בג"צ דחה עתירה להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים בשטח C שבגדה ›

הודעה לעיתונות

העותרים: בג"צ אישר משטר הפרדה ואפלייה תכנוני בגדה; בפסיקתם התעלמו השופטים אפילו מדאגות שהם עצמם העלו

אמש, יום ג' (ה-09.06.15), דחה עתירה של  מועצת הכפר דיראת-רפעיה, שומרי משפט- רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים,  וסנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם בדרישה להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים בשטח C – סמכויות שנלקחו מהם ב-1971, כארבע שנים אחרי שהחלה ישראל לשלוט בגדה.

המצב בשטח כיום הוא של שתי מערכות תכנון נפרדות לפלסטינים וליהודים באותו תא שטח – שטח C שבגדה: ליהודים מערכת תכנון אזרחית עם ייצוג לתושבים כנהוג בכל העולם, לפלסטינים מערכת תכנון צבאית ללא ייצוג לתושבים. לטענת העותרים הדבר מוביל לאפלייה קשה ולכך שמרבית הכפרים בשטח C נטולי תשתיות בסיסיות של מים, חשמל וביוב, וכן מוביל הדבר להריסת מאות בתים ומבנים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית בכל שנה, בשל היעדר יכולת להשיג אישורי בנייה. שופטי בג"צ הסתפקו בהצעת המדינה לקיים נוהל "הקשבה" לא מחייב לתושבי הכפרים הפלסטינים בטרם הליכים תכנוניים הנוגעים לכפריהם שימשיכו להיעשות במסגרת מערכת התכנון הצבאית נטולת הייצוג. זאת למרות שהעותרים התריעו כי כבר כעת יש לפלסטינים אפשרות טכנית לשטוח את עמדתם, אך זו לא זוכה להקשבה אמיתית, וקריטריונים מפלים מוחלים על הצעות מיתאר שהם מציעים לכפריהם. לאחרונה פסל מינהל התכנון במינהל האזרחי של צה"ל תוכנית מיתאר לכפר הפלסטיני סוסיא, בין השאר בנימוק שהכפר קטן מכדי להיחשב ליישות עצמאית, בעוד שבאותו תא שטח מוכשרים כל העת מאחזים קטנים בהרבה. השופטים, כאמור, פסקו בעד הנוהל וביטלו את טענות האפלייה.

• צפו: כיצד משפיעה מערכת התכנון הצבאית בגדה על החיים שלנו

תגובת העותרים:

בפסיקתו האחרונה אישר בג"צ את משטר ההפרדה והאפליה בתחום התכנון בשטח C שבגדה. משטר תכנון זה החל בשטח שבשליטה ישראלית מלאה פוגע בזכויות הפלסטינים לתשתיות, לקורת גג ולפיתוח, על אדמתם הפרטית; זאת למרות שהם תושבים מוגנים שישראל מחויבת להבטחת החיים האזרחיים שלהם באופן סביר, במיוחד לאור הכיבוש הממושך של כ-50 שנה. במקביל נותן משטר התכנון בגדה זכויות-ייתר למתנחלים, אגב הפרה שיטתית של הדינים הבינלאומיים. משטר של הפרדה ואפליה הוא מהאפלים במשטרים, ובית המשפט בהכרעתו החמיץ הזדמנות לעצור את כדור השלג.

למרות הנתונים המקיפים שהובאו בפני בית המשפט בדבר קיומם של מסלולים תכנוניים שונים ומפלים בתוך אותו גוף מינהלי משותף, במנהל האזרחי, שמסתמכים על נתונים של המנהל האזרחי בעצמו ושמדברים בעד עצמם, השופטים רובינשטיין הנדל וסולברג קבעו כי לא הוכחה אפליה המחייבת את התערבותם. בכך נדמה כי לא הנתונים הם אלו שהתוו את פסיקת בית המשפט, אלא הפחד מהכרעות משפטיות טהורות. בית המשפט אף מחזק בכך את טענותיה הבוטות של המדינה כי כל שינוי לטובת האוכלוסיה הוא בעצם בגדר קלף מיקוח לגיטימי במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. זכויות אדם הן זכות לכל אדם באשר הוא ואסור שישמשו למקח וממכר בשוק הפוליטי בשום מצב. בית המשפט צריך להכריע על פי עקרונות משפטיים ולא על פי הכרעות פוליטיות. בפסיקתם השופטים אף התעלמו מדאגות שהם עצמם הביעו במהלך הדיונים – בדבר שתי מערכות תכנון נפרדות, והמשבר ההומניטרי הנובע מהריסות בתים רבים. לכל אלו ניתן מקום בדיון, בפרוטוקול, אך לא בפסיקה עצמה.

לשיטת בית המשפט, גוף מייעץ -נטול כל סמכות או יכולת השפעה – המורכב מנציגי האוכלוסיה הפלסטינית יכול לשמש תחליף למנהל תקין הכולל ועדות תכנון לכפרים בשטח C הן ברמה המקומית והן ברמה המחוזית שנשללו מהפלסטינים ביובל האחרון. העובדה ש"התייעצויות" כאלו כבר מתקיימות לעיתים ולא משפיעות במאום מוכיחה את חדלות הנוהל החדש המוצע כמעין פשרה. על בסיס ניסיון עבר זה איננו מאמינים שהזכות להישמע, בלי הזכות להשתתף בתהליך התכנוני, תשנה דבר. בכך מחזק בית המשפט את השליטה של הצבא בחיים האזרחיים של תושבים פלסטינים בכל רמות החיים בגדה המערבית.

בהכרעתו נטל בית המשפט את התקווה מתושבים וכפרים פלסטינים רבים, וישראלים לא מעטים, שלמרות הכיבוש הצבאי, עקרונות של צדק הם אלו שמנחים את מערכת המשפט הישראלית. חמור מכך, ההכרעה נותנת רוח גבית להמשך מדיניות החנק התכנוני והריסת הבתים השיטתית, שעתידה להמשך ביתר שאת לאור ההחלטה, לא רק של הדורות הקיימים אלא גם של הדורות הבאים של פלסטינים שחיים תחת שלטון צבאי ישראלי. בכך מחזק בית המשפט את התחושה, כי מטרת הכיבוש הישראלי היא לצמצם פיזית אם לא לשלול את מרחב המחיה הפלסטיני ככל האפשר. 

בלי קשר לנוהל אנו נמשיך לנטר את מדיניות התכנון בשטח סי בגדה, ולבחון את השלכותיה.

• עוד על העתירה שלנו להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים בשטח C שבגדה