יוסי תמיר מכה על חטא תוכנית ויסקונסין, אך שוכח להביט בפנים של אלו שנדרסו על ידיה ›

בתמונה: תמונה של יוסי תמיר מקור: ויקיפדיה, ג'וינט ישראל, Cc-by-sa-3.0

יוסי תמיר, האיש שהוביל, כנציג הממשלה, את הוועדות השונות ליישום תוכנית ויסקונסין, מצהיר בעיתון "דה מרקר" שהוא טעה. הרב עדית לב שהובילה את המאבק כנגד תוכנית ויסקונסקין, כחלק מקואליציה של אירגונים, קוראת את הכתבה באופן ביקורתי. למרות שהכתבה מציגה את תוכנית ויסקונסין, שמתה באופן "טבעי", הרב עדית מזכירה לנו כיצד מחאה של פעילים ופעילות הובילה לקבירת התוכנית הפוגענית. שאלות קשות עולות עם קריאת הכתבה, מי יפצה את האזרחים שנדרסו תחת התוכנית ולא הצליחו להשתחרר מחיים בתנאים של עוני? מדוע היום, כבר קשה להרים מחאה דומה כנגד תוכניות דומות שממשיכות להתגלגל במנגנוני הממשלה? 

יוסי תמיר, שהוביל את יישום תוכנית ויסקונסין אומר את הדברים הללו ב"דה מרקר":

"אצה לנו הדרך, וכלכלני האוצר ראו לנגד עיניהם בעיקר את טובת הזכיינים, וגם כי היתה תחושה שברגע שאנשים יתחילו לעבוד יהיה בסדר. זו תפישה כל כך ישראלית. טעינו…” [יוסי תמיר, מצוטט בכתבה של טלי חרותי-סבר, דה מרקר, 7.2.2016]

טוב לראות שיש הבנה (מאוחרת), ושיש גם הבנה מהותית שהגישה של עבודה תחילה היא לא הגישה הנכונה. לאורך כל הכתבה היה חסרה לי מאוד, ההתעלמות מהפגיעות הרבות בזכויות אדם שנמצאו בהפעלת תוכנית ויסקונסין. המחאה הגדולה כנגד התוכנית מוצגת כ"טענות". ונראה שהתוכנית מתה איזשהו מוות טיבעי, ולא  כתוצאה של מחאה ציבורית רחבה של משתתפי התוכנית, הרבה מאוד שעות עבודה ב"רבנים למען זכויות האדם", האגודה לזכויות האזרח, הקשת הדמוקרטית המזרחית, סינגור קהילתי ובתחילת הדרך גם מעורבות לשלום ולצדק חברתי, ועוד ארגונים והתארגנויות. אל המשתתפים והארגונים הצטרפו חברי כנסת מכל סיעות הבית כנגד התוכנית, והובילו את המאבק ח"כ חיים כץ, ח"כ אילן גילאון, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, וח"כ דב חנין, יחד איתם היו עוד ח"כ רבים.

"הפגיעות הרבות בזכויות אדם שנמצאו בהפעלת תוכנית ויסקונסין". מקור התמונה: פוסטר הסרט "ויסקונסין" של יונתן בן אפרת וישי גולן.

מי יפצה את האנשים ששילמו את המחיר הטעות של יוסי תמיר ומנגנוני הממשלה

בכתבה של טלי חרותי-סבר עם יוסי תמיר, אין שום התייחסות לאנשים ששילמו את המחיר הכבד של הכישלון הזה, משתתפי התוכנית, האנשים שחיים בתחתית של הסולם הכלכלי בישראל, שהכישלון הזה היה חלק מהותי מחייהם ארבע שנים. חלק מאוד גרוע בחיים שלהם. את האנשים הללו איש לא פיצה על הכשלים ועל אובדן רב של קיצבאות שהם חוו בדרך. שמחת העניים שלהם (ושלנו) הייתה הצלחתנו לבטל את תוכנית ויסקונסין,

חבל שעדיין לא אימצנו את גישת הרמב"ם במלואה: “שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמָךְ ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך" כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך.” (רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ז).

החזירו אנשים לעבודה, אך לא הוציאו אותו ממעגל העוני

המטרה שלנו היא להחזיר את האדם למעגל העבודה, אבל בצורה כזו שיתפרנס בכבוד ולא יישאר עני. תקראו את הכתבה, שם נאמר בפירוש שתוכנית ויסקונסין החזירה אנשים לעבודה, אך לא הוציאה אותם ממעגל העוני.

שלושה ימים התקשיתי לשבת ולקרוא את הכתבה הזו, הכותרת הכעיסה אותי, היא הכעיסה אותי כי היה פה ניסוי בבני אדם ואף אחד לא מודה בזה. היא הזכירה לי מפגשים עם משתתפי התוכנית שגם עכשיו, שבע שנים אחרי, אנו עדיין נרעשים, כשהנושא עולה. הכתבה הרגיזה אותי, כי עדיין אני רואה בתוכניות שונות בשירות התעסוקה, כסוג של תוכניות ויסקונסין קטנות יותר, רק שעכשיו העוול קטן יותר ואנשים לא מגייסים את הכוחות למחות כנגדו.

 הרב עדית לב

• קיראו עוד על המאבק של רבנים למען זכויות האדם, כחלק מהקואליציה של אירגונים כנגד הפעלת תוכנית ויסקונסין