בתמונה: ההריסות במרחב מעלה אדומים בידי המינהל האזרחי שהתרחשו בשבוע שעבר לצד תמונה של שר הביטחון משה בוגי יעלון. cc : ויקיפדיה By Reuven Kapuscinski (ofer_1974@walla.com) [CC0], via Wikimedia Commons
ארגון רבנים למען זכויות האדם שלח אתמול [24.8.2015] מכתב לשר הביטחון בוא הוא מתריע על הגל הנרחב של הריסות בתי פלסטינים בשטח C בגדה, למרות התבטאויות של מערכת הביטחון כי היא מאפשרת ואף משפרת את אפשרויות הפיתוח הפלסטיני בשטח C. הארגון שנאבק למען זכויות התכנון של הפלסטינים קובע כי: בעוד המדינה עומדת בסירובה לערוך שינויים נדרשים במערכת התכנון, בעניין ההריסות היא דווקא הגבירה את פעילותה.
גל אינטיסיבי של הריסות ברחבי הגדה
בשבועיים האחרונים אנו עדים לגל אינטנסיבי במיוחד של הריסות בתי פלסטינים ברחבי הגדה, בשטח C שבשליטה ישראלית מלאה. לרוב מדובר בפלסטינים החיים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של הגדה – בדואים ופלאחים בקהילות מוחלשות שיישארו ללא קורת גג בחום הלוהט. עשרות מבנים נהרסו בשבועיים האחרונים: בקהילות בדואיות מצפון למעלה אדומים, בפסאיל שבבקעת הירדן, בקהילת אל מיתה ובכפר עקבה שבצפון הבקעה, בקהילה מזרחית לטובאס ועוד.
הריסת הבתים והמבנים לא יכולה לכסות תחת הטענה על "בנייה לא חוקית". בשטח C שבגדה חלה מערכת תכנון צבאית ללא ייצוג וסמכות לתושבים המקומיים (הפלסטינים), כפי שנהוג במערכות תכנון ברחבי העולם. אף בג"צ הוטרד מתוצאות התנהלות המערכת התכנונית הזו בשטח: עשרות כפרים ללא תוכנית מיתאר, לחילופין תוכניות מיתאר מצומצמות, סיכוי אפסי כפלסטיני להשיג אישורי בנייה (גם כשמדובר על אדמתך הפרטית) ופחות מ-1% משטח C שמוקצה לפיתוח פלסטיני לעומת כ-30% להתנחלויות.לפלסטינים גם לא מוקצים מגרשים של "אדמות מדינה" הכוללים תוכניות מיתר מובנות ואפשרות לבנייה, כפי שהדבר נעשה למתנחלים. כך שהם מוצבים בבירור בחוסר ברירה אלא לבנות ללא אישורים.
צפו: איך מערכת התכנון בשטחים משפיעה על חיינו
כישלון מתווה התכנון החדש בשטח C:
בג"צ קבע, בהמשך לעתירה שהגיש ארגון רבנים למען זכויות האדם יחד עם ארגונים ומועצות פלסטיניות [בעתירה שותפים מועצת הכפר דיראת-רפעיה, שומרי משפט- רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, וסנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם], כי על המינהל להציע מתווה לשיתוף מהותי של הפלסטינים בהליכי התכנון. אבל בג"צ לא היה מוכן להורות על העברת סמכות לפלסטינים בהליכי התכנון או להקפיא הריסות עד לשיפור המצב התכנוני. אנו סברנו שהמיתווה שהציע הצבא – ובג"צ קיבל – איננו מחייב את מערכת התכנון הצבאית ולפיכך לא ייתן מענה משמעותי לבעיות ההומניטריות האקוטיות בשטח, הנובעות מהכשל המערכתי בתכנון בשטח C. בג"צ ראה בנוהל החדש מענה מספק. גל ההריסות הנוכחי הוא עוד ראייה כי הנוהל החדש איננו נותן מענה לבעיות בשטח, ומאות פלסטינים נותרים ללא קורת גג כל שנה.
כעת נדרשים מעשים ולא רק דיבורים: אם אכן פני מערכת הביטחון למגמה של שיפור זכויות הפלסטינים; עליה להוכיח זאת, ובפרט בתחום של התכנון. כרגע נראה שההפך הוא הנכון: בעוד המדינה מסתפקת בנוהל ועמדה בסירובה לערוך שינויים נדרשים במערכת התכנון, בעניין ההריסות היא הגבירה את פעילותה. אם רוצים שינוי חיובי כפי שהמדינה מצהירה, זה אומר הכרה בתנאים המיוחדים שהביאו לחנק הפיתוח הפלסטיני, ושלא מותירים לפלסטינים ברירה אלא לבנות ללא אישורים. לפיכך הפיתרון האמור צריך לכלול יצירת תוכניות מיתאר לקהילות הקיימות, ובשיתופן; מסלולים המאפשרים קבלת היתרי בנייה על בסיס קריטריונים שיוויוניים וענייניים במקום חנק פיתוח; ושיתוף מהותי של הציבור הפלסטיני בקבלת החלטות תכנוניות. עד לתיקונים אלו יש להקפיא הריסות בתי פלסטינים בשטח C.
