מקור התמונה: By Yoninah (Own work) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html), CC-BY-SA-3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/)
בדבר תורה לפרשת "צו", כותב הרב יחיאל גריינימן על החלפת בגדי הכהן, והקשר לבגדי פורים ומשמעותם המוסרית.
בפרשת השבוע, פרשת "צו", שחל מיד אחרי חג הפורים השנה ישנה התייחסות למעשה כהן המזכיר לנו את אחד המנהגים האהובים אצל יהודים בחג הפורים – במיוחד לאלה עם ילדים בסביבתם.
וכך נאמר קרוב לתחילת הפרשה:
"ולבש הכהן בגדי בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן…" (ויקרא, ו' ג')
הוא מטפל בדשן כחלק מהפולחן ואז שוב: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה" (ויקרא ו',ד)
..ואז ממשיך בפולחן המקדש.
משמעות החלפת בגדי הכהן
רש"י מסביר את החלפת הבגדים הזו כצורך השעה שבגדי הכהן המכובדים לא יתלכלכו, אך יש בכך גם רמז לדברים אחרים, ובעיקר לקשר המיוחד בין תפקיד מורם מעם בו אדם לובש בגדים היוצרים רושם על העם לבין הצורך בבגדים פשוטים כאשר אין אותו אדם משמש בתפקיד מול ציבור.
כידוע אנחנו משחקים בהחלפת בגדים ולבישת תחפושות בחג הפורים כחלק מיצירת אווירת החג המוזר הזה בו ההבחנות בין עמים ודתות, בעלי תפקידים שונים, גברים ונשים, טוב ורע מטשטש. (ולפעמים טוב שכך!) והרי במגילת אסתר שאנו קוראים בפורים יש דגש רב על בגדים – בגדי אסתר כאשר היא מופיעה לפני אחשוורוש, בגדי מרדכי כאשר הוא באבל, בגדי המן כאשר הוא עולה לגדולה ואותם בגדים על מרדכי כאשר הוא עולה לגדולה. תיאור הבגדים שם מאד מזכיר את תיאור בגדי הכהונה בתורה במקומות שונים.
קריאת מגילה. מקור: ויקיפדיה
פרודיה אירונית
ברור הוא שיש במגילה פרודיה אירונית בעניין בגדים וכבוד, לעומת זאת בתורה היחס לבגדי הכהונה הוא דבר רציני ביותר. (ולצערי עד היום יש כאלה המתכננים דברים קשים – בניגוד להלכה הפסוקה לאורך הדורות -כדי ששוב ילבשו בגדים כאלה מול ציבור על הר הבית!)
רבים המקורות העוסקים בקשר בין ביגוד וכבוד האדם. אביא לסוף כמה דוגמאות לכך:
האדם הראשון זוכה לבגדיו מהקב"ה עצמו שנאמר : "ויעש ה' אלוקים לאדם לאשתו כתנות עור וילבשם" (בראשית. ג' כ"א)
"וכן אסרה התורה לקחת משכון בגדי אלמנה" (דברים כ"ד , י"ז),
"ועל העניים אומר הנביא "כי תראה ערום וכיסיתו" (ישיעהו נ"ח, ז)
וכמובן אין אדם אמור ללבוש בשבת ומועד בגדי חול אלא בגדים מיוחדים לכבוד היום, "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול" (מסכת שבת, קי"ג, א) וכן רבים מאד כאלה אמרות בחז"ל.
אם כל זה, בסופו של דבר לא הבגד עושה את האדם אלא האדם עושה את הבגד. מה שבפנים המתבטא בהתנהגות ראויה ומכובדת והוא העיקר. הלובש בגדים מיוחדים להרשים, יכול לפעמים להיות רמאי, או מושחת. ולצערנו היו הרבה דוגמאות בעבר ובהווה לדבר ההונאה הזאתי. יש חשיבות לבגד ודאי, אך בגדים יכולים גם לשקר ולהיות גם תחפושות.
הרב יחיאל גריינימן
פורים שמח ושבת שלום,
הרב יחיאל גריינימן
עוד טקסטים לפורים:
