עוני אינו מחלה, הוא תוצאה של מדיניות: סיכום היום הבינלאומי למאבק בעוני שצויין בכנסת ›

ב-20.10 ציינו את היום הבינ"ל למאבק בעוני. במסגרת היום נערכו 12 דיונים במקביל שכולם עוסקים בהיבטים שונים של מנגנונים מערכתיים המנציחים את העוני. היום נערך בהובלת הח"כים : אילן גילאון , מאיר כהן, איימן עוודה, בהובלת הפורום למאבק בעוני שרבנים למען זכויות האדם חברים בו.

בתקשורת:

• אופטימיות לרגל יום העוני הבינלאומי: "שיפור דרמטי עד שנת 2018", מעריב

• יום העוני הבינ"ל: הציבור מביע חוסר אמון בממשלה, NRG

במהלך היום חתמו 61  חברי כנסת על הבטחה לתמוך בהשוואת קצבת הנכים לשכר המינימום. (הצעת החוק תוגש בקרוב). היום התקיים ביוזמת הפורום למאבק בעוני והשדולה למאבק בעוני (הח"כים אילן גילאון, אלי אלאלוף, איימן עודה, ומאיר כהן) בשיתוף עם הארגונים לתת ופיתחון לב;

בכנס נכחו מעל 300 פעילים שהשתתפו בכ-10 בדיונים בוועדות הכנסת השונות. בסיום התקיים כנס מרכזי בו נכחו חברי הכנסת מהשדולה וכן ח"כים נוספים בהם: עמיר פרץ, מיכל רוזין ותמר זנדברג. במהלך היום עלו שורה של התבטאויות ויוזמות הנוגעים למאבק בעוני:

• ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון לביטוח לאומי: " אילו היה יעד אופרטיבי וכמותי לצמצום העוני  היה ניתן לעקוב ולדווח על השינוי אבל אין כיום יעד כזה."
• ד"ר רוני סטריאר מאוניברסיטת חיפה:  בכל העדויות במהלך הכנס ניתן לראות שיש חסמים מהיבטים שונים ליציאה מהעוני, וכולם קשורים למדיניות.
• ראינו איך העוני עובר מדור לדור. החסמים האלה הם לא מקריים הם סיסטמטיים. זו שלילה של זכויות בסיסיות. אנחנו צריכים לדרוש מהמנהיגים שלנו לשנות זאת.
• במהלך  בכנס המרכזי של היום הכריז ח"כ מאיר כהן: ״העוני הוא פיגוע מתמשך״.
• רחלי פעילה בשותפות חיפה להתרת שרשרת העוני החברים בפורום למאבק בעוני: "הח"כים חייבים להבין שבשבילם יום העוני מתקיים יום אחד בשנה, בשבילנו זה 365 יום בשנה, מציאות יומיומית- הח"כים צריכים לדעת שאנו לא נוותר ונמשיך להיאבק לתוכנית לאומית למאבק בעוני"
• נציג האוצר שבא לדיון בוועדה של הכנסת על אודות מדד עוני חדש לא הכיר כלל את נושא הדיון ואת המדד.
• ח"כ אלאלוף (לשעבר יו"ר הוועדה למלחמה בעוני): בתקציב אין מספיק כסף למימוש מסקנות הוועדה למלחמה בעוני.

ח"כ איימן עודה: גם אם היום חזקות תחושות הפחד והיאוש אני זוכר עדין את קיץ 2011 כשצעדנו בחיפה וקראנו בעברית ובערבית "העם דורש צדק חברתי.

מהדיון בוועדת השקיפות:  ד"ר דני גוטליב, נציג ביטוח לאומי: "אנחנו מתנגדים למדד החדש של חישוב העוני שהוכנס לחוק ההסדרים. המדד מוטה ואינו יעד אופרטיבי וכמותי לצמצום העוני."

ח"כ מאיר כהן: חוק המזונות נדחה על ידי הממשלה לפני שלושה חודשים, לפני שלוש שנים הביאה אותו זהבה גלאון, לפני ארבע שנים עמיר פרץ. נוצר מצב שזוהי שאלה פוליטית.

ח"כ אלי אלאלוף: יש חוויות שמשנות חיים של בני אדם. הוועדה שינתה את חיי. אני יוצא ממשפחה שחיה בעוני, תשיעי מבין תשעה ילדים, עם אמא חד הורית. אני מתחייב שהעוני לא ירד מסדר היום בכנסת. החינוך הכושל דרדר אלפי ילדים לעוני ולא אפשר להם לצאת ממנו. הבריאות של אוכלוסיות שחיות בעוני נמוכה יותר. אני מתבייש להיות יהודי במדינת ישראל שיש לה אוכלוסייה ערבית כל כך חלשה שחיה בעוני ואוכלוסייה חרדית שחיה בעוני. בתקציב אין מספיק כסף למימוש מסקנות הועדה למלחמה בעוני. ב-2016  אנחנו חייבים עוד כספים בבסיס התקציב לטובת מיגור העוני. הביצוע נמוך מדי, נקים ועדת משנה של ועדת הרווחה שתטפל בכל הנושא של הקשישים, מצפונית זה לא נקלט שלא נותנים תנאים מספיקים לקשישים.

מיכל געש, פעילה בפורום לשינוי חוק המזונות: כאם חד-הורית יצאתי לעבוד, ולפי החוק החדש ההכנסות יקוזזו מהמזונות לילדיי. איך אפשר לגדל משפחה עם שלושה ילדים ב-3200 שקלים?! חוק המזונות מנציח את העוני. החוק גורם שהאם לא תצא לעבוד, כי אחרת מקזזים את המזונות. הנזק של הקיזוז הוא עצום ופוגע בילדים ובמשפחות שיהפכו לנטל על המדינה.

מהדיון בועדה למעמד לאישה: "מרכז אדווה"- נוגה דגן בוזגלו: "שורש הבעיה בשוק העבודה- מדברים על שכר מינימום, צריך לדבר על שכר מחייה. 60% מהנשים

בתמונה, פרופ' יוסי יונה, מיסד הפורום למאבק בעוני וארבעת חברי הכנסת שחברים בשדולה למאבק בעוני.

• סיכום נוסף מהכנס המרכזי ביום המאבק בעוני:

אילן גילאון: "אחיי ואחיותיי – יש לי כבוד והנאה להציג את שותפיי וחבריי שמובילים איתי את היום הזה איימן עודה, מאיר כהן, אלי אלאלוף. רוצה לומר גם את הדברים המובנים מאליהם – עוני הוא חלוקה לא צודקת של עושר. עוני הוא רמת האחריות שיש למדינה כלפי אזרחיה. עברנו תקופות קשות במדינה וידענו להתמודד יחד. יש להשתמש במושג צדק חלוקתי."

איימן עודה: "ההון הולך ומרוכז בידיים מצומצמות, העוני מעמיק. זכויות העובדים נשחקות, תופעת עובדי הקבלן מתרחבת וגזל משאבי הטבע תורם עוד להתרחבות הפערים. כמחצית מהערבים שחיים בישראל הם עניים, בקרב הציבור היהודי – אחד משבעה. מאבק בעוני הוא גם מאבק באפלייה ובגזענות."

סימונה ראש, פעילה בשותפות חיפה להתרת שרשרת העוני: "בני הצעיר, נולד עם צרכים מיוחדים. במסגרת החינוכית לא ידעו לעזור לו, הילד עם בעיות רגשיות קשות. ברח מהמסגרות, ואני חייבת לעבוד ולכן הייתי חייבת להכניס אותו לפנימייה. הופתעתי לגלות שהפנימייה, דלת אמצעים. לפנימיה אין להם תקציב להעלות ולהרים את הילדים. כדי שיהיה להם, בעזרת החינוך, סיכוי לחיים אחרים."

מיכל געש, פעילה בקואליציה לשינוי חוק המזונות: "הטיפול בילדים, הבירוקרטיה עלי, המאבק המשפטי – הכל עלי, כאמא חד הורית. יצאתי לעבוד – ולפי החוק הקיים היום – קוזזו המזונות שמגיעות לילדיי.
איך אפשר לגדל משפחה עם שלושה ילדים ב-3200 שקלים! חוק המזונות מנציח את העוני. אם אני אצא לעבוד יקזזו לי את המזונות ואני נשארת קרחת מכאן ומכאן. צריך להבין שהמזונות הם של הילדים ולא חלק ממשכורת האם. שינוי החוק יתן לילדים תקווה לחיים טובים יותר."

ד"ר רוני סטריאר, הסתכלות מתכללת על מדיניות למיגור העוני: "יש חסמים מהיבטים שונים – חסמים שקשורים למדיניות. את המדיניות צריך ואפשר לשנות. החסמים מהווים אי רצון ברור לטפל בצורה שורשית בבעיה. העוני עובר מדור לדור, בתורשה בעקבות המדיניות הקיימת. הייתי רוצה לראות את הממשלה הזו מטפלת במחירי המזון, החסמים מכוונים מלמעלה – 20% מתושבי המדינה חיים בעוני וזו המערכת שרוצה להשאיר אותם עניים."

מאיר כהן: "חוק המזונות נדחה על ידי הממשלה לפני שלושה חודשים, לפני שלוש שנים הביאה אותו זהבה גלאון, לפני ארבע שנים עמיר פרץ. נוצר מצב שהחוק הנכון הזה הפך לשאלה פוליטית.
הבשורה של ועדת אלאלוף היא בכך שהיא שמה תוכנית שלמה וכוללת וברור לכל ממשלה שמהעוני אי אפשר להתעלם. יש כסף במדינת ישראל. אני מאוכזב שבתקציב הזה אין בשורה למלחמה בעוני. אני שמח שיש כאן קואליציה של ח"כים שמחוייבים לנושא מיגור העוני. אצלנו בישראל – שכחנו איך להלחם בעוני.
אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים – הפערים הגדולים, זהו פיגוע מתמשך במדינת ישראל."

אלי אלאלוף: "גדלתי במשפחה שחיה בעוני, תשיעי מבין תשעה ילדים, עם אמא חד הורית. אני מתחייב שהעוני לא ירד מסדר היום בכנסת. העוני לא בא משמיים. לא יכול להיות שהמדינה שלנו, המתקדמת והטכנולוגית, לא מצליחה להתמודד עם מיגור העוני. המערכת מדרדרת אנשים לעוני – חינוך כושל, דיור יקר, בריאות מוזנחת. אני מתבייש שיש אוכלוסיות גדולות במדינה – מרביתם ערבים וחרדים, שחיות בעוני בתקציב אין מספיק כסף למימוש מסקנות הועדה למלחמה בעוני. 4.7 מילארד ש"ח לטובת יישום המלצות וועדת אלאלוף. קצבת ילדים, קצבת זקנה, תוספת במס הכנסה שלילי לאמהות חד הוריות. ב-2016 אנחנו חייבים עוד כספים בבסיס התקציב לטובת מיגור העוני. הביצוע נמוך מדי, נקים ועדת משנה של ועדת הרווחה שתטפל בכל הנושא של הקשישים, מצפונית זה לא נקלט שלא נותנים תנאים מספיקים לקשישים. הביטוח הלאומי הוא אמצעי למימוש מדיניות הממשלה, את המדיניות צריך לתקן."

• מהדיון בועדת הביקורת:

נציגת מבקר המדינה: כשעשינו את הביקורת שלנו על סיוע משפטי לא היה בסיוע משפטי מידע על זמן ההמתנה לתשובה מסיוע משפטי. מהניסיון שלנו במרכז הזכויות של "רבנים למען זכויות האדם" ההמתנה ארוכה מאוד.

יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר: האם מישהו מספק שירות של חתימה על תצהיר למעוטי יכולת? התשובה – דממה. אין שירות כזה וזה חסם לאנשים החיים בעוני.

נציג זכויות האזרח בועדה לביקורת המדינה: אנחנו מתנגדים לחלוטין לאגרות הביניים- יש כאלו שלא יכולים לשלם 100 שקל לטוקמן. בשבילם זה לא ״רק עוד 100 שקל״

עו"ד סממה, ראש הסיוע משפטי, הבטיח לבדוק אפשרות של אספקת שירות של חתימה על תצהיר משפטי על ידי עו"ד. אם זה יקרה זה משמעותי.

פעילת מז״ח שדרות: כשיושבים מול עורך דין פרטי הוא חושב יצרתי מה לעשות כדי לעזור. כשאני יושבת מול עו״ד של סיוע משפטי, הוא רק חושב על מה שאני זכאית והוא יכול לתת לי.

עו"ד סממה, ראש הסיוע המשפטי: יש פיילוט בנצרת ובבאר שבע של נגישות למשפט , שם יש ייעוץ מהותי ראשוני. באופן מרשים אף אחד מהיושבים בחדר שעוסקים במיצוי זכויות לא מכירים את זה…

• מהדיון בועדת הרווחה:

ח"כ מאיר כהן: "העובדים הסוציאלים הם העומדים בחזית, מחזיקים על כתפיהם את הטיפול בעוני. אין בתקציב הנוכחי בשורה לטיפול בעוני. חייב להיות טיפול מערכתי של כל המשרדים, עם שת"פ ותקצוב של מליארדי שקלים בשנה."

ח"כ שולי מועלם: "אנחנו חייבים לעשות שינוי, לא צריך לפגוע בקצבאות ובעזרה לאנשים שעובדים. זה יהיה המפתח להוצאת נשים ואנשים רבים מהעוני"
מצטטת את הביטוי "וחי אחיך עימך" וממשיכה ואומרת שזו האחריות שלנו כקהילה, אחריות ציבורית ואישית של ההנהגה שלנו כלפי אנשים שחיים בעוני"

• מהדיון בועדה למעמד לאישה:

מרכז אדווה – נוגה דגן בוזגלו:

"שורש הבעיה בשוק העבודה- מדברים על שכר מינימום, צריך לדבר על שכר מחייה. 60% מהנשים מרוכזות במשלחי יד עם שכר נמוך משמעותית, כמו עובדות סוציאליות. מערך הביטחון הסוציאלי פחות יעיל היום בחילוץ נשים מעוני."

יו"ר הועדה ח"כ Aida Touma-Suleiman: "אי אפשר לדבר על פתרון העוני בלי לדבר על מדיניות של הפרטה ותנאי העסקה נמוכים של עובדי קבלן."

• מהדיון בועדת השקיפות:

ד"ר דני גוטליב, נציג ביטוח לאומי: "אנחנו מתנגדים למדד החדש של חישוב העוני שהוכנס לחוק ההסדרים. המדד מוטה ואינו יעד אופרטיבי וכמותי לצמצום העוני."

נורית וייסברג נקש – נציגת משרד הרווחה: "לא ניתן להטיל את האחריות על העוני רק על משרד הרווחה זו צריכה להיות תכנית כוללת משרדי התחבורה, השיכון, חינוך ובריאות צריכים לשלב ידיים.

ח"כ סופה לנדבר – מצב העוני בקרב העולים הוא בושה. משללת ישראל חייבת לטפל בו בדחיפות.

חיים ילין– עוני אינו מחלה, הוא תוצאה של מדיניות. שנמשכת לאורך שנים.

• ועדת הכלכלה, דיון על הזכות לחשמל 

גלעד סממה, האגף לסיוע משפטי: ההחלטה על ניתוקי החשמל צריכה להיות של הרגולטור ולא של ספק הצרכן. יש לבחון את מצבו של אדם לפני החלטה על ניתוק מחשמל. צריך להפריד בין סרבני תשלום סדרתיים לבין אנשים שמצבם הכלכלי קשה.

ח"כ איתן כבל: נקודת המוצא שלי היא שחשמל הוא זכות בסיסית. אסור לנתק חשמל. עכשיו צריך לראות איך מגדירים עבריינים סדרתיים שלא רוצים לשלם, ואיך מגדירים את אלה שאינם יכולים לשלם.

עו"ד עדי ניר בנימיני: פורום החשמל מסייע לאנשים שעומדים בפני ניתוקי חשמל וגם מנסה להביא להסדר חקיקתי מתאים. יש להבטיח שבכל מקרה יהיה מינימום הכרחי של חשמל לאדם, שאי אפשר יהיה לנתק אדם לגמרי. יש כלים אחרים לגבות חובות, ניתוק מחשמל איננו כלי מתאים.

עו"ס חמודי סעיד, מחלקת הרווחה – עיריית חיפה: אנשים שמנותקים מחשמל מגיעים לשירותי הרווחה במקרים של ניתוק. לנו יש קרן מקומית,שנותנת סיוע נקודתי על חלק מהחוב. זה לא מספיק. לפי רשות החשמל יש היום 42,000 מנותקים מחשמל מדי שנה, רובם ממשפחות קשות יום. המת"מ הוא כלי גבייה, כי חלק מהסכום שנטען משמש לתשלום החוב.

ח"כ ד"ר עבדאללה אבו מערוף : החשמל הוא זכות יסוד. יש להסדיר גם את עניין הבתים ללא היתרי בניה, ולחבר את כולם לחשמל.

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" – מרכזי זכויות בקהילה : צריך לראות איך להגיע למצב שאנשים לא צוברים חובות. Israel Electric Corporation שולחת חשבונות דו חודשיים. אני מציע לקדם תהליך שמי שירצה יוכל לקבל חשבון חשמל חודשי. מציע גם לחייב את חברת החשמל לתרגם את חשבונות החשמל לשפות נוספות.
נקודה נוספת: מציע שתהיה אפשרות לשלם חוב חשמל באמצעות פנקס שוברים.

אמל בסתוני, פעילה חברתית, חיפה: גידלתי ילדים חולי אסתמה, פעם היה לי ניתוק באמצע אינהלציה. היה לי חוב, התקינו לי מונה עם כרטיס נטען. אני מטעינה בכל פעם קצת חשמל, מוכנה לסבול חום וקור, רק שלא יתקלקלו לי האוכל במקרר והתרופות.

מירב יוסף, ראש אגף צרכנות ברשות החשמל: לפעמים הניתוק חייב להתקיים. צריך לאפשר לאנשים שמתקשים לשלם פרק זמן מספיק ארוך לשלם. יצאנו לתהליך של שימוע ציבורי, ואנחנו בונים כללים חדשים. הוחלט שרק מ-500 שח ומעלה מתחילים לדבר על ניתוק. נקבע גם שלא מדברים על ניתוק בתקופה של פחות משתי תקופות חשבון, כלומר ארבעה חודשים.
מרגע צבירת חוב עד לניתוק מחשמל עוברים שישה חודשים.

יש כ-3,000 מנותקים בחודש, כ-42,000 בשנה. יש גם כ-6,700 משתמשים במת"מ (כרטיס נטען) מדי שנה. סך החובות של המנותקים עומד על כ-150 מיליון ש"ח. יש עוד 200 מיליון ש"ח שנמצאים בהליכי גבייה ואינם מנותקים. אלה בחובות של משקי הבית.

ח"כ עיסאוי פריג': מבקש לקבל פילוח של המנותקים לפי ישובים.

עו"ד גלית גלובוס, יועצת משפטית, חברת החשמל: הניתוק הוא האמצעי האחרון. אנחנו משתמשים בו במשורה. היו מקרים שבהם עובדים שלנו שילמו בעצמם את החשבונות.

עו"ס יוליאנה סירקיס: יש קושי בגישה של הלקוחות לפקיד/ה, יש להתייחס לכך. צריך גם לבדוק אפשרויות להורדת ריבית והצמדה ואגרות גבייה.

התמונה מהועדה למעמד האישה. תודה לרב סיגל אשר על הדיווח מהדיון בניתוקי חשמל במשפחות החיות בתנאי עוני. תודה לפורום למאבק בעוני על היוזמה והטקסט והתמונות

• הדיון בועדת הכלכלה על ניתוקי חשמל

• תמונות נוספות