פעילי "תג מאיר: אור במקום טרור" חילקו מאות פרחים לתושבי העיר העתיקה הערבים – זאת במקביל למצעד הדגלים שהתקיים בסמטאות העיר העתיקה. צילום: פייסבוק – תג מאיר
בפרשת השבוע "במדבר" הרב רון קרוניש עומד מול מצעד השינאה, ההסתה והגזענות ומציע אלטרנטיבה יהודית-ערבית, כסמל להחזיר את הברית בין אדם לבין אלוהיו לרדיפת צדק ושלום.
בפרשת השבוע במדבר, בחלק הראשון של ספר במדבר, אשר נקרא השבוע בבתי כנסת בישראל ובתפוצות, אנו לומדים על מפקד העם היהודי, התכוננותם במדבר לכניסה לארץ ישראל. למעשה רוב הסיפור של העם היהודי, כפי שמסופר בתורה, זהו מסעו מעבדות לחרות, ממצרים לארץ המובטחת, ארץ ישראל.
המפקד היווה הזדמנות עבור העם היהודי לעמוד ולהתפקד. הם התבקשו להתחייב לברית בין אלוהים ובני ישראל. כפי שאנו מכירים מהספר הקודם של התורה, ויקרא, מדובר בברית של קדושה, הסכם בין אלוהים והעם להיות עם מיוחד, שמחקה את מידות האלוהים של צדק , רחמים ביחסי אנוש ובחברה.
על פי ההפטרה מהנביא הושע, הברית בין האלוהים והעם היא כמו נישואין, לא כמו נישואין רגילים אלא נישואין מיוחדים מאוד.
"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה." (הושע ב' 21-22)
לדברי הושע, ורוב הנביאים המקראים הקלאסיים של ישראל, הברית עם אלוהים לא כולל רק שמירת השבת, תפילות ושמירת חוקי הכשרות. זה הרבה מעבר לכך. זוהי הסכם של שותפות עם אלוהים לרדוף צדק, חסד ורחמים. זו, על פי הושע, תהיה אמונה אמיתית.
לעיתים קרובות אני שואל את עצמי מה היה להושע או ישעיהו, ירמיהו או עמוס לומר אם היו באים היום לבקר בישראל?
הם בודאי היו מטיפים לנו המסרים של התורה כפי שעשו אלפי שנים קודם לכן. הם היו מזכירים לנו שוב ושוב להיות אדיבים לאלמנה, ליתום ולגר. הם היו דורשים מאיתנו לעשות הכל טוב יותר את מה שאנחנו יכולים כדי להפחית את הרעב, העוני, והאפליה בארצנו, שנועדה להיות ארץ קדושה ומיוחדת שבה ירדפו ערכים הומניסטיים המעוגנים בתורה ובהכרזת העצמאות של המדינה.
עם זאת, לעיתים קרובות מדי, ההפך הוא הנכון בישראל. אנו עדים לגזענות ושנאת זרים. לפעמים נדמה כי החברה זנחה את שמירת הצדק והמשפט.
רמיסת זכויות האדם בירושלים בידי אלפי ציונים "דתיים"
יום ירושלים שחל רק כמה ימים לפני, היווה דוגמא טובה לכך. אלפי ציונים "דתיים" כביכול, צעדו עם דגלים ברובע המוסלמי, רמסו את כבוד האדם, אזרחי ירושלים שחיים שם, הפגינו עליונות ובדלנות, ושכחו את הערכים של התורה ואת תורת הנביאים המקראים.
למרבה המזל, מצאתי אלטרנטיבה לחלול השם הזה. ביום ראשון בערב הצטרפי למעל 700 איש להנצחת יום ירושלים חלופי. את התכנית הובילה הרבה תמר אלעד אפלבום, הרבה של קהילת ציון בירושלים, שהיתה אחת מנותני החסות לאירוע זה. בתכנית, שלוותה במוסיקה משמעותית, יהודים נוצרים ומוסלמים קראו תפילות והרהורים על דו קיום בשלום. הם הזכירו לנו את הברית של צדק ומשפט, שכנראה יותר מידי יהודים שכחו.
הרבה תמר אפלבוים, הרבנית פרומן, אבתסאם מחמיד, אילנה רוזנמן צילום: יח"צ
בסוף הטקס הרבה תמר ועמיתה המוסלמי קראו את ההצהרה הבאה בעברית ערבית ואנגלית. (ההצהרה יצאה לאור בשנה שעברה באותו זמן ע"י "עונת התרבות", ארגון חדש בירושלים אשר מארגן אירועים תרבותיים בירושלים, כולל האירוע הזה).
אנחנו, בניה ובנותיה של הארץ הזו, יוצאים מהבתים, צועדים ברחובות, עולים אל הכיכרות ומכריזים בזאת – אנחנו כאן.
אנחנו כאן אל מול הרוע, השנאה והאלימות. אנחנו כאן גם בעלטה המוחלטת. אנחנו כאן כדי להדליק את האור.
אנחנו כאן כדי להפוך חומות לגשרים. כדי להחליף הרס ביצירה. כדי לתקן את מה שנשבר. אנחנו כאן, חמושים באהבת אדם וסבלנות אין קץ, כדי להילחם על הבית שאנחנו כלכך אוהבים.
אנחנו כאן כי אנחנו מאמינים בטוב – זה שבאל, באדם ובאדמה. אנחנו כאן כי מאיתנו תצא הבשורה אל ההרים, אל הארץ ואל מעבר לים. אנחנו כאן, כי יותר מדי זמן שתקנו ועכשיו אנחנו זועקים את קולה של התקווה.
אנחנו כאן
אנחנו כאן
התמזל מזלי להיות בין מאות האנשים שהיו שם כדי לעמוד ולהתפקד על ערכי הצדק והיושר. היה זה רגע רוחני חזק ומשמעותי עבור כל מי שהגיע לומר "הנני, אני כאן, אני מוכן לפעול למען צדק חברתי בארץ שלנו." הלוואי וההודעה הזאת תתפשט בישראל ואף מעבר לה. לכולנו יש את אותה התקווה, שהמסר שהזה יוביל ליותר ויותר אנשים שרוצים לקום ולדרוש את מימוש הצדק ולפעול למען השלום בכל מקום אפשרי.
שבת שלום,
הרב רון קורניש
יועץ בכיר במועצה המתאמת הבין דתית בישראל, מחלקה חדשה ברבנים למען זכויות האדם
***
אנו מחפשים עזרה בחיפוש מגורים בירושלים למתנדבת שמגיעה אלינו בתחילת יוני מצרפת ללמד אצל שבט הג'הלין ובמשרד שלנו. אנא צרו איתנו במייל info@rhr.israel.net
