בתמונה ארבעת המינים לסוכה:By Gilabrand (Own work) [CC BY-SA 3.0], via Wikimedia Commons

אסיף רבנים למען זכויות האדם תשע"ה עבור חג הסוכות תשע"ו

לאחר חשבון הנפש הקשה שערכנו בימים הנוראים בנוגע לחטאים האישיים והקבוצתיים שלנו, בסוכות נחגוג את האסיף הרוחני שלנו. כמו שקדמונינו שמחו על היבול החקלאי שאספו, נזכור גם את מה שטוב בנו וגם את הישגי השנה. האסיף הרוחני מחולק לשני חלקים: הראשון הוא חלק מהדברים שאנחנו יכולים להתגאות בהם. השני הוא חלק מהישגי השנה של רבנים למען זכויות האדם.

• האזינו: הרב אריק אשרמן התראיין ברשת ב' על הסקירה של רבנים למען זכויות האדם בדבר המגמות החיוביות במדינת ישראל השנה, כחלק מהאסיף הרוחני לשנת תשע"ו [31:25]
  

האסיף הרוחני של ישראל

• השקעות גדלות – ישראל שנתה את המדיניות משנות ה-90 לחסל את דיור הציבורי, ועכשיו בונה ומשקיעה.

• שביעות רצון מישראל  – הישראלים בין המרוצים מהחיים מבין אזרחי במדינות OECD.

• שיחרור לעזרה למבקשי מקלט – מבקשי מקלט שוחררו ממתקן הכליאה ב"חולות" על פי הוראת בג"צ. רשת עניפה של ישראלים הציעו להם מקומות לינה לימים הראשונים אחרי השחרור; ישראלים אחרים מציעים מגוון של תמיכות אחרות.

• עזרה לפליטים מסוריה – ישראל מספקת טיפול רפואי לפליטים מסוריה, ואזרחים מציעים עזרה נוספת.

• גינוי לאלימות – גינויים מקיר לקיר לרציחות הקיץ בדומא ובמצעד הגאווה. הגינוי מגיע גם מהציבור שמתנגד למימוש זכויות של להט"בים ו/או פלסטינים. באופן כללי גונו מעשי "תג מחיר". אמנם נדרשת פעילות יותר נחרצת ומעמיקה למנוע מעשים כאלו. יחד עם זאת לאור המתרחש בעולם ובאיזור שלנו, גינויים אלה אינם מובנים מאליהם.

• ישראל הינה דמוקרטיה חזקה ותוססת – אמנם יש צורך בהגברת ההגנה על זכויות מיעוטים והיעדר הדמוקרטיה בשטחים הכבושים. ויחד עם זאת, מדינת ישראל מאפשרת לארגונים בחברה אזרחית, להתבטא באופן חופשי ולפעול למען תיקון החברה.

• נשיא לכל האוכלוסיות – הנשיא ראובן "רובי" ריבלין משמש קול ברור, חזק וצלול למען חברה המכבדת את כל אזרחיה.

• העיתונות החופשית והמשפיעה בישראל – יש לעיתים צנזורה עצמית, אבל העיתונות הישראלית חוקרת כמעט כל נושא ושואלת כמעט כל שאלה. המדינה מאפשרת לתקשורת להגיע כמעט לכל מקום. מה שלא מתפרסם במדיה הממסדית מתפרסם במדיה האלטרנטיבית, או בעיתונות הזרה הפועלת בחופשיות רבה בישראל. המסירות הישראלית לעיתונות החופשית מאפשרת לעיתונאים מכל העולם לדווח על כל הפגמים והעוולות שלנו. בעיתונות שלנו יש מגוון רחב יותר מאשר בהרבה דמוקרטיות אחרות. עמיתיי בארגוני זכויות האדם, ואחרים עם דעות הפוכות, יכולים לכתוב טורים המבטאים בדיוק את מה שהם חושבים. לפעמים הזרקור התקשורתי משנה מדיניות.

• תג מאיר – השנה ראינו שיפור נוספת בנחישות כוחות הביטחון להילחם נגד פשעי שנאה, גזענות ותגי מחיר של פעילים קיצוניים כלפי האוכלוסייה הערבית.

• השפעת קבוצות קטנות על השיח הציבורי – בישראל, יחידים וקבוצות קטנות יכולים להשפיע על מדיניות. גם לקבוצות מוחלשות יש אפשרות להופיע בתקשורת ולהשפיע על מקבלי ההחלטות במדינה.

• החברה האזרחית – בישראל ישנו סקטור גדול, יצירתי, אקטיבי ומשפיע של ארגונים לא-ממשלתיים.

• רב תרבותיות – ישראל היא מדינה עם גיוון תרבותי רב ומיוחד.

• איכפתיות – החברה הישראלית אִכְפַּתִּית וּמוּדַעַת.

• שאיפה למוסריות – רוב הישראלים באמת מאמינים שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. והם מאמינים שהמקרים שבהם מופרות זכויות האדם בידי הצבא, הם רק מקרים פרטניים ולא שיטתיים. הם מאמינים באופן עקרוני בזכויות האדם. גם אם אנחנו, בקהילת זכויות האדם, רואים את האמונות הללו כבועה מנותקת מהמציאות, עדיין הדבר מעיד על כך שרוב הציבור הישראלי שואף למוסריות וצדק, ורוצים לראות עצמם כמוסריים ונוהגים בצדק. לכן יש לנו את ההזדמנות לנסות להביא את השאיפה המוסרית הזו לכדי הגשמה ומימוש.

• סובלנות – ישראלים/ות רבים מאמינים/ות בפלורליזם וסובלנות. בנוסף לתקשורת החופשית, אנו מקבלים פניות ממוסדות חינוך ימניים וגם מהצבא, להגיע וללמד בקרבם.

• יופי המדינה – יש לנו מדינה יפה.

• איכות הנוער הישראלי – יש לנו נוער אידיאליסטי ומודע. המדרש הנודע משיר השירים מספר לנו שלפני שה' נתן לנו את התורה, הוא ביקש ערבות. לא אבותינו ולא אמהותינו ולא נביאינו הספיקו בכדי להיות ערבים לתהליך קבלת התורה. אלא שה' ראה בילדים/ות את הערבים האמיתיים. אם אנחנו נלמד את הילדים תורה ("ושיננתם לבניכם") הם יעזרו לנו להגשימה ויפעלו כמימוש של הגשמתה.

• חופש דתי – בישראל, לא רק יהודים/ות חובשים כיפות אלא גם מוסלמים/ות ונוצרים/ות רשאים ללבוש את בגדיהם הדתיים ולקיים את פולחנם הדתי בחופשיות. יחד עם זאת יהודים שאינם אורתודוקסים חווים אפליה מצד השלטון, אבל באופן כללי ישנו חופש דת רחב בישראל.

• תרבות שוליים רחבה– בישראל ישנה תרבות שוליים שמשגשגת ומתרחבת.

בתמונה: סוכת הרבה עדית לב

האסיף של שומרי משפט:

• המאבק להצלת סוסיא – יחד עם שותפינו ותושבי סוסיא, שמנו את המאבק להצלת סוסיא בזרקור הבין לאומי והתקשורתי. האיום להריסת סוסיא עדיין שריר וקיים, אבל העניין הבין לאומי והתקשורתי הביא לנקודת מפנה, והיום הצבא מדבר עם תושבי סוסיא על פתרון מוסכם.

• רוח גבית לשינוי מדיניות דיור הציבורי – הזכרנו את זה כחלק מאסיף המדינה, אבל אנחנו גם גאים בחלקנו כבין מקימי הפורום לדיור הציבורי הפועל ברמת המדיניות וקבוצות פעולה בירושלים ובבית שאן, שהם שותפים מרכזיים לשינוי. כמובן, הדרך עדיין ארוכה, אבל דובר על שינוי מאוד דרסטי ממדיניות של ממשלות ישראל משנות ה-90.

• מחלקה חדשה ברבנים למען זכויות האדם – בראשון לינואר הוספנו מחלקה בין דתית לרבנים למען זכויות האדם, כאשר הועד המתאם הבין דתי בישראל נסגר ופעילותו עברה אלינו.

• הפעילות החשובה של צוות רבנים למען זכויות האדם – הצוות של רבנים למען זכויות האדם כולו מהווה חלק אדיר באסיף הרוחני שלנו. הצוות עובד ימים כלילות להגנה על זכויות האדם. במקרים רבים, באו לעבוד, אך מצאו ייעוד בחיים.

• הישגי מחלקת החינוך – מאות סטודנטים/ות השתתפו בקורסים שלנו במכינות הקדם צבאיות ובבתי המדרש לזכויות האדם שלנו. סטודנטים/יות לרבנות מחו"ל למדו אצלנו את נושא זכויות האדם בישראל. אחרים הגיעו לשמוע, לסייר ולהתנדב אצלנו.

• החשיבות של מרכז מימוש הזכויות בחדרה – מרכז מיצוי הזכויות החברתיות שאנו מפעילים בחדרה מהווה אוזן קשבת למאות אזרחים/יות שנמצאים/ות בתנאי עוני והחלשה ומתמודדים לבדם עם הבירוקרטיה האטומה. העזרה שאנו מעניקים לאזרחים, מלמדת אותנו על החסר בקשר שבין האזרח/ית לבין המדינה. המידע הנלמד הופך לניירות עמדה, קמפיינים ומהלכים חברתיים, משפטיים וציבוריים לשינוי חברתי.

• המאבק למימוש זכויות חקלאים פלסטינים כחלק מעבודה חקלאית ונטיעות בגדה – הודות לפעילות שלנו במחלקה המשפטית ובמחלקת שטח בשטחים הכבושים, ובשיתוף פעולה עם תנועת "תאעיוש", אלפי עצי זית נטעו. חקלאים בעשרות כפרים עיבדו בשלום את אדמותיהם. במקרים מסוימים המתנדבים שלנו עמדו כתף אל כתף עם החקלאים. במקרים אחרים, לא היינו נוכחים פיזית, אבל עבדנו בתיאום עם החקלאים הפלסטינים וכוחות הביטחון, בכדי להבטיח להם גישה מלאה ובטוחה אל אדמותיהם. הירשמו למסיק בחול המועד.

• חריש פלסטיני מוצלח – ראוי לציון במיוחד, שהנה חקלאים מהכפר ג'נתא נטעו, חרשו, זרעו, קצרו ומסקו את אדמותיהם בשלום על יד ההתנחלויות נוקדים וכפר אלדד באבטחת הצבא. זאת לאחר שנים רבות של הטרדות ואלימות ששיבשו את עבודתם.

• קייטנות הקיץ המשובחות לילדי הג'אהלין – בזכות הפעילות של מחלקת שטח בשטחים הכבושים, ילדי שבט ג'הלין למדו אנגלית ונהנו מקייטנות הקיץ. אנו שמחים שבית הספר בחאן אל אחמר עדיין עומד על כנו.

• התמונה של זכריא הופצה בכל רחבי העולם – התמונה של רכז השטח שלנו, זכריא סדה הופיע בכל העולם, יחד עם ראש מועצת קוסרה, כאשר הם גם מנעו ירי על כוחות הביטחון על פלסטינים וגם הגנו על שוטרת ישראלית שנתקעה בין הכוחות של המתנחלים והפלסטינים. התמונה של פלסטינים מחזירים שוטרת ישראלית הפכה לסמל של תקווה ואנושיות אפשרית באמצעו של עימות מר.

• תרומת התורמים – התמיכה המוסרית והכספית שקיבלנו מכל רחבי העולם מפגינה מחויבות אדירה לשיפור החברה הישראלית. התורמים מתנדבים בפעילותינו, כותבים מכתבים לקובעי סדר היום הפוליטי, ותורמים כספים המממנים את פעילותינו. זה הזמן לומר תודה, בזכותכם/ן אנו יכולים לשנות לטובה את החיים במזרח התיכון.

אלוהינו ואלוהי קדמונינו, (או: אלוהינו והאלוהי אבותינו, או ואלוהי אבותנו ואמותנו) קבל את האסיף שלנו. יהי הרצון מלפניך שנשתמש במתנות שקבלנו ממך, כך שבשנה הבאה הווידוי שלנו (וידוי) יהיה קצר יותר ורשימת אסיף שלנו (קציר רוחני) ארוכה יותר. יהי רצון שהבטחה של הביכורים הרוחניים שלנו יתממשו כאסיף עד השנה הבאה. יהי רצון שהיכולת שלנו לשמוח בהישגים שלנו ולראות את הטוב בישראלים/ות ובחברה ישראלית תחזק אותנו להצליח בעבודה שעדיין לפנינו.