"מה קרה בפעם הראשונה שהאדם הראשון חווה חשיכה" | בתמונה: CC0 Public Domain
בדבר תורה "וישב", לרגל חג החנוכה, הרב לוי ויימן-קלמן מביט על החשיכה מהרגע הראשון שהיא הופיעה בגן עדן, ועד גילויי האלימות והטרור של תקופתינו. ומתוך קריאה פרשנית בפרשת השבוע נוכל לצאת מתוך האפילה הפוליטית, ונמצא את הדרך אל האור המנהיגותי.
עם תחילת חודש כסלו אנו נמצאים בתקופה שבה החושך הולך ומתגבר בחיינו. בגמרא מתואר הפעם הראשונה שאדם הראשון חווה את תקופת החושך. לפי מסכת עבודה זרה (ח'.א'.) שנו רבותינו:
"כיון שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי (שחטאתי כאשר אכלתי מעץ הדעת) עולם חשך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזוהי מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפילה. כיון שבאה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולו ימים טובים."
גם פרשת השבוע, פרשת "וישב", מגלה צדדים אפלים וחשוכים ביחסים בין אחים. אחיו של יוסף מנסים לרצוח אותו וישנם יחסים מסובכים בין הבנים של יהודה. הדימוי של יוסף בבור לפני שמוכרים אותו לעבדות – דימוי חזק במיוחד.
אנחנו בתקופה שמרגישה חשוכה פיזית ונפשית. כמובן הפיגועים הנוראים בפריז כבו לא מעט את הזוהר של עיר האורות. המצב הביטחוני כאן בירושלים אינו משתפר – ההתקפות הכמעט יום-יומיות… ואיפה המנהיגות הפוליטית?
נראה שהמנהיגות הישראלית והפלסטינית מתעקשת להמשיך את המצב הנוכחי במקום להוביל אותנו קדימה. (נקודת שפל חדש בזירת הכנסת חייבת להיות ח"כ אורן חזן שלועג בחברת כנסת עם מגבלות פיזיות!) ישנה תחושה שהעולם שלנו מתדרדר לתוהו ובוהו שאדם הראשון חווה.
אפשר לקוות לאור בחושך
אם נהיה כמו אדם הראשון נבין שאפשר לקוות לאור, גם כאשר אתה נמצא בחושך. נראה שהסיפור של יהודה ותמר מפריעה לזרם של סיפורו של יוסף. איני חושב כך. תמר תוליד את פרץ שמקים את השרשרת לבועז שמוביל לדוד המלך. הבית המשיחי מסמל תקווה.
דווקא ברגע שפל שמוכרים את יוסף דואגים להזכיר לנו לא לאבד תקווה. אסור לנו להתייאש.
דווקא בתקופות של חושך וחרדה עלינו להיות מודעים לנקודות אור המאירות את חיינו. אשרינו שיש לנו ארגון כמו רבנים למען זכויות האדם שבא לגרש את החושך.
שבת שלום,
הרב לוי ויימן-קלמן
