איזה מין אדם כל כך מתנגד לחקלאי מוסק את זיתיו שמאיים על הצבא שיפעיל אלימות אם הצבא מאפשר? ›

ב-14.10, יום רביעי, באדמות בורין, רעולי פנים מגיעים מכיוון יצהר לעבר מכוניתו של חקלאי מחווארה שנמלט מהמקום. לאחר מכן הם משליכים אבנים על הרכב ומנפצים את השמשות. צילום מסך מסרטון של ערוץ היוטיוב של "יש דין"

איזה מין אדם כל כך מתנגד לחקלאי מוסק את זיתיו שמאיים על הצבא שיפעיל אלימות אם הצבא מאפשר?

הרב אריק אשרמן

ביום ד' לפני שבוע חקלאי פלסטיני ואזרח בריטי הותקפו על ידי חוליה של בריונים שירדו מההתנחלות יצהר. כאשר הפלסטינים שנוכחו טוענים /ות שהרבש"ץ הוביל והנהיג את החבורה. הלינץ' של מבקש מקלט בבאר שבע מזעזע את המדינה בצדק, אבל ניסיון ללינץ' במטעי הזיתים כמעט ועבר על סדר היום כי אפילו מתנגדי ההתנחלויות "מבינים" את הרגשות כלפי פלסטינים כרגע.

ביום ו' לווינו חקלאים/ות נוספים/ות שביקשו למסוק את זיתיהם/ן מתחת ליצהר. (כולם/ן מוזמנים/ות להירשם להשתתף במסיק במשרדי שומרי משפט: 02-6482757, info@rhr.israel.net, או ליעל ב-052-3815079. לאחר כמה שעות ראינו שמסתכלים אלינו מלמעלה וזמן קצר לאחר מכן כוח צבא מגיע אלינו ודורש שגם אנחנו וגם הפלסטינים/ות יעזבו את המקום.  המפקד אמר לנו "אם הפלסטינים/ות לא יעזבו, מתנחלים ירדו ויכסחו להם את הצורה".

צפו: בריונים יורדים מיצהר לכיוון המסיק של בורין, צילום: יש דין

צפו: מתנחלים תקפו פלסטינים ופעילים בינלאומיים, ופצעו בריטי ופלסטיני

לטענת הפלסטינים במקום מתנחלים תקפו פלסטינים בשטח חקלאי שבין בורין לחווארה. באירוע נכח גם אדם שמשמש ככל הנראה כרבש"צ של אחת ההתנחלויות הסמוכות (הר ברכה או יצהר), שירה באוויר והצית אש בשדה. במקום שני פצועים, אחד פלסטיני ואחד בינלאומי, טרם ברור מצבם. המשטרה עצרה 4 ישראלים באירוע.

 

חשוב לי להביע הערכה למאמצים שחטיבת שומרון עושה כדי לקיים את המסיק למרות המתח השורר וכל המשימות על כוחות הביטחון הנובעים מהמצב. אני מאמין שחלק מהקצינים באמת חושבים שהם פועלים לטובת הפלסטינים/ות כאש סוגרים שטח "להגן אליהם/ן, על אף שהבג"ץ אסר על הדבר. לפחות הם/ן מאמינים/ות שחייבים/ות לנהוג כ למנוע הסלמה במצב הכבר נפיץ מאוד. קצינה שאני יודע משתדלת מאוד לקיים את המסיק צעקה אליי, "אתה לא מבין שאתמול שרפו את קבר יוסף"? לאותה סיבה שחו השנה פעם לאחר פעם מסיקים במקומות שבשנים קודמות היו 100% גניבות, כולל מקום אחד שצלמנו ישראלים גונבים את הזיתים! (וכוחות הביטחון לא הצליחו לתפוס אותם, על אף שאמרנו להם יומיים לפניהן שפלסטינים ראו גנבים). ביום ג' אחד מהמקומות הללו מתחיל למסוק.(אם כי הערב שוב מאיימים להפסיק בטענה שמישהו באזור זורק אבנים.) השני קיבל דחייה נוספת אתמול. דובר על מטע בבעלות אדם שירד מנכסיו והיום מתפרנס כשכיר יום בגלל הפגיעות בעציו שמתגברות משנה לשנה, שגם לא יכול לחזור לעבוד כי הוא ממתין למסוק.

שלוש עשרה שנות הניסיון שלי במסיק אומרות לי שיש דרך אחרת. אבל, להניח שהצבא צודק, ואין לצבא היכולת לקיים את המסיק ו/או למנוע הסלמה בלי לפייס מתנחלים אלימים ולהיכנע לאיומים שלהם, אני שואל "איזה מין אדם מוכן "לכסח את הצורה" של חקלאי שלא מהווה שום איום אליו כדי למנוע ממנו למסוק ולשרוף את עציו"?

ופה מישהו חושב שאולי המוסקים/ות כן מאיימים/ות על המתנחלים/ות, תרשו לי להסביר. מאז פסיקת בג"ץ ב-2006 בעתירה שלנו, של האגודה לזכויות האזרח ו-5 כפרים, הצבא מחויב לאפשר ולהגן על המסיק "עד הזית האחרון".  יש עדיין בעיות רבות, אבל יש שיפור רב. כדי להגן על החקלאים/ות, הצבא צווים הסוגרים לישראליים שטחים נרחבים בקרבת מקום להתנחלויות.

ב"שטחים כחולים" מומלץ חקלאים הפלסטינים/ות לתאם בואם/ן אם כוחות הביטחון בשל הסכנה. ב"שטחים אדומים" הם/ן מחוייבים/ות לתאם את בואם/ן כי סבור או שיש סכנה גבוהה ביותר לחקלאים/ות ו/או כי הצבא סבור שאין דרך אחרת להבטיח את שלומם/ן של המתנחלים/ות. הפסיקה גם ציינה שכאשר ישראלים מאיימים על חקלאים/ות, אסור לסגור את השטח לפלסטינים/ות "כדי להגן אליהם/ן", אלא אם ממש אין לצבא שום דרך אחרת למנוע שפיכות דמים.

לפני פרוץ גל האלימות, הצבא תכנן לאבטח את המסיק קודם על יד המקומות הכי אלימים ובמיוחד במקומות בהם יש היסטוריה של גניבות.  לאחר פרץ האלימות, כביכול למנוע הסלמה, דחו את המקומות הללו. גם לאחר שמסרנו תמונות של גונבי זיתים בשעת המעשה, דחו פעם נוספת את המסיק על יד המאחז "זית רענן," בו המתנחלים סוגרים את השער בפרצופם של כוחות הביטחון, על אף תמונות בהן רואים ישראלים גונבים זיתים!

אחד המקומות שעבדנו ביום ו' היה "כחול" ומקומות אחרים לא היו סגורים בכלל.  זאת אומרת, שהצבא לא היה סבור שדובר על מקומות בהן נוכחות פלסטינית לא מתואמת מסכנת ישראלים/ות.  היה לצבא סמכות להוציא אותנו באזור הכחול, אבל לא להוציא את הפלסטינים.  אחד התירוצים של המתנחלים עבור התקיפה הברוטאלית ביום ד', בו זרקו אבנים אל ראשו של מבוגר בריטי מטווח אפס כאשר הוא יושב על הקרקע ושרפו שטחים נרחבים, היה שאבן פגע במכונית של מתנחלת בציר. הלכתי למקום האירוע. היה לפחות קילומטר מהמקום להתחלות יצהר או לכל ציר. סופרמן לא היה יכול לזרוק אבן משם ולפגוע במישהו/הי.  אבל הצבא אמרו לנו ביום ו' שבגלל שהמצב כל כך מתוח, והאינטרס העליון למנוע הסלמה, יגרשו הפלסטינים/ות ממקומות הלא מחייבים תאום, גם אם זה מחייב צו מיוחד. אמרו לי לא לפעם הראשונה "בג"ץ לא מעניין אותנו. כאן אנחנו קובעים". קצין בכיר הבטיח שלא יפריעו לחקלאים/ות רחוקים יותר ושלמחרת כולם/ן יוכלו למסוק. אבל נהפוך הוא. זמן קצר לאחר מכן, מח"ט שומרון הוציא צו הסוגר את כל השטח עד הבתים של הכפר בורין לכמה ימים, והתחילו לגרש את כל החלקאים/ות.

משך כל השבת חשבתי על אירועי יום ו'. מצד אחד, כפעיל זכות אדם, אני מחוייב להגן על זכויות של כל אדם. מאז ניצחנו בבג"ץ אנחנו נלחמים נגד גורמים/ות המנסים לכרסם בפסיקה ולגלגל את השעון אחורה.  לא רוצים/ות שפלסטיני/ת י/תקום מהמיטה בבוקר ללא אישור, לא לדבר על הגעה לאדמותיו/ה. אז, אני מחויב להגן על כל אות של הפסיקה בכל עט.

אבל, אנחנו באמת במצב מתוח ורגיש. למרות זאת, באותה גזרה הצבא עושה מאמצים גדולים כדי לאפשר ולאבטח את המסיק. בעוד כשבוע וחצי מתואם מסיק באותו אזור. האם אנחנו באמת מחוייבים/ות להגן על הזכות של פלסטינים/ות לסכן את עצמם/ן, כאשר אירועים נוספים יכולים להוציא את כל המצב מכלל שליטה?

עד היום אני שואל את השאלה הזאת, ומשתדלים לעבוד בשטח בצורה שמספק הגנה לחקלאים/ות בלי לגרום להסלמה.

אבל, איזה מן אדם מוכן "לכסח את הצורה" של חקלאי/ת שמוסק את זיתיו/ה? האם לא נתנו וידוי ביום הכיפורים על "צרות עין"? אם חז"ל זעמו כאשר אדם לא היה מוכן לעזור לאדם אחר כאשר לא העזרה לא גורמת לו שום מחיר ("זה נהנה וזה לא חסר"), איזה חסר המסיק גורם למרביצים ומציתים? מה מקור חילול ה' הזה? שנאה תהומית כלפי הלא יהודי? הרצון העז לסלק לא יהודים מכל ארץ ישראל?  רגשי נקמה ו"לעולם לא עוד" בגלל אוולות הפלסטינים/ות ו-2000 שנה דיכוי, תחושת הפריווילגיה היהודית?  אהבת אלימות? יצר להתעלות על החלש? הכל ביחד?

ומה עתידנו אם הצבא נכנע לאלימות כזו? גם מתנגדי/ות ההתנחליות היו מקוממים/ות אילו הצבא היה אומר "חייבים לפנות את ההתנחלויות כי הפלסטינים/ות מאיימים/ות וחייבים/ות למנוע הסלמה.

גם בקרב מתנגדי/ות ההתנחלויות יש תחושה שחייבים/ות לנהוג בהבנה ואיפוק כי אנחנו עם אחד ואין לשבור את הכלים. אבל הורה טוב/ה מבין/ה שגם כאשר יש הבנה מה גורם להתנהגות רעה, חייבים/ות להפגין אפס סובלנות, על אחד כמה וכמה כאשר ההתנהגות פוגעת במישהו/הי אחר/ת.  אילו בחיי היחיד/ה, אדם היה אומר, "כל כך רע לי שלשכן שלי יש גינה יפה שאכסח לו את הצורה כאשר הוא עובד בה", היינו שולחים/ות אותו לפסיכיאטר. אבל, מקבלים/ות את זה בהבנה במישור הלאומי. (ואני לא אפילו נכנס לעובדה שהוא בנה על הקרקע של השכן.)  אני בעד הבנה כלפי אלו שאנחנו לא מסכימים/ות אתם, כי זו מרכיב הכרחי לגישור על הפערים ומיאת פתרונות.  אני גם חושב שהציבור הישראלי עושה טעות איומה שלא עושים יותר באמת להבין מדוע צעיר פלסטיני מחליט לרצוח יהודים/ות. שהרי הסתה עובדת רק כאשר יש נסיבות ההופכות את הקרקע לקרקע פורייה. אבל כמו הורה, אני אומר גם כלפי מרצחים פלסטינים וגם כלפי מפגעים ומאיימים ישראליים: "100% הבנה. 0% סובלנות"