הוגשה עתירה לבג"צ למניעת הריסה והחרבה של שני כפרים פלסטינים בשטח אש 918 בגדה. העתירה הדחופה הנוגעת לכפרים מג'אז וספאי באה על רקע גל הריסות של עשרות מבנים בשבוע שעבר, כשיש חשש כי שני הכפרים הללו יהיו הבאים בתור לההרס למרות שמתקיימים דיונים תכנוניים בעניינם. שטח אש 918 הוכרז על שטח בו התקיימו כפרים פלסטינים עוד מלפני תחילת השליטה הישראלית בגדה, תוך התעלמות בוטה מקיומם של מקומות יישוב אלו.
ביום ה', ה-04.02.16, הוגשה עתירה דחופה לבג"צ באמצעות ארגון רבנים למען זכויות האדם בשם משפחות פלסטיניות תושבות הכפרים מג'אז וספאי שבשטח אש 918. העתירה דורשת להוציא צו על תנאי המחייב את המינהל האזרחי של צה"ל לנמק מדוע לא ייאפשרו הגשת תוכניות מיתאר מפורטות ומתוקנות לשני הכפרים ומדוע לא יעכבו את צווי ההריסה ביחס לכלל המבנים בתחום שני הכפרים. עוד מבקשים העותרים: הקפאה עד לאחר הגשת תוכנית המתאר המפורטת המתוקנת לכפר מג'אז ותוכנית ספאיי תוך 60 ימים, ורק לאחר שמיעת טענות העותרים בדיון בתוכניות והחלטה בעניינן בנוסף למתן פרק זמן לעותרים למיצוי זכותם להליך הוגן ולפניה לערכאות במידה, שהן תדחנה.
ברקע הדברים נציין כי בשטח סי של הגדה – שם יושבים הכפרים דנן – מתקיימת מערכת תכנון מפלה המקיימת אפיקי תכנון נפרדים ומפלים לפלסטינים לעומת מתנחלים יהודים החיים באותו שטח. מערכת תכנון זו שאף זכתה לביקורת מבג"צ, היא חלק מהרקע לבעייתיות הניצבת בפני הכפרים מג'אז וספאי, לצד מדיניות ההכרזה על שטחי אש ככלי לדחיקת הפלסטינים במרחב, כפי שעלה מתחקיר של החוקר דרור אטקס מארגון "כרם נבות", "גן נעול" (הדוח בעברית).
רקע מורחב:
בשטח האש 918 מתגוררים כ-1300 תושבים אזרחיים ב- 12 ישובים עוד בטרם החלה ישראל לשלוט בשטח ב-1967.
בשנת 1999 ניתנו צווי פינוי ל כ-700 תושבי שטח האש ויום לפני גל ההריסות הודיעו הצדדים על סיום הליך הגישור ללא הסכמה. גל ההריסות התבצע כחלק ממבצע מאסיבי שמטרתו כפי הנראה להחזיר את השטח למצבו טרם החל הליך הגישור לפני כשנתיים, ללא התחשבות בצרכיהם ההומניטריים של התושבים, במזג האויר הקשה בימים אלו, וזכותם של התושבים להתגונן בבית המשפט מפני הריסות בתיהם והשארותם ללא קורת גג.
אכיפת חוקי התכנון והבניה ללא יוזמה תכנונית מטעם השלטון הצבאי, וללא מתן הזדמנות לתושבים לתכנן את כפריהם כדי לאפשר את המשך חייהם באופן רציף עוד טרם הכרזת השטח כשטח אש בשנות ה- 70, מהווה ענישה קולקטיבית כנגד התושבים על לא עוול בכפם והפרה חמורה של זכויותיהם כתושבים מוגנים בשטח כבוש וזכויות האדם הבסיסיות שלהם. היא הופכת בהגדרה את התושבים שלא מסוגלים לקבל היתר בניה, למרות שהגישו בקשות מתאימות למנהל האזרחי, לעבריינים ללא עוול בכפם.
מתעורר החשד לגבי בסיס המוטיווציה של המדינה לדחוק פלסטינים מהאזור לאור מפות שהציג בזמנו אהוד ברק בהקשר של המו"מ עם הפלסטינים בעת שהיה ראש ממשלה. במפות אלו שורטט מסדרון של ריבונות ישראלית שעולה מדרום הגדה לעבר קריית ארבע, ועובר דרך שטח אש 918. נדמה שהרצון לאפשר מסדרון כזה בתרחיש עתידי, כשבתוכו מינימום פלסטינים אם בכלל, עודנו שריר וקיים. בעוד שלרבנים למען זכויות האדם אין כלל עמדה לגבי הגבולות העתידים הראויים, אף תוכנית פוליטית אסור לה לרמוס זכויות אדם.
עו"ד נטע עמר-שיף: לישראל אחריות משפטית ומוסרית להמשך יכולתם של אזרחים פלסטינים להתגורר בכפריהם גם תחת שלטון צבאי מתמשך ובייחוד בשטח שהוכרז באופן בלתי חוקי כשטח אש. כמו כן, על ישראל חל איסור חמור להעביר תושבים מוגנים בכפיה מכפריהם, בין אם בצווי פינוי ובין אם בדרך של הריסה מאסיבית של כפרים שלמים, על אף שהמבנים בהם הם מתגוררים נבנו ללא היתר. פתרון תכנוני הוא הדרך להסדרת קיומם של הכפרים והתפתחותם הטבעית.
עוד בנושא:
2017
2016
- כוחות הביטחון נגד אזרחי דרום הר חברון: נקודות מרכזיות במאבק שלנו, כחלק מהקואליציה נגד שטח אש 918, 30.6.2013
