היום [שני] הרב אריק אשרמן הצטרף לפעילים ופעילות שבאו להגן על הכפר אום אל חיראן מהריסות. אתמול והיום הגיעו דחפורים לעבוד על אדמות הכפר, למרות שהדיון המשפטי על עתיד הכפר עדיין לא הסתיים.
רקע
מדינת ישראל מתכוונת להרוס את שני הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים אום אל-חיראן ועתיר ולעקור את 1200 תושביהם לעיירה חורה. אדמת אום אל-חיראן מיועדת לישוב קהילתי יהודי שגרעינו כבר מתגורר ביער יתיר וממתין לגירוש תושביו הבדואים כדי להקים תחתם את בתיהם. אדמות הכפר עתיר מיועדות להרחבת יער יתיר. בני שבט אבו-אלקיען, תושביהם הבדואים של הכפרים אום אל-חיראן ועתיר עומדים בפני סכנת הגירוש השלישי שלהם מאז סולקו ונושלו לראשונה ב– 1949 מאדמות אבותיהם בוואדי זבאלה, ליד קיבוץ שובל, ועד שהמדינה שיכנה אותם בשנת 1956, במקום מושבם הנוכחי ליד יער יתיר צפונית מזרחית לעיירה הבדואית חורה. בית המשפט העליון קבע שתושבי עתיר ואום אל-חיראן הם בני רשות בקרקע ולמרות זאת התיר את הריסת הכפרים וגירוש תושביהם. ההחלטה על הרס של כפרים בדואים על מנת להקים ישוב ולנטוע יער במקומם היא החלטה גזענית, שתעמיק את הקרע בין הקהילות בנגב ותפגע בכל תושביו. הנגב הוא רחב ידיים ויש בו מקום לכולם – יהודים וערבים. אנו קוראים לממשלה לחזור בה מההחלטה לפנות את הכפרים אום אל-חיראן ועתיר ולהחליט על הכרה בהם במקום מושבם הנוכחי או על אדמתם המקורית, או לקבל את הצעת התושבים להקים ישוב משותף יהודי-ערבי – חירן-אום אל-חיראן. לאלבום התמונות המלא
צפו ברביעי הקרוב: איך דוחקת המדינה את הבדואים משותפות לניכור?
ב-26.8 21:00 תשודר שוב במבט שני כתבתו של גיל קרני איך דוחקת המדינה את הבדואים משותפות לניכור? בימים אלו של מתיחות חדשה בין המדינה לבדואים עם תחילת העבודות סביב הכפר אום אל חיראן שאמור להפוך ליישוב היהודי חירן חשוב להזכיר שוב את פועלה של המדינה ליצירת המתיחות ואת החלופה שכבר קיימת בשטח ומציעה כיוון לעתיד טוב יותר לכל יושבי הארץ.
הכתבה עוסקת ביחס המדינה לבדואים בצפון הארץ לעומת בנגב: בצפון, באופן יחסי, רואים מגמה חיובית של הכרה בכפרים הבדואים ופיתוח שלהם, ובמקביל רואים שילוב של הבדואים הצפוניים בחברה הישראלית והערכה למדינה; בדרום המגמה הפוכה – אי-הכרה, הריסות בתים, נישול, הזנחה ובמקביל ניכור בין הבדואים למדינה.
צפו וראו את האבסורד: כיצד במקום טוב לכל אנו מביאים רע לכל יושבי הארץ. כפי שאמרו כבר אבותינו: חרב באה לעולם על עינויי הדין ועל עיוות הדין….
אום אל חיראן Posted by שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם on Sunday, August 23, 2015
*
איך דוחקת המדינה את הבדואים משותפות לניכור?איך דוחקת המדינה את הבדואים משותפות לניכור? בימים אלו של מתיחות חדשה בין המדינה לבדואים עם תחילת העבודות סביב הכפר אום אל חיראן [שימו לב ברקע לדחפורים] שאמור להפוך ליישוב היהודי חירן חשוב להזכיר שוב את פועלה של המדינה ליצירת המתיחות ואת החלופה שכבר קיימת בשטח ומציעה כיוון לעתיד טוב יותר לכל יושבי הארץ. ביום רביעי הקרוב [26.8] תשודר שוב בתוכנית מבט שני כתבתו של גיל קרני על יחס המדינה לבדואים בצפון הארץ לעומת בנגב: בצפון, באופן יחסי, רואים מגמה חיובית של הכרה בכפרים הבדואים ופיתוח שלהם, ובמקביל רואים שילוב של הבדואים הצפוניים בחברה הישראלית והערכה למדינה; בדרום המגמה הפוכה – אי-הכרה, הריסות בתים, נישול, הזנחה ובמקביל ניכור בין הבדואים למדינה.צפו וראו את האבסורד: כיצד במקום טוב לכל אנו מביאים רע לכל יושבי הארץ. כפי שאמרו כבר אבותינו: חרב באה לעולם על עינויי הדין ועל עיוות הדין….למידע נוסף על ההריסות באום אל חיראן — >>> http://bit.ly/1Edwn5p Posted by שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם on Monday, August 24, 2015
