עו"ד קמר מישרקי-אסעד [בתמונה] המנהלת של המחלקה המשפטית של רבנים למען זכויות האדם: אני מאמינה שבגצ יהיה בסוף שומר הסף למרות שבהחלטה על דחיית בקשה לצו בינים שלנו גירוש התושבים ומחיקת הכפר, החיים לא נלקחו בחשבון. צילום: מכון ון ליר בירושלים

הנה סרטונים וציטוטים מהדיון המרתק שנערך בשאלת עתידה של סוסיא הפלסטינית במכון ון ליר בירושלים.

שגריר האיחוד האירופאי בישראל. צילום: מכון ון ליר

שגריר האיחוד האירופי בישראל: האיחוד האירופי מוטרד מצווי ההריסה בסוסיא. לדברי השגריר, ישנה "תכנית אב" לבניה פלסטינית, שאפילו מקובלת על המנהל האזרחי, אבל בגלל מתח פוליטי התכנית נתקעה.

עו"ד קמר מישרקי-אסעד, המנהלת המחלקה המשפטית של רבנים למען זכויות האדם. צילום: מכון ון ליר

עו"ד קמר מישרקי-אסעד [בתמונה] המנהלת של המחלקה המשפטית של רבנים למען זכויות האדם:  אני מאמינה שבגצ יהיה בסוף שומר הסף למרות שבהחלטה על דחיית בקשה לצו בינים שלנו גירוש התושבים ומחיקת הכפר, החיים לא נלקחו בחשבון.

הארכיאולוג יונתן מזרחי, עמק שווה. צילום: מכון ון ליר

הארכיאולוג יונתן מזרחי: האתר הארכיאולוגי של סוסיא מציג רק את העבר היהודי.

יוחאי דמרי, ראש מועצת הר חברון. צילום: מכון ון ליר

יוחאי דמרי, ראש מועצת הר חברון : שאלתי את עצמי למה לבוא לון ליר, מקם אקדמי עם גישות שמאל. אך אני מאמין בדיאלוג והקשבה. הכפר הערבי סוסיא הוא תוצאה של פלישה לא חוקית של משפחה פלסטינית מהכפר יאטא לשטח לא שלה. אני מכיר את המקום, לא היה יישוב קבע ערבי באזור. המקרה הזה נדון בבג"ץ והוכרע שהמשפחה פלשה לשטח ציבורי. אנחנו נמצאים בהר חברון לא 30 שנה ולא משנת 67, אנחנו חזרנו לבית שמישהו פלש אליו. אנחנו צריכים ורוצים שלום של השכונה. שלום של שכנים. האוויר אותו אוויר. אני מציע את הר חברון כמודל של אינטרסים משותפים.

התשובות לטענות של יוחאי דמרי :

ובכן, אפילו פליאה אלבק המשפטנית הבכירה שעבדה בשירות המדינה ופעלה להעביר כמה שיותר אדמות להתנחלויות, סותרת טענה זו. אלבק המנוחה, הנחשבת ל"אם ההתנחלויות", הכירה בחוות דעת רשמית שהוגשה לבית המשפט הן בקיומו של הכפר הפלסטיני סוסיא והן בבעלות תושביו על אדמות הכפר ועל האדמות החקלאיות הסמוכות. חוות הדעת נכתבה כבר ב-1982, בטרם קמה אפילו ההתנחלות סוסיא ובטרם הייתה מחלוקת על קיומו של הכפר הפלסטיני. עדויות רבות נוספות תומכות בקיומו ההיסטורי של כפר שקדם לכיבוש הישראלי. זה נכון שחלק מתושבי הכפר היו עוזבים במשך מספר חודשים לשנה לאזור יטא לצורכי חקלאות. אבל אפילו המומחה מטעם המדינה והמתנחלים, יעקב חבקוק, שאנו חולקים על הדיוק של עדותו, עדיין מתאר כי התקיימה בעבר בסוסיא הפלסטינית התיישבות מאורגנת של מי שחיים במקום 7 חודשים בשנה, כל שנה, ו-5 חודשים חיים במקום אחר, בשל צרכי החקלאות. אפילו חבקוק מתאר מערות קבועות ומוסדרות שהוסבו למגורים והיו שייכות למשפחות ספציפיות וחיים מוסדרים של כפר. כלומר אפילו תיאור לא-מדוייק זה, המתעלם מגרעין של תושבי הכפר שגר בו כל השנה, עדיין מצייר תמונה של כפר בתרבות של אורח חיים מסורתי הרווח באזור זה של ספר המדבר הדל במים.

א. תצלומי אוויר לא מראים את הכפר משום שתושביו, כמו רבים מתושבי האזור העניים, חיו במערות טבעיות, מתחת לאדמה. לאחר שגורשו תושבי סוסיא הפלסטינית מכפרם שהוכרז כ"אתר ארכיאולוגי" ב-1986, הם עברו לגור באדמותיהם החקלאיות הסמוכות, גם כן במערות – כלומר מתחת לקרקע. רק לאחר גירוש נוסף ב-2001, לאחר שצה"ל אטם את מערותיהם, ובג"צ אפשר להם לשוב לאדמתם אך לא היה להם מקום לגור, הם נאלצו לבנות מעל הקרקע: פחונים ואוהלים. זוהי "הבנייה הלא חוקית", המדוברת שנראית בתצלומי האוויר החדשים יותר. אין פה הוכחה לאי-קיומו של כפר, אלא ראייה לאי הכרה בזכות לבנות ולאטימות לחייהם של מאות בני אדם.

ב. הטענה על מרשם האוכלוסין בכלל צינית. כשכפר איננו מוכר, הוא לא קיים מבחינת מרשם האוכלוסין בו שולט המינהל האזרחי של צה"ל. המינהל האזרחי לא יכול לרשום כמקום מגורים כפר שאיננו קיים מבחינתו. וכך רשם המינהל האזרחי את כל תושבי הכפר סוסיא כתושבי העיירה הסמכוה יטא. אז רשם, נכון, אבל מציאות החיים שונה מהרישום.

ג. אכן, למספר משפחות בכפר סוסיא יש בתים קטנים גם בעיירה יטא וקשרי משפחה בעיירה. זה אינו ביתם העיקרי, לרוב גרים בבתים ביטא הקשישים המתקשים להתמודד עם תנאי החיים הקשים בסוסיא נטולת התשתיות. המדובר בבתים קטנים ועלובים שלא יכולים להכיל את כל בני המשפחה הגרים בסוסיא ושלא נועדו למגורי כל המשפחה. לחלק מהמשפחות בסוסיא אין אפילו את זה. לטעון שזו ראייה לכך שהם תושבי יטא זה ניצול של אורח חיים ייחודי כדי לקדם שלילת זכויות. והעובדה שלאנשים יש בית נוסף איננה עילה לשלול את זכותם לאחד מהבתים, בוודאי שלא בהקשר של אוכלוסייה ענייה שזקוקה לפרישה הגאוגרפית הזו מטעמים חקלאיים – חקלאות ממנה הם מתקיימים.

צפו: ההיסטוריה של סוסיא הפלסטינית

קיראו עוד:

• טענות ומענים על אודות הכפר הפלסטיני סוסיא – חולשת טיעוני מבקשיי הרס הכפר

• המאבק נגד הריסת הכפר סוסיא וגירוש תושביו לשטח