בתמונה [מימין לשמאל]: הרב רון קרוניש, מתחתיו שלושת המשתתפים: האב סמואל פאנוס, הרב יהושע אנגלמן, והקאדי איאד זחאלקה והקהל באירוע בין דתי מיוחד על "קדושת החיים – כבוד האדם", ב"מרכז לברון" באשדוד, 19.1.2016.
"צוותי אברהם" בישראל דנים בסוגיות של כבוד האדם וערך החיים
בארבעת החודשים האחרונים בוצעו בישראל שורה ארוכה של התקפות טרור נגד אזרחים חפים מפשע, וחיילים ישראלים ובמקביל נקטו גורמי ביטחון פעולות נגד המפגעים שבהן נהרגו פלסטינים רבים. אך דווקא בתוך התקופה שבה ההסתה, האלימות והשנאה עולות לרמות לא אנושיות, ראויה לציון הזמנה של המחלקה לדיאלוג בין-דתי לאירוע מוצלח במיוחד שערכנו במרכז "לברון" באשדוד. הרב רון קרוניש מסביר מדוע הדיון בפאנל זה היה חשוב ונדיר כל כך בימים אלה בישראל? וכן, מה ההסבר לעניין הרב שגילו במפגש תושביה היהודיים של העיר אשדוד? ולבסוף, מה היה המסר והמתודה של התוכנית?
דיאלוג בין דתי דווקא בתקופה של טרור
בארבעת החודשים האחרונים בוצעו בישראל שורה ארוכה של התקפות טרור נגד אזרחים חפים מפשע וחיילים ישראלים, ובמקביל נקטו גורמי ביטחון פעולות נגד המפגעים שבהן נהרגו פלסטינים רבים. מדובר בסבב נוסף של אלימות בין פלסטינים וישראלים בתוך ישראל ובשטחים (הידועים בשם הגדה המערבית או יהודה ושומרון). אירועים אלו לוו במספר גובר ועולה של תופעות של הסתה לאלימות ושנאה בשני הצדדים, שרק החמירו את המצב. במהלך תקופה זו, כמעט ונעלמו דיאלוג רגוע ורציונאלי ודיונים על הסכסוך.
לנוכח ההסלמה הזו באלימות והשנאה, ראויה לציון הזמנה של המועצה הבין-דתית המתאמת (ICCI) – שהיא עכשיו המחלקה לדיאלוג בין-דתי בארגון 'שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם' – על ידי ארגון קהילתי גדול באשדוד, לתכנן ולהוציא לפועל אירוע ראשון מתוך סדרה של אירועים של "צוותי אברהם" בשנה זו. האירוע התקיים במרכז הקהילתי לברון בנוכחות קהל נלהב ביותר שהגיע להשתתף במפגש.
נקודת ההשקה בין האיסלאם, הנצרות והיהדות![בתמונה [מימין לשמאל]: האב סמואל פאנוס, הרב יהושע אנגלמן, והקאדי איאד זחאלקה](https://rhr.org.il/heb/wp-content/uploads/12552913_1011550945573330_2166537917508844171_n-785x471.jpg)
הצוות היה מורכב מרב מירושלים, כומר אנגליקני מרמלה, ומנהיג דת מוסלמי מכפר ערבי במרכזה של ישראל. אני שימשתי כמנחה של הרב-שיח. כל אחד משלושת הדוברים שיתף את הקהל במסע האישי שערך ודיבר על הנושא של "כבוד האדם וערך החיים", מנקודת ההשקפה של המסורות הדתיות מהן באו – היהדות, נצרות ואסלאם – שהן הדתות העיקריות אליהן משתייכים רוב תושבי ישראל.
המפגש הזה מעורר את השאלות הבאות: מדוע הדיון בפאנל זה היה חשוב ונדיר כל כך בימים אלה בישראל? וכן, מה ההסבר לעניין הרב שגילו במפגש תושביה היהודיים של העיר אשדוד? ולבסוף, מה היה המסר והמתודה של התוכנית?
ראשית, לאור האלימות הנמשכת בישראל ובאזור, מארגני הפאנל הזה היו מעוניינים בהשמעת קולות שונים מהקולות הצורמים והקיצונים שנשמעים ללא הרף באמצעי התקשורת בישראל. בניגוד לקולות אלו של קיצוניות ועימות, הם רצו לשמוע מאנשי דת בישראל שיכולים לחלוק בניהם נקודות השקפה מתונות הנשמעות ברוגע ושיכולות למתן את השנאה ולעמוד בסתירה להסתה לאלימות.
שנית, מדוע תושביה היהודים של אשדוד גילו עניין רב כל כך באירוח ובהשתתפות במפגש הזה? נראה לי שנמאס להם לשמוע כל הזמן רק דברי שנאה ואלימות והם מחפשים דרכים אחרות למעורבות ועיסוק בנושאי אקטואליה שמשפיעים עליהם. הם מוטרדים וחשים חוסר נוחות רבה מהאלימות הנמשכת ומחפשים דרכים אחרות להתייחס למתרחש מלבד, כעס אדישות או תוקפנות.
שלישית, המסר והמתודה של התוכנית דיברו ונגעו באלו שהגיעו להאזין לדיון (בכללם מבוגרים וצעירים מהאזור).
המסר היה תמציתי וברור: יהודים, נוצרים ומוסלמים בישראל יכולים לחיות ביחד בדו-קיום של שלום, מתוך כבוד והבנה הדדית. המסורות הדתיות שלנו – כפי שהודגמו באמצעות טקסטים של כל אחת מהמסורות ושנשמעו בדבריהם של חברי הפאנל – כולם הדגישו את קדושת חיי האדם והכבוד של כל אדם באשר הוא אדם, ללא קשר לדת שלו או שלה, שייכות אתנית או לאומית.
המתודה הובנה על ידי הקהל וזכתה להערכתו. זאת בניגוד לתופעות של צעקות והפרעות שמתרחשות בכל יום ולעתים בכל שעה בתוכניות הרדיו והטלוויזיה בישראל – בדרך כלל על ידי דוברים בעלי השקפות מנוגדות שמשמיצים בצורה קיצונית האחד את השני. במפגש שערכנו באשדוד הצגנו את אומנות הדיאלוג שכוללת הקשבה דרוכה, כבוד הדדי, וחיפוש קרקע משותפת תוך כדי הבלטת ההבדלים בפרשנויות בכל אחת מהמסורות הדתיות.
באמצעות מענק וסיוע של קרן התרבות של אליאנס וקרן רוברט בוש מגרמניה, אנו מתכננים להמשיך להפיץ את המסר שלנו של דו-קיום בשלום והמתודה שלנו של דיאלוג בפני קהלים רבים ומגוונים בישראל השנה. מפגשים אלה יערכו במרכזים קהילתיים ובבתי ספר של קהילות יהודיות וערביות בישראל. אנו נעשה זאת מפני שאנו חושבים שיש צמא בקרב אנשים באוכלוסיה הרחבה למסר זה, מאחר ונמאס להם לראות שהרעיונות הקיצוניים מתפשטים בחברה הישראלית והם מחפשים דרך חלופית.
הרב רון קרוניש, 31.1.2016
