בתמונה: By NASA/Apollo 17 crew; taken by either Harrison Schmitt or Ron Evans [Public domain], via Wikimedia Commons

בדבר תורה לפרשת "דברים" הרבה מירה רז נעה בתוך האיזכורים של שלושת הנביאים הגדולים משה, ישעיהו וירמיהו למושג של "אֵיכָה". היא מחפשת את הדרך לצאת מתוך הבורות הרוחנית, האטימות, הניכור והביזה של ימינו. הנבואות מזהירות אותנו שגם בירה רוחנית כירושלים יכולה ליפול בשל שליט זר. בתנועה פרשנית ייחודית, היא מוצאת תקווה גם בחורבן. 

שלושה נביאים גדולים התנבאו בלשון 'אֵיכָה'  (איך), משה, ישעיהו וירמיהו:

א. משה – פרשת "דברים"

בשבת של פרשת "דברים", אנו מתחילים לקרוא בספר 'דברים' שנקרא גם 'משנה תורה'. שם זה ניתן לספר על פי תכנו, שהדברים הכתובים בו כבר כתובים בכללותם בארבעת הספרים הקודמים, אך משה חוזר עליהם בצורה שמדגישה ומבהירה את העקרונות החשובים ביותר של התורה (למשל, "שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד" כתוב בספר זה) וכן מוסיף להם סדרי דין הדרושים לישיבת הקבע בארץ. בנוסף, משה – וְכֵּן – גם מפחיד את חסרי המודעות בשכר ועונש, ולבעלי המודעות מזכיר את הבחירות ואת תוצאותיהן – תלוי איך קוראים את הטקסט.

והנה גם בפרשת 'דברים'  אנו מוצאים את המילה 'אֵיכָה'.

משה אומר (א 12): "אֵיכָה אשא לבדי טרְחֲכֶם ומַשַאֲכֶם וריבכם?"

מסבירים: "טרחכם – לבאר לכם מצוות ה' ואַתֶּם קשים להבין…ומשאכם – סיפוק צרכיכם, להמציא לכם פרנסתכם, וריבכם – לדון בריבותיכם בין איש ובין רעהו" (שם, דעת מקרא)

רש"י מוסיף מן המדרש: על "טרחכם" – מלמד שהיו ישראל טרחנין. היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין, אומר: יש לי עדים להביא, יש לי ראיות להביא…" ועל "משאכם – מלמד שהיו אפיקורסין… וריבכם – מלמד שהיו רוגנים"

לא אוכל לנתח כאן לעומק את המאפיינים הנ"ל, אבל גם כך התמונה העולה מפרושים אלה היא של חברה שמתקשה מאוד לחיות באחדות; כזאת שלא מבינה את מהותם של המושגים 'משפט' ו'צדק' כיון שחשוב לה רק נצחון האינטרס הפרטי. אמפטיה וחמלה אינם בנמצא ואנשים שופטים אחד את השני לרעה מלכתחילה בבחינת כל אחד נגדי, עד שיוכח אחרת.

 

ב. ישעיהו – ההפטרה

השבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת חזון" על שם ההפטרה מישעיהו פרק א' שפותחת במילים:

"חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים בימי…"

והחזון שלו היה מר ביותר. דברי תוכחה ומוסר מן המפורסמים במקורותינו שמסתכמים בשאלה הנוקבת:

"אֵיכָה היתה לזונה קריה נאמנה? מְלֵאֲתִי משפט, צדק ילין בה, ועתה מרצחים…"

ירושלים, שבה היו מוסדות השלטון של ממלכת יהודה ובית המקדש וכוהניו, היא הקריה שהנביא אומר עליה שפעם היתה נאמנה לתורת המוסר של עם ישראל, ושררו בה משפט צדק ועשית צדקה ועתה בגדה בכל אותם ערכים שהם הלב של התורה ונהפכה לעיר של רוצחים,  גם בפועל, וגם בגלל שעל ידי הטית משפט הצדק לצרכיהם ואטימות הלב שלהם, החלשים בחברה נחשבו על ידי החברה, ובעיני עצמם, כמתים.

ג. ירמיהו – מגילת 'אֵיכָה'

בערב ט' באב (השנה במוצאי שבת הקרובה) נוהגים לקרוא את מגילת 'אֵיכָה' שעל פי המסורת נכתבה ע"י ירמיהו הנביא שחי בזמן חורבן בית ראשון. יש הקוראים לה גם בשם 'מגילת החורבן'. הפסוק הראשון שלה אומר:

"אֵיכָה ישבה בדד העיר רַבָּתִי עם, היתה כאלמנה רבתי בגויים, שָרָתִי במדינות היתה למס?!"

כיצד קרה  שירושלים הבנויה ומלאת-אדם שסימלה את ריבונותה ממלכת יהודה, שהיו בה ביניני-הפאר של עשיריה, ארמון המלכות של בית דוד ובית המקדש שהוקם בתקופת שלמה – כיצד הפכה לשוממה וחרֵבה ומשועבדת לעם זר? ובכן, לשתי השאלות, הראשונה והאחרונה, תשובה אחת: איכה היתה לזונה קריה נאמנה? כלומר, הסתאבו אנשיה, השתעבדו לחומר, נאטמו לכאבם של אחרים ולמצוקתם ודאגו רק לעצמם ולמקורביהם. הצביעות והשקר, השוחד והכוחנות קבעו את סדרי החברה.

"אֵיכָה ישבה בדד העיר רַבָּתִי עם, היתה כאלמנה רבתי בגויים, שָרָתִי במדינות היתה למס?!"

הסתאבו אנשיה, השתעבדו לחומר, נאטמו לכאבם של אחרים ולמצוקתם ודאגו רק לעצמם ולמקורביהם. הצביעות והשקר, השוחד והכוחנות קבעו את סדרי החברה

ובתווך, בין הסיבה לתוצאה, בין ההתחלה והסוף, שאלתו של משה:

"אֵיכָה אשא לבדי טרְחֲכֶם ומַשַאֲכֶם וריבכם?"

איך נילחם בבורות רוחנית

שאלה זו היא שאלתו של כל אחד ואחד מאיתנו. איך נוכל לחיות בחברה כזאת?

איך נוכל לשאת את הבורות הרוחנית שמשמעותה אי הבנה מוחלט של החוקים הרוחניים השרירים וקיימים שאי ציות להם מביא חורבן?

איך נוכל לשאת את הצביעות שמציגה כלפי חוץ הבנה ואמפטיה אך בחדרי חדרים סוגרת עיסקאות שרומסות זכויות בסיסיות של אדם שהוא זכאי להן ללא אפליה של גזע דת ומין?

איך נוכל לאחד את הניגודים כאשר אין תודעה של פלורליזם ואין אומץ לב לשנות את המציאות הקיימת הדורשת שינוי?

התשובה שלנו קשורה למילה 'איכה' אבל בניקוד אחר, בקריאה אחרת הלקוחה מספר בראשית פרק ג' פסוק 9:

"ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו אַיֶכָּה?"  (איפה אתה?)

האותיות זהות כמו שבני האדם הם אותם בני האדם, אבל כמו שהניקוד משתנה כך גם יכולה להשתנות הבחירה של האדם ובעקבותיה המשמעות של חייו ושל העולם כולו.

תשובה כזו, באמצעות שינוי הניקוד בלבד, מראה לנו איך משנים מציאות. בתחילה לומדים לדעת את עצמנו שהביא מציאות של חורבן (איך?) ואז יוצאים לדרך של חיפוש ושיבה אל מקור הכל (איפה אתה?) שמסר לנו את הידע הרוחני שבאמצעותו נוכל להיות שוב "קריה נאמנה" .

אדם חדש יצור אנושות חדשה

אם נשכיל להפוך את שאלת-החורבן 'אֵיכָה'  לשאלת התקומה 'אַיֶכָּה' .

 

שבת שלום,

הרבה מירה רז  

• עוד מדברי התורה של רבנים למען זכויות האדם

• האזינו לתכנית הרדיו "רוח חדשה" עם הרב קובי וייס וציונה מידלש המשוחחים על פרשת השבוע

 

***
אנחנו לא מרבים לבקש מכם/ן להגיע לשטח, ובוודאי לא ביום ו'. אבל, הפעם כן. אנחנו מבקשים בכל לשון הבקשה שכל מי שיכול/ה: הצטרפו אלינו להפגנה ביום ו' הקרוב בדרום הר חברון כדי להציל את סוסיא 

* הצטרפו למאבק! עכשיו הזמן לקום לעזרת סוסיא

אלו הם רגעים מכריעים בסוסיא, בדרום הר חברון ובכל שטחי סי, העומדים בפני איום גירוש ונישול. במיוחד בשביל רגעים אלו הקמנו את רבנים למען זכויות האדם: לתת ביטוי לאחריות היהודית המסורתית לביטחון והרווחה של האחר/ת – המנושל/ת – אלו שנותרו מחוץ לתקשורת והציבוריות הישראלית ודורשים את מימוש זכויותיהם.

המאמצים שאנחנו ושותפנו עושים/ות בבית המשפט, בכנסת, בתקשורת ובמישור הבין לאומי נותנים פתח של תקווה. אנחנו בקשר כמעט כל היום עם בכירים בצבא, שמרגישים את הלחץ ומתחילים לדבר על פתרון. אבל חייבת להיות אמירה ברורה וגדולה מהציבור בכלל והפעילים והפעילות בפרט. הקצינים מוסיפים ואומרים לנו שיש לחץ אדיר עליהם מאלו שחפצים/ות בהריסת סוסיא וגירוש תושביה, עוד לפני הדיון בעתירה שלנו ב-3.8 (גם בדיון המשפטי של ה-3.8 בבוקר אנחנו זקוקים/ות לעזרתכם/ן.)

מעל הכל, הנוכחות שלכם/ן נותנת כוח לתושבי סוסיא. נאסר נאווגה, תושב סוסיא ותחקירן בצלם​ אמר פעם: "כאשר גרשו אותנו מהכפר שלנו ב-1986 לא היינו יכולים לעשות דבר. היינו לבד. אנחנו שוב בסכנה גדולה. אבל, יש הבדל אחד גדול. אנחנו כבר לא לבד." זו העת להכיר בצלם אלוקים באלו שהמדינה חפץ לעולל שנים רבות, ולשמור בצלם אלוקים בנו. האם נזכור את סוסיא ב"איכה ישבה בדד העיר" או ב-"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה"

• נתראה ביום שישי הקרוב!

• שימרו את מקומתכם/ן להפגנה בסוסיא: אוטובוסים ייצאו מפארק גן הפעמון בירושלים בשעה 12PM, ומתחנת הרכבת של ארלוזורוב/סבידור בת"א בשעה 11:30AM. נחזור לפני כניסת השבת. שימרו את מקומכם/ן 02-6482757

חמש דרכים להצטרף למאבק להצלת סוסיא

1. אנחנו לא מרבים לבקש מכם/ן להגיע לשטח, ובוודאי לא ביום ו'. אבל, הפעם כן. אנחנו מבקשים בכל לשון הבקשה שכל מי שיכול/ה: הצטרפו אלינו להפגנה ביום ו' [24.7] בדרום הר חברון בכדי להציל את סוסיא.

2. מתארגנת נוכחות פעילים קבועה בסוסיא עד למועד הדיון בבג"צ, ב-3 באוגוסט. המטרה היא בראש ובראשונה להיות עם תושבי סוסיא במהלך ההריסות, ולנסות לתעד. זה הדבר היעיל והחשוב ביותר שאפשר לעשות. אנא, הרשמו למשמרות בימים הנוחים לכם משעות הערב ועד לסביבות 10 בבוקר למחרת. להרשמה למשמרות

3. מתארגנת גם רשימת הקפצה לסוסיא ברגע שיוודע לנו שכוחות ההרס מגיעים.יש להביא בחשבון שהסיכוי שנגיע בזמן שעוד נביא תועלת אינו גדול. להצטרפות לרשימת ההקפצה

4. כתבו ושתפו ברשתות החברתיות באמצעות ההאשטאג #SAVESUSIYA

5. הצטרפו אלינו לדיון בעתידה של חירבת' סוסיא בבג"צ ב-3 באוגוסט, בבית המשפט העליון בירושלים