה זה מפחיד אותנו" https://t.co/Px95fJ5aVs#מאגר_נתוני_האשראי pic.twitter.com/tlibThK6Ah

— שומרי משפט (@RHRIS) March 29, 2016