בדבר תורה לפרשת "בהר" הרב עדית לב והרב סיגל אשר מלמדות אותנו על המשמעויות השונות של שמיטה בזמננו. כיצד שמיטה קשורה למלחמה בתנאי עוני, ואיך היא מהווה מרחב להתעלות רוחנית. לדבר התורה מצורפים גם דפי לימוד והנחייה להרחבת האופקים בחברותא.
הפרשה נפתחת בציווי "כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם– וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה" (כה, ב) ומסתיימת בציווי "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" (כו, ב). השמיטה אוסרת על מלאכת החקלאות, והסיבה שהפרשה שלנו נותנת היא כי זו "שבת לה'”. יש נהנית נוספת לשביתה "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (כה ד), הארץ גם היא נחה.
![By Blaisio Ugolino (Rambam Institute) [Public domain], via Wikimedia Commons](https://rhr.org.il/heb/wp-content/uploads/Maimonides-2-165x120.jpg)
"הרמב"ם מוסיף טעמים לשמיטה: חיזוק תפיסת החמלה כלפי כל בני האדם ומתן מנוחה לאדמה לצורך טיוב הקרקע ושיפור איכותה."
הרמב"ם מוסיף טעמים לשמיטה: חיזוק תפיסת החמלה כלפי כל בני האדם ומתן מנוחה לאדמה לצורך טיוב הקרקע ושיפור איכותה. בשנת השמיטה יש איסור על ביצוע מלאכות שמטרתן להשביח גידולים, אך מותר לבצע מלאכות שמטרתן למנוע מהצמחים למות (מותר, למשל, להשקות את האדמה) או למנוע נזק עתידי. לתפיסת הרמב"ם דווקא ההרפייה היא שמחזקת: עלינו להרפות מהאחיזה בקרקע כדי לאפשר לה להתחזק כתוצאה מהשמיטה:
"ואמנם כל המצוות אשר ספרנום בהלכות שמיטה ויובל מהם לחמלה על בני אדם והרחבה לבני אדם כולם, כמו שאמר: 'ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל' (שמות כג יא) ושתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעומדה שמוטה." (רבי משה בן מימון, מורה נבוכים, חלק ג פרק לט)
אגב, כיום, בחקלאות מקיימת (פרמקלצ'ר) משתדלים לתת לאדמה לנוח לא רק בשנת השמיטה. יש חקלאים שמשאירים בכל עת חלק אחד מהשדה לא מעובד, על מנת להניח לאדמה להתחזק.
צמיחה רוחנית בשנת השמיטה
שנת השמיטה מלמדת אותנו ענווה ומזכירה לנו את מקומנו בעולם. לשנה אחת אנו נזכרים שאנחנו ברואים ככל הברואים: לא עליונים, אלא קיימים לצד ברואים אחרים; לא שולטים, אלא מכבדים. ומכאן אפשרית התעלות רוחנית: השמיטה מאפשרת לעם להניח באופן זמני את עיסוקי החולין לטובת צמיחה רוחנית בשנת השמיטה. שנת השבתון שנהוגה במשרד החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, מאפשרת אחת לשבע שנים התפנות ללמידה ולהתפתחות אישית אחרת. יש השוואות שמראות שהתורה מייחסת לשבת את אותם המאפיינים ואת אותה צמיחה רוחנית.
"היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים- בכל שבת. […] את אותה הפעולה, שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה. צורך מיוחד היא לאומה זו, שהיצירה האלקית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלקי שלה בכל מלא זהרו, אשר לא ישביתוהו חיי החברה-של-חול עם העמל והדאגה, הזעף וההתחרות אשר להם, למען תוכל להתגלות בקרבה פנימה טהרת נשמתה בכללותה כמו שהיא." (הראי"ה קוק, הקדמה לשבת הארץ)
פרשתנו מתייחסת לשמיטת הקרקעות ועוברת לעסוק בשנת היובל, תוך שהיא רומזת לנו על החלק השני של השמיטה, הוא שמיטת הכספים, באמצעות הצורך לתמוך במי שזקוקים לעזרה: "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ – וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ." (כה לה)
ספר דברים (טו א-ב) מתייחס לשמיטת הכספים: בסיום השנה השביעית יש לשמוט את כל החובות שמועד פרעונם הגיע, אך עדיין לא נפרעו. ציווי זה מערער את הביטחון האנושי ברכוש, בקניין ובבעלות כדברים שיגנו עלינו. (הפרוזבול, שהותקן ע"י הלל הזקן בתקופת בית שני, מאפשר לגבות את החובות למרות השמיטה באמצעות העברתם לגבייה ע"י בית הדין).
שמיטה כמענה לאנשים שחיים בתנאי עוני
שמיטת קרקעות מבטיחה לאנשים שחיים בעוני שיהיה להם מזון. רעיון שמיטת הכספים שואף להגיע למצב שבו לא יהיו אנשים שחיים בעוני, ע"י "איפוס" הכל אחת לשבע שנים. בניגוד לשיטת הקאסטות הנהוגה בהודו, נפאל ובמדינות נוספות, שבה המעמד שלתוכו נולד האדם קובע את מהלך חייו ואת אפשרויות ההתפתחות שלו ושל ילדיו, השמיטה מבקשת להזכיר גם לעשיר וגם לעני כי מצבם איננו קבוע, וכי מי שקובע את מהלך הדברים הוא ה'.
תשע"ה היא שנת שמיטה. כארגון שחורת על דגלו את ההתייחסות לזכויות האדם דרך משקפי המסורת והתרבות היהודית, אנו ב"רבנים למען זכויות האדם" מבקשים להעלות את נושא השמיטה לחשיבה ולמצוא דרכים מגוונות ליישום שמיטה משמעותית.
מצורפים דף לימוד להדפסה וללמידה עם קבוצות של מבוגרים ובני נוער, וקובץ להנחייה. דף הלימוד כולל טקסטים מתקופות שונות, המעלים שאלות לגבי מימדים שונים הבאים לידי ביטוי ברעיון השמיטה. הוא איננו מכיל את כל המקורות הרבים העוסקים בשמיטה, ואיננו עוסק בפתרונות הלכתיים שונים שנמצאו למצוות הקשורות בשמיטה.
בתמונה: הרב עדית לב
בקשתנו היא להעלות שאלות ולעורר דיון, בתקווה שהתלמוד יביא לידי מעשה ונשכיל לפעול למען כינון חברה צודקת ובריאה יותר למעננו, למען כל עם ישראל והעמים האחרים ולמען כל יושבי תבל.
אם תרצו להזמין את הרב עדית לב או את הרב סיגל אשר לקהילות או לקבוצות בהם אתם פעילים ללימוד ושיחה, על שמיטה ועל העבודה של "רבנים למען זכויות האדם" בתחום הצדק החברתי (אפשר גם ללמוד על צדק חברתי, יהדות ומדינת ישראל כיום), אנא פנו אלינו דרך האתר.
בתמונה: הרב סיגל אשר
שבת שלום,
הרב סיגל אשר והרב עדית לב
