תצהיר של מחמד נוואג'עה, תושב סוסיא, במסגרת עתירת הכפר הפלסטיני, מספר כיצד הפך הכפר בהדרגה לאתר ארכיאולוגי ותושביו גורשו ממנו משום שלא מדובר על אזור מותר למגורים. במקביל החל לצמוח מאחז יהודי בשטח האתר הארכיאולוגי ה"אסור למגורים". אחרי הגירוש התמקמו תושבי סוסיא באדמותיהם החקלאיות הסמוכות, וחיו במערות. עם השנים צה"ל הרס את המערות ואילץ אותם לבנות מעל הקרקע. אלא שבהיעדר תוכנית מיתאר לא ניתן להשיג היתרי בנייה וכעת הבנייה כולה נחשבת ל"בלתי חוקית". כל זה התחיל בעוול ראשוני של הגירוש מהמיקום המקורי של הכפר. כך מתאר את הגירוש הראשוני מר נוואג'עה בתצהירו:
"בסוף שנת 1985 החלו לבנות גדר סביב כל האתר [הארכיאולוגי]. אני זוכר שחפרו בורות מסביב לכל האתר. בהתחלה לא הבנו מה הם עושים אבל אז הציבו עמודים בבורות וגידרו. בראשית 1986סגרו את השער לאתר. בזמן שסגרו [את השער] רוב האנשים עבדו בחוץ. מי שהיה בפנים אולץ לעזוב. לא נתנו לנו אפילו להיכנס ולקחת את החפצים. ימים ספורים אחר כך אשתי התקרבה וראתה שהשער פתוח. היא חיכתה שהשומר יתרחק לכיוון בית הכנסת ורצה למערה שלנו לאסוף דברים שנאלצה להשאיר מאחור. אבל כשהיא חזרה לשער כדי לצאת עם החפצים גילתה שהשער נעול. בלית ברירה היא הלכה לכיוון הגדר, במקום שבו היא הוצבה על אדמה ולא על סלע וחפרה לעצמה בור מתחת לגדר באמצעות עצי הסקה שסחבה איתה. היא חששה מאוד שתיתפס ותילקח למשטרה. בסופו של דבר היא הצליחה לצאת דרך הבור שחפרה מתחת לגדר".
מצרפת פוסט בבלוג שלי עם פורטרטים של ילדים מסוסיא
תהנו
הנה האתר, שחכתי לצרף
http://mbraier.weebly.com/blog/44