![By ariely (The Temple Institute, Jewish Quarter, Jerusalem.) [Public domain], via Wikimedia Commons](https://archive.rhr.org.il/heb/wp-content/uploads/424px-Menorah_0307-500x300.jpg)
|רבי יצחק בן שלמה לוריה אשכנזי (מהמקובלים בצפת המוכר כ"האר"י שחי במאה השש-עשרה) לימד שששת הקנים של המנורה ייצגו תחומי לימוד של אקדמיה ומדע בעולם החילוני והשביעי, המרכזי, ייצג את אור התורה." | בתמונה: By ariely (The Temple Institute, Jewish Quarter, Jerusalem.) [Public domain], via Wikimedia Commons
בדבר תורה לפרשת "בהעלותך" מביאה הרבה מירי רז דוגמאות תיאולוגיות לחפוש אחר האור הפנימי של צדק ורחמים, בכדי לגרום לאור החברתי הגדול שיבטל את הגזענות והאפלייה. הדרך מהשינוי הפנימי לשינוי הפוליטי עוברת בכנסת, במערכת בתי המשפט, וביחס האישי של כל אחד ואחת מאיתנו.
פרשת "בהעלותך" מספר "במדבר" מקבלת את שמה ממילת המפתח בתחילת הפרשה:
"ח:א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת."
אור בגלות
רבי יצחק בן שלמה לוריה אשכנזי (מהמקובלים בצפת המוכר כ"האר"י שחי במאה השש-עשרה) לימד שששת הקנים של המנורה ייצגו תחומי לימוד של אקדמיה ומדע בעולם החילוני והשביעי, המרכזי, ייצג את אור התורה. הוא רצה להראות שאין סתירה בין לימוד ואמונה ושכל אחד האיר את השני וביחד מאירים את העולם.
"במדבר רבה" [טו:ה] מסביר למה התורה מדגישה את המנורה בין כל כלי אוהל מועד:
זה שאמר הכתוב תהלים יח, כט: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי אמר להם הקדוש ברוך הוא לא שאני צריך לכם אלא שתאירו לי כדרך שהארתי לכם למה לעלות אתכם בפני האומות שיהיו אומרים ראו היאך ישראל מאירין למי שהוא מאיר לכל העולם.
פירושו של דבר: רק כשהיהודים יחיו לפי ערכי התורה הם יכולים לגלם את תכונות ה' ולהראות את נוכחותו בעולם. כך זה מחייב אותנו לבנות חברה של צדק ורחמים בכל העולם ובפרט בארץ ישראל, שם נוכל ללמד בדוגמה אישית וקבוצתית את פירוש של "אור לגוים".
להדגיש את המסר הזה, חז"ל דגלו להסביר את משמעות נרות החנוכה באופן רוחני, בעקבות זכריה בהפטרה של פרשת "בהעלותך": הנביא חי בתקופת של שיבת ציון, סביב 538 לפני הספירה, כשכורש אפשר לאלה שהוגלו לבבל לחזור לארץ מולדתם ולבנות מחדש את בית המקדש הנחרב:
"זכריה ד:ו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי, לֵאמֹר, זֶה דְּבַר-יְהוָה, אֶל-זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ–כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת."
זכריה רצה להסביר למושל זרובבל שהוא יצליח לגמור את בניית בית המקדש בגלל אלוהים והציווי להנהיג את העם ברוח הצדק ולא דרך כוח צבאי.
כל זה מחזיר אותנו לפרשה, שבה מסופר על לשון הרע של מרים ואהרון לגבי אשתו "הכושית" של משה. מרים נענשה והייתה צריכה להיות מחוץ למחנה שבעה ימים. משה, למרות שמרים ואהרון העליבו לו והכאיבו לו במילותיהם, הפציר בפני אלוהים:
"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר: אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ." – "במדבר" [יב: יג]
כאן אנו רואים בסיפור הקצר הזה את הצדק יחד עם הרחמים: מרים נענשת אך חוזרת לחברה, כשכל העם חיכה לה לפני שצעדו שוב במדבר — יג:טו "וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם." מי שנענש חוזר לחיק החברה ללא שיפוט נוסף.
היום בחברה המודרנית של ישראל יש יותר מדי דוגמאות של גזענות ואפלייה, חוסר פרגון וחוסר חמלה כלפי אנשים שאינם "לבנים", בין אם הם יהודים או לא. מאד צורם הדוגמה של זרים מבקשים מקלט הנמצאים במתקן "שהייה" בחולות. כ2,000 איש כלואים שם באמצע המדבר, בלי עבודה, בלי כסף, בלי אפשרות לצאת (על אף שמותר להם להיות מחוץ למתקנים בשעות היום), בלי לדעת מתי יגיע הראיון הנכסף לשכנע שיש להם סיבה להישאר במדינת ישראל.
יש גם הסיפור של החייל האתיופי שהרביצו אותו המשטרה ללא סיבה שנראה לעין או מקובל בחברה נאורה.
יש עוד הרבה דוגמאות, אך עלינו לחפש את האור הפנימי של צדק ורחמים, כדי לגרום לאור גדול בתוך כל החברה. זה דורש מעשי צדק בכנסת, במערכת בתי המשפט, וביחס האישי של כל אחד ואחת מאיתנו.
בהזדמנות זו, אני מברכת את רכזת הקהילה דפנה פלדמן, שסיימה קורס מרפאים לסכסוך הישראלי פלסטיני. היא רכשה כלים, כוחות וידע כדי לטפל בחברה ולרפות אותו. "אל נא רפא נא לה", אלוהים, תן בנו כוח לרפא את החברה הישראלית, ולהחזיר את האור לחברה שבה אנו רוצים להיות גאים, שממנה רוצים לשאוב השראה ואמונה שיכול להיות אחרת.
שנוכל להגיד: אם תרצו, באמת אין זו אגדה.
שבת שלום,
