בתמונה: כתובת נאצה שהשאירו הרוצחים של עלי דוואבשה, בכפר דומא, לאחר ששרפו את בית המשפחה. צילום: זאכריה סדה, פעיל השטח שלנו שהיה לראשון שהגיע לזירת הפיגוע הנפשע ועזר בפינוי הפצועים.
מאמר זה מהווה דעה אישית של חבר הארגון והוא לא משקף את המדיניות הרשמית של הארגון "רבנים למען זכויות האדם".
מאת: רון קרוניש
לאחר ששמעתי על המעשה המתועב והמזוויע של שריפת משפחה פלסטינית בשנתה בכפר הפלסטיני דומא שבגדה המערבית ביום שישי לפנות בוקר – ככל הנראה על ידי יהודים קיצונים – אירוע שבא בעקבות דקירתם של 6 אזרחים יהודים חפים מפשע שהשתתפו במצעד הגאווה יום קודם לכן במרכז ירושלים על ידי חרדי מטורף – התחלתי להבין שהגענו למצב חרום. בעקבות האירועים הללו העלתי ביום שישי האחרון לעמוד הפייסבוק שלי את המסר הבא:
הגיע הזמן שממשלת ישראל תעקור מן השורש את התופעה המסוכנת הזו של טרוריסטים יהודים ותעצור את הרבנים שלהם בגין הסתה. תפיסה מוזרה וחולנית ביותר של יהדות שונאת זרים נלמדת בישיבות מסוימות בגדה המערבית ובישראל. כפי שנמנע מתנועת 'כך' מיסודו של מאיר כהנא מלהשתתף בבחירות לכנסת, כך יש לאסור על המשך הפעילות של ישיבות אלה, ולכלוא את הרבנים שלהן באשמת הסתה והמרדה. הצעירים הקיצונים והמטורפים המבצעים תכופות פעולות וונדליזם ועתה שורפים ילד פלסטיני למוות (בפעם השנייה!), שואבים את הרעיונות הללו מהרבנים שלהם והרעיונות שהם מפרסמים. שירותי הביטחון שלנו צריכים לעצור אותם עכשיו במעצר מינהלי – כפי שהם עושים לפלסטינים – כאמצעי חרום לפני שיהיה מאוחר מידי. זהותם ומקום הימצאותם ידועה. פנאטיים אלה מביאים אסון על כולנו! יש לעצור אותם עכשיו!
למרות שחשבתי שכל מילה שאני כותב היא אמת, ידעתי גם שהנימה הייתה אמוציונלית למדי.
אולם בהפגנה נגד גזענות שבה השתתפתי, אשר התקיימה בכיכר ציון שבלב ירושלים, שמעתי נואמים רבים שמתארים את הדברים באותם מונחים רגשיים ובכללם הרב בני לאו והרב רפי פוירשטיין, שתי דמויות מובילות ביהדות האורתודוכסית המודרנית הנאורה בישראל. הם הבהירו בצורה ברורה ביותר שפעולות אלו של יהודים קיצונים הן הרבה מעבר לגבול המקובל ביהדות. הרב לאו אמר במפורש שאנחנו נמצאים עתה במצב של "סיכון גבוה", והרב פוירשטיין הדגיש שהיהדות אינה יכולה לסבול פעולות מסוג זה.
למחרת בבוקר קראתי מאמר רציני ומשמעותי מאת עמוס הראל, הפרשן לענייני ביטחון של היומון החשוב ביותר בישראל, 'הארץ', ובו הסביר ונימק מהו טבעו של מצב החרום והצומת ההיסטורי שבו אנו מוצאים את עצמנו בישראל בימים אלה. אני מאמין שכל מי שמודאג מהמצב עליו לקרוא את הניתוח שלו, ועל כן אני מצטט להלן מספר פסקאות מתוך המאמר.
"…הסלחנות ארוכת השנים שמפגינה המדינה כלפי אלימות הימין הקיצוני, ושניכרה גם בשבוע שעבר בבית אל (איש מתוקפי השוטרים לא נשאר במעצר), היא שמאפשרת בקצה הסקאלה הזו גם פשעי שנאה רצחניים כמו זה שאירע בדומא. ליד הרכה יש מחיר.
מאבק פוליטי, גם כשהוא מתנהל נגד מימוש צו משפטי, הוא חלק מהשיח הלגיטימי. אבל כשההנהגה הנבחרת (והחלשה להחריד) של ההתנחלויות מסכימה בשתיקה עם התפרעויות, בעוד שרים וח"כים מתחרים בנאצות על בג"ץ ושר הביטחון, קשה להתייחס אל הרצח בדומא כאל רעם ביום בהיר, גם אם הרוב המכריע של המתנחלים מתנגד למעשיו של קומץ.
הרוצחים שהציתו את שני הבתים בדומא כנראה ייתפסו לבסוף. היחידה המשטרתית ללחימה בפשיעה לאומנית אמנם הוקמה באיחור רב, אבל למדה בינתיים את העבודה, כפי שהוכיחה באחרונה לכידת הנאשמים בהצתת הכנסייה בכינרת, אחרי סדרה ארוכה של כישלונות. גם החטיבה היהודית בשב"כ מפנה כיום יותר משאבים לטיפול בטרור היהודי מכפי שעשה השירות עד לפני שנים אחדות.
בכל מקרה, המלחמה במחבלים היהודים אינה יכולה להסתכם במהלכים של זרועות הביטחון. זו שרשרת ארוכה שאמורה להתחיל בהתנערות החלטית של רבנים ופוליטיקאים בימין ולהסתיים ביד קשה של בתי המשפט, הנוטים להפגין התחשבות מפליגה בנסיבות של קנאים יהודים.
מי שפעם כונו, בנימה מבטלת, "עברייני תג מחיר", התפתחו והפכו, לנוכח אזלת ידן של הרשויות, לארגון טרור של ממש. …..האנשים הללו מבקשים להצית מלחמת דת, שאינה שונה בהרבה מזו שרואים לנגד עיניהם הג'יהאדיסטים בצד הפלסטיני. אם לא יופעלו נגדם כל מערכות השלטון ואם לא יישמר התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית שצה"ל משבח כך כך, הם עלולים להשיג את מבוקשם.
עמוס הראל, "מחיר הסלחנות", "הארץ", 2 באוגוסט, 2015.
מה שידעו קודם בפורום "תג מאיר: אור במקום טרור"
מה שעמוס הראל ורבים אחרים אומרים היום הוא מה שאנו בפורום 'תג מאיר' – הפועל ציבורית נגד פשעי השנאה של טרוריסטים יהודיים המכנים עצמם 'תג מחיר' – אומרים בשלוש וחצי השנים האחרונות. אולם אף אחד לא לקח אותנו מספיק ברצינות. עתה, סוף סוף כולם אומרים זאת! אך האם מילים יובילו למעשים? אני מקווה שכן, מפני שאנו נמצאים עכשיו במצב חרום מובהק!
ביום שישי האחרון, נפגשתי במקרה עם רבה ידידה שלי בסופרמרקט במהלך הקניות השגרתיות לקראת שבת. שוחחנו קצרות על ההצתה והרצח של התינוק הפלסטיני בדומא והיא אמרה לי: "אנחנו עדים עכשיו לחורבן הבית השלישי. דחיתי את הדברים כהגזמה. אולם הבוקר שמעתי ידיד שלי, אליעז כהן, מתראיין בקול ישראל ואומר את אותם הדברים ברדיו הציבורי! ואז הוא החל לבכות בשידור, והדבר זעזע אותי.
אני מודאג, מאוד מודאג, בנקודה זו של ההיסטוריה שלנו. הגיע הזמן שהרוב השקט של ישראל יתעורר! כמה אלפי אנשים עם רצון טוב השתתפו בהפגנות נגד גזענות ואלימות במוצאי שבת האחרונה בירושלים, תל אביב וחלקים אחרים של הארץ. אנחנו צריכים מאות אלפי אנשים שיצעדו ברחובות ויקראו "מספיק"!.
בבתי הכנסת שלנו בישראל ובכל רחבי העולם היהודי בשבועות האחרונים לפני ואחרי 'תשעה באב', אנו קוראים את דברי הנביאים ירמיהו וישעיהו שהזהירו אותנו מפני הידרדרות מוסרית והזכירו לנו מה אנו אמורים להיות. לפני שבוע, הציג בפנינו הנביא ישעיהו חזון לעתיד טוב יותר כאשר אמר בסופו של הפרק הראשון: "ציון במשפט תיפדה, ושביה בצדקה". הגיעה העת לשמוע את דברי ישעיהו ולחזור לחזון שלו, בטרם יהיה מאוחר מידי.
הרב רון קרוניש
יועץ בכיר במועצה המתאמת הבין דתית בישראל, מחלקה חדשה ברבנים למען זכויות האדם
