ישראל נערכת להריסת הכפר הפלסטיני סוסיא; ארה"ב מזהירה: למהלך יהיו השלכות. הכתבה של עמירה הס בעיתון "הארץ" משיחה עם המינהל האזרחי הבינו תושבי הכפר כי הריסת כ–40 מבנים , בידיהם או בידי המינהל, תתבצע בשבוע הבא. משרד החוץ האמריקאי: "עקירת אנשים מבתיהם היא פעולה פרובוקטיבית"

ארצות הברית מבקשת מישראל שלא לממש את כוונתה להתחיל להרוס בשבוע הבא את הכפר הפלסטיני סוסיא, בדרום הר חברון. דברים ברוח זו אמרו בימים האחרונים דובר משרד החוץ האמריקאי ג'ון קירבי, וממלאת מקום הקונסול הכללי של ארצות הברית בירושלים, דורותי שייה, שאף ביקרה שלשום (חמישי) בכפר.

בתדרוך עיתונאים שלשום אמר קירבי: "אנו חוזרים ומפצירים ברשויות הישראליות להימנע מכל פעולת הריסה בכפר. הרס כפר זה, כולו או חלקים ממנו, ועקירת אנשים מבתיהם יהיו (פעולה, ע"ה) מזיקה ופרובוקטיבית. לפעולות מעין אלו יהיו השלכות מעבר לאנשים והמשפחות שייעקרו".

במכתב שנשלח ב-15 ביולי הורה רב־סרן ערן גרוס ממחלקת התשתיות במינהל האזרחי לתושבי הכפר להרוס בעצמם כ-40 מבנים, ובהם כ-15 מבני מגורים שבהם גרים כ-90 בני אדם – 45 מהם ילדים. משיחות בעל פה הבינו התושבים שעל ההריסה, אם בידיהם ואם בידי המינהל האזרחי, להתבצע בשבוע הבא.

ב–20 השנים האחרונות מנהלים תושבי הכפר סוסיא מאבק ציבורי ומשפטי נגד גירושם מאדמתם בתואנה שהם מתגוררים עליה במבנים בלתי חוקיים. ב-1983 נבנתה התנחלות סוסיה סמוך לכפרם, ובמשך השנים היא אף השתלטה על כמה מאות דונמים מאדמתם. ב-1986 גירש צה"ל את התושבים מכפר־המערות המקורי שלהם, שהפך אתר ארכיאולוגי בניהול מתנחלים. התושבים הפלסטינים עברו להתגורר במערות ובמבנים מאולתרים בחלק אחר של אדמתם. מאז ניסו הרשויות לגרשם כמה פעמים.

ב-2001 אמנם הורה בג"ץ שלא להמשיך בהריסות המערות, הסוכות ובורות המים, אך גם לא הורה למינהל האזרחי לאפשר לתושבי סוסיא לבנות לעצמם בתי מגורים ודירים לבעלי החיים. לכן נאלצים התושבים להקים מבנים מאולתרים, שנגדם הוצאו ומוצאים צווי הריסה. כיום חיים בכפר כ-300 תושבים. רבים אחרים לא עמדו בתנאי החיים הקשים ובאיום המתמיד של גירוש והריסה, ועברו לגור בשטח איי שבשליטת הרשות הפלסטינית.

ישראל דורשת שתושבי הכפר יתפנו לעיר יטא שבסמכות הרשות, או בסמוך אליה. התושבים טוענים כי הם חיים באזור זה מאות שנים, וכי זכותם להמשיך לחיות על אדמתם. לפני כשנתיים דחה המינהל האזרחי את תוכנית המתאר שהכין והגיש לו הכפר. באמצעות רבנים לזכויות האדם הוגשה עתירה נגד דחיית תוכנית המתאר, אולם במאי השנה דחה שופט בג"ץ נועם סולברג את בקשת הכפר להוציא צו ביניים שימנע הריסה כל עוד לא התקבלה הכרעה בעתירה.

ביום ראשון נפגשו מתאם הפעולות בשטחים, אלוף יואב מרדכי, ראש המינהל האזרחי תת־אלוף דוד מנחם וקצינים אחרים, עם התושבים בכפרם. בשיחה שהתקיימה בערבית שמעו כמה מהנוכחים כי מרדכי אמר שהמתנחלים ושדולותיהם לוחצים על הרשויות לבצע את ההריסה. עוד נאמר להם כי המינהל נמנע מהריסה בזמן חודש הרמדאן ועיד אל־פיטר, אך יינקטו צעדים מיד לאחר החג. אחת מהנוכחות בישיבה אמרה ל"הארץ" כי מרדכי אמר: "אלו שיושבים ברמאללה (הרשות הפלסטינית, ע"ה) ובתל אביב במזגן לא אכפת להם מכם, זה מצד אחד לוחץ עליכם, וזה מצד אחר לוחץ עליי".

ממתאם הפעולות בשטחים נמסר כי הפגישה, ביוזמת מתאם הפעולות בשטחים וראש המינהל האזרחי, התקיימה "על מנת להידבר הן באשר להחלטות בג"ץ והן לבחינת אפשרויות לסייע במציאת פתרונות חלופיים, בהתאם לשיקולים התכנוניים". עו"ד קמר משרקי־אסעד, מעמותת רבנים למען זכויות אדם, הביעה את תמיהתה על כך שמצד אחד הרשויות אומרות שברצונן "להידבר", ומצד אחר מגישות רשימת מבנים להריסה.

במכתב שכתבה לרס"ן גרוס קובעת משרקי־אסעד כי "מדובר בלחץ פוליטי פסול ולא בדאגה לרווחת התושבים המוגנים ולסדר הציבורי. ההריסה אינה מתבצעת משיקולי תכנון ובנייה, חוק וסדר, אלא משיקולים זרים וחוסר הוגנות".