התמונה: פליטים מקונגו, מוויקיפדיה
אזרחים אירופאים נהיו אור לגויים, ה"המרימים את הפנס על יד שער הזהב" (פרפראזה משירה של אמה לזרוס הנמצא על הבסיס של פסל החירות בניו יורק). הם מלמדים אותנו מה זאת "תשובה".
ביום ב' האחרון התראיינתי בחדשות קול-ישראל בשפה האנגלית על משבר מבקשי מקלט. (דקות 14:45-17:50) לפני שראיינו אותי, שדרו צילומים מביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו שסייר במקום בו מרחיבים את הגדר בדרום הארץ; אותה הגדר שאמורה למנוע במבקשי מקלט להיכנס לישראל. הוא אמר שעכשיו אירופה לומדת מה קורה כאשר הם מאבדים שליטה על הגבולות שלהם, וכן שישראל לא אטומה למה שקורה, ומספקת עזרה הומניטארית לפליטים מסוריה.
אבל, אני התרגשתי ממה ששדרו, לפני הופעת ראש הממשלה בטלויזיה; היה מרתק לראות את כל הגל של האזרחים האירופאים שפותחים את הלב ואת הכיס עבור מבקשי המקלט. אלו באים מרחוק כדי להסיע מבקשי מקלט לקהילות שלהם. מעבר לסיוע ההומניטארי, הם העבירו מסר פשוט – ברוכים הבאים. אתם רצויים כאן.
אני שואל את עצמי מה אומרים לעצמם אזרחים כאן בארץ, כאשר הם רואים את הדברים. כשאירופה חוקקה חוקים ונהלים בכדי לבלום את הגל האנושי של ההגירה מאפריקה וסוריה, כאן הייתה תחושה בקרב רבים שמדיניות אירופה מצדיקה את המדיניות שלנו. "סוף סוף הם מרגישים על בשרם מה שאנחנו מרגישים, וראו מה הם עושים." אבל הזמנים השתנו. עכשיו יש אזרחים אירופיים המתנגדים למדיניות של הממשלות שלהם, ויש ממשלות ששינו את המדיניות. זהו לקח חשוב. ראש ממשלת גרמניה אנג'לה מרקל הקפיאה את "נוהלי דבלין" והתחייבה שגרמניה תקלוט ותממן לבדה מאות אלפי מבקשי מקלט.
ביום חמישי [10.9] שמעתי ברשת ב' ראיון עם יהודי אוסטרי שלקח פסק זמן מכל עיסוקיו, בכדי לנסוע לאחד ממרכזי הקליטה ההרחוקים מעירו כדי לעזור לפליטים. הוא אחד מרבים אחרים, השייכים לדתות שונות, שחולקים אמונה משותפת, שאסור לעמוד מנגד; "לעמוד על דם רעיך" (ויקרא י"ט:ט"ז). בראיון הוא אמר שבהתחלה אזרחים רבים פעלו מתוך כעס [על הפליטים]. הוא אפילו ציין שראה אישה זקנה שבועטת ויורקת על אימא וילדיה. אך גם אמר שעכשיו הוא רואה שינוי בחברה האוסטרית. יש אזרחים שדואגים למבקשי מקלט. אפילו כוחות המשטרה שבתחילה חסמו את מבקשי המקלט מלעלות על הרכבות, עכשיו , שומרים עליהם. יש עדיין מקומות בהם מונעים ממבקשי המקלט לעלות על הרכבות. אבל בו בזמן יש מקומות אחרים שבהם נותנים למבקשי המקלט לנסוע בחינם אל מחוז חפצם.
תחשבו על זה: אזרחים אירופאים שפעם עמדו על דם רעיהם, עכשיו משתנים. זו ההנהגה הגרמנית המובילה אותם להסכמה לדלל את ההומוגניות התרבותית והגזעית, וגם להכביד את הנטל על הכלכלות שלהם [עם קבלת אזרחים מבקשי המקלט]. הרמב"ם מלמד שהמבחן האמיתי של תשובה (לענות לקול דממה דקה של אלוקים, להסתובב ולשוב ל"אני" הנעלה ביותר שלנו) הוא כאשר יש הזדמנות לחזור על אותה עבירה שעשינו בעבר, והפעם לנהוג אחרת ("משנה תורה, הלכות תשובה" ב:א).
רוברט רוזט, מנהל ספריות "יד ושם" בבלוג שלו, מזכיר לנו, כיצד נהגו מדינות העולם בכנס אוויאו, בשנת 1938:
" What is needed today is a new international initiative to aid the refugees — certainly not a sham like the Evian Conference, but a sincere and resolute effort to actually make a practical difference for the miserable millions. This would go a long way towards the saving of many lives, and would also constitute an important gesture toward making amends for the world’s past failures of conscience and action."
איני יודע מה יקרה מחר. המדיניות האירופאית מתהפכת מיום ליום. אולי בסוף השנאה, הפחד והדאגות הכלכליות ינצחו. מיותר לציין שהיה עדיף לטפל בשורש הרע, ולמצוא דרך לשים קץ למלחמות, חיכוכים ודיכוי המייצרים את גל הסבל האנושי הזה.
בראיון לקול ישראל באנגלית, אמרתי: "אני מתבייש כאשר אני משווה את ההתנהגות של האזרחים והמדינות האירופאיות, להתנהגות שלנו בישראל בשאלת מדיניות ההגירה. כולי תפילה שאנחנו נהיה ונשמש כאור לגויים ונכבד את ציווי התורה לנהוג באחרים, בדרך שלא נהגו בנו. (שמות כ"ג:ט).
בזמן שמבקשי מקלט התחילו להגיע לישראל, נוצרה תמיכה מאוכלוסיות מסוימות, ועכשיו ישנן מספר עמותות שנלחמות בגבורה רבה, בכדי לשפר את המצב גם ברמה הפרטנית וגם ברמת המדיניות. מאחורי הקלעים, ישנם ישראלים רבים שעושים עבודת קודש, בכדי לספק עזרה הומניטארית לפליטים הסורים. זה על אף שחלק לא קטן מהפליטים הסורים אינם מאוהדיה הגדולים של מדינת ישראל. לאחרונה רשת של אזרחים פעלו במהירות בכדי לקלוט בבתיהם, באופן זמני, את 1,200 מבקשי המקלט ששוחררו ממתקן הכליאה "חולות" שבנגב. מבקשי המקלט קבלו הזדמנות לנשום לרגע, ולחשוב איפה היו יכולים למצוא קורת גג, ולאן פניהם מועדות. אבל הפעילות הזאת נעשתה מול עוינות בוטה של הממשלה שלנו, ושל אלמנטים מאוד קולניים בקרבנו.
פנו אלי מהרדיו להתראיין בערוץ הנחשב "ימני "גלי ישראל". רק לאחר נציגי ארגוני זכויות הפליטים סרבו להתראיין, כי לאותם נציגי ארגוני זכויות הפליטים נמאס שאורבים להם בערוצים השונים ותוקפים אותם על העזרה לפליטים.
בנוסף, אני שייך לקבוצה ירושלמים של פעילים שעוזרים למבקשי המקלט למלא בקשות למעמד של פליט. אנו מחפשים מתנדבים בכל רחבי הארץ, במיוחד רבנים ורבות שיעזרו בנושא, פנו אלי בנושא!לאחרונה, נפגשנו עם מטפלות חיצוניות, בכדי לקבל עזרה במתח הפסיכולוגי שנגרם על ידי הליכה נגד הזרם בחברה הישראלית והתלבטויות רבות, האם אנחנו מסייעים לפליטים או לא. הכול בהקשר של הנתונים העלובים המעידים שישראל מאשר רק 0.012% מהבקשות. האחוז נמצא בתחתית הנתונים העולמיים ביחס למדיניות ההגירה.
ומכל מקום, אני שואב השראה וכוח ממאמצים של האזרחים והמדינות האירופאיות הבוחרים לא לעמוד מנגד. הם מזכירים לנו שתשובה אפשרית. כמו כן, אני שואב כוח והשראה מניצוצי השינוי הנובעים מהעבודה שלנו:
א. התנועה הצעירה למחלקה הרב דתית החדשה שלנו;
ב. הסיכוי שנפתח לשנות את ההחלטה ולהציל את הכפר הפלסטיני סוסיא בדרום הר חברון;
ג. המהפך במדיניות משנות ה-90 בנוגע לדיור ציבורי.
לאחרונה אחת מעורכות הדין שלנו ואנוכי התבקשנו להציג את הנרטיבים שלנו ושל הפלסטינים לחיילי חיל החינוך שהגיעו לסיור באתר של סוסיא בדרום הר חברון כדי להכין סיורים עבור חיילים אחרים. החילים ביקשו מאיתנו, במקרה זה, להסביר את מורכבות הנושא, כי אחד מהחיילים למד במכינה קדם צבאית בה אנו מלמדים.
בשבוע הבא נפרסם את הוידוי השנתי ליום כיפור שיתייחס לכל מה שלא בסדר בישראל. האסיף הרוחני שלנו שייכתב עבור חג סוכות יראה את מה טוב בנו. אבל עכשיו הזמן להתחדשות. אנו מבקשים לרענן את עצמינו בפתח של שנה חדשה. התחדשות באה כשאנו מתירים את עצמינו לקבל השראה, ולאפשר לה לפקוח את עינינו לכל האפשריות והתפתחויות החיוביות שאולי מחכות לנו בשנה העומדת להיפרס.
לשנה טובה ומלאה זכויות אדם כרימון.
אריק
