רקע: בישראל חיים כיום כ- 50,000 מבקשי מקלט, אשר בדומה לסבותינו תרים אחר חוף מבטחים. ברם, מדינת היהודים שכחה זה מכבר שרק לפני מספר עשורים, בני ובנות עמנו היו גם הם פליטים. יום יבוא בו תיכתב ההיסטוריה של זמננו. אזי, נישפט כולנו על העשייה שלנו או אי העשייה שלנו בעולם הזה. האם תירצנו אותה במשפטים כגון: "אנחנו לא יכולים לעשות הכל" או "הם (מבקשי המקלט) ישתלטו עלינו, או "זו אינה הבעיה שלנו"?… הבה ננהג כ"חסידי אומות העולם" של ההיסטוריה שלנו, אשר נאבקו בגירושם של פליטים יהודים.
וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתו: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא, י"ט; לג'-לד'
הציווי האלהי להגן על הגר מופיע בתורה לפחות שלושים ושש (36) פעם אולי מכיוון שזהו ציווי שקשה לכבדו. אך היום, כשעם ישראל חי על אדמתו, נדרשת אמונה אמיתית ועמוקה באל המאלצת אותנו להשקיע מאמץ רב על מנת לקיימה, שלא כדיני כשרות או שבת. אך זהו המבחן האמיתי של האדם היהודי. מבקשי המקלט מעמידים בפנינו מראה המשקפת את אופיינו, ובכך מאפשרים לנו להגיע לנבכי נפשותינו.
רק אם נפעל במרץ נצליח לחולל שינוי, רק אם נשמיע קול רבני ברור ונצביע ברגליים נצליח להפוך את ישראל למקום בו העם היהודי יכול להתגאות.
