תיקון להאשמות חסרות בסיס בכתבתה של יפעת ארליך במוסף ידיעות אחרונות,‎ לגבי פעילות זכויות האדם בגדה ›

"מעבר לכך, יצרה ארליך מצג שווא – שוב ללא כל ראיות – כאילו חקלאים פלסטינים ופעילי שטח שעובדים בשיתוף פעולה עמנו יוזמים עימות פרובוקטיבי עם חיילי צה"ל. המצב בפועל – ונשמח לדעת אם יש לה ראיות שלא כך הדבר – הוא שפלסטינים ופעילים באים לעבד חלקות אדמה השייכות לפלסטינים ומורחקים מאדמות אלו על ידי הצבא או המתנחלים בשל רצונם לעבד את אדמתם, וכך נוצר חיכוך בין הצדדים."

בכתבתה של יפעת ארליך נוצר מצג שווא חמור כאילו רבנים למען זכויות האדם עוסקים בבידוי ראיות בשטח ביחס לקרקעות בגדה בשת"פ עם ארגון תעאיוש, על מנת "להשתלט" על אדמות מדינה.

Screenshot 2016-03-28 14.56.14

דוגמא מובהקת להטעייה

החלק הזה מתוך כתבתה הוא דוגמא מובהקת להטעייה:

"אז מה בעצם עושים פעילי תעאיוש? משנים ראיות בשטח באמצעות עיבוד הקרקע במטרה להשפיע על ההליך המשפטי […] לא מדובר במקרה חד־פעמי, אלא בשיטה שאותה מסביר היטב ורדי עצמו, בהזדמנות אחרת אל מול מצלמת השתול.

"אנחנו ביחד עם המחלקה המשפטית של הרבנים (רבנים לזכויות אדם — י.א), הם עושים את העבודה המשפטית", מסביר ורדי בסרטון שצולם ב־13.9.2014 בדרום הר חברון. "לנו אין מחלקה משפטית. זו עבודה ביחד. לבוא פעם אחרי פעם לבסס את הגירוש וללכת עם זה לבית משפט. הם צריכים אותנו כל הזמן בשטח. זה מתחיל בזה שאנחנו מאתרים איפה כן להיכנס איפה לא. אנחנו עושים את העבודה הראשונית הזו, ואז המחלקה המשפטית של רבנים בודקים מה יש מבחינה משפטית".

 

מייד אחרי הטענה לגבי שינוי ראיות בשטח, טוענת ארליך כי "לא מדובר במקרה חד פעמי", וקושרת, באמצעות עריכה, את הפעילות המשפטית לשיטה, כיביכול, של שינוי ראיות כדי "להשפיע על ההליך המשפטי". ארליך יוצרת זיהוי של הליך לגיטימי לביסוס ראיות לחסימת גישה של חקלאים פלסטינים לאדמותיהם, בתיקים משפטיים עם טענות לשינוי ראיות שלא בתום לב. מיותר לציין שאנו לא עוסקים בבידוי ראיות כלל ועיקר.ארליך מחברת שיתוף פעולה שלנו עם תעאיוש בהקשר של הגעה לפלסטינים שמתלוננים על מניעת גישה או בעיות אחרות, ושל בחינת המצב המשפטי מולו הם ניצבים, לפעילות שמטרתה לכאורה בידוי ראיות, בלי שיש לה כל ראיות לכך. זהו מצג שווא מטעה המגיע לכדי דיבה.

מצג מופרך מבחינה משפטית

גם מבחינה משפטית זהו מצג מופרך: בכתבה רומזת ארליך כי על ידי הוכחת מניעת גישה בהווה או עיבוד עכשווי של הקרקע פלסטינים יכולים לטעון בחוסר תום לב לגבי העבר וכך לקבל הכרה בזכויות היסטוריות בחלקה. אלא שראיות לגבי מניעת גישה או עיבוד בהווה, אין להן כמעט משקל כשבית המשפט בוחן את מצב הזכויות בקרקע בעבר. 

עיבוד עכשווי של קרקע איננו טענה לעיבוד היסטורי שלה, וארליך משחקת על הבלבול הזה. ההאשמות העולות מהכתבה גם מצביעות על אי-ידיעה בסיסית בנוגע למצב הקיים בשטח ולגבי הראיות המוצגות בערכאות משפטיות. אין אפשרות "לשנות" או "לבדות" היום ראיות אשר ישפיעו על הערכאות המשפטיות שכן הדברים נבחנים מפרספקטיבה היסטורית, אחורה, באמצעות תצלומי אוויר אובייקטיביים לאורך השנים, ואין כל דרך "לשנות" או "לבדות" את מצב האדמות כפי שהיה לפני 10, 20 או 40 שנה. פעילות חקלאית עכשווית בשטח אין בה כדי להשפיע כלל על המצב המשפטי ובטח שלא להשפיע על החלטת הערכאה המשפטית הדנה. בנוסף, תיקי משפטיים לא נבחנים על סמך עיבוד בשטח בלבד.
מעבר לכך, יצרה ארליך מצג שווא – שוב ללא כל ראיות – כאילו חקלאים פלסטינים ופעילי שטח שעובדים בשיתוף פעולה עמנו יוזמים עימות פרובוקטיבי עם חיילי צה"ל. המצב בפועל – ונשמח לדעת אם יש לה ראיות שלא כך הדבר – הוא שפלסטינים ופעילים באים לעבד חלקות אדמה השייכות לפלסטינים ומורחקים מאדמות אלו על ידי הצבא או המתנחלים בשל רצונם לעבד את אדמתם, וכך נוצר חיכוך בין הצדדים.
גם לגבי אדמות מדינה, בלבלה ארליך את סדר הדברים, מניעת גישה מתמשכת של פלסטינים לאדמותיהם עשויה להביא להכרזה על אדמתם כ"אדמת מדינה" שלא כדין ובית המשפט דן בחוקיות ההכרזות במקרים רבים; ואולם ראיות בדבר מניעת גישה עכשווית לא משפיעות בתיקים המערערים על הכרזות על אדמות מדינה שנעשו בעבר. הצבא עצמו הודה במסגרת עתירה בבג"צ בשימוש תכוף במניעת גישת פלסטינים לאדמותיהם ובית המשפט פסל פרקטיקה זו (ראי בג"צ 9593/04 – מוראר ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון). אפילו ארליך בכתבתה מודה בכך: "החייל חושב שהפעילים מבקשים לעבד את האדמה", היא כותבת כהסבר להרחקת פלסטינים ופעילים מחלקות קרקע. בקרקעות בהן יש מניעה ביטחונית רשמית לפלסטינים להכנס, ממילא לא מוכחשת מניעת הגישה, אלא מוסברת על ידי הצבא כצורך ביטחוני.

מכאן שאין כל בסיס לטענה המשתמעת שרבנים למען זכויות האדם עוסקים בבידוי ראיות ואין כל בסיס לטענה שפעילים העובדים עם הארגון יוצרים פרובוקציות כדי לבדות מניעת גישת פלסטינים לאדמותיהם. 

תיקון להאשמות חסרות בסיס בכתבתה של יפעת ארליך במוסף ידיעות אחרונות, לגבי פעילות זכויות האדם בגדהבכתבתה של יפעת ארליך נ…

Posted by ‎שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם‎ on Monday, March 28, 2016

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.